עֻמְקָן
*, עומקן, ש"ז, – אדם המעמיק מחשבותיו ומסתירן: בא לשתות ברבים הופך פניו לצד אחר וישתה ולא יהא אדם לא נוקדן ולא עומקן1 ולא גרגרן (דא"ז ו).
4) [בה"ג הגרסה עוקמן ופרשוהו עִקם ועקש, אבל זה אינו נאות לענין שעוסק במדות שבאכילה ושתיה. קרויס REJ, XXXVII 51 מפרש אדם השותה עד עמקה של כוס, ולפי דעתו נוקדן עומקן גרגרן הם שלשתם אחד, אבל זה רחוק.]