*, קל לא נמצא.

— פִע', * עֵרַס, — עשה עריסה, גלגל את הבצק: אף על פי שהיה רבן גמליאל פוטר את האריסין בסוריא אוסר היה מלערס ואם עירס פטור ר' אלעזר בר' צדוק, תוספת' חלה ב ה. תנ' ר' חייה כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות עירס ראשי עיסיות ירוש' שם א א. לשה מערב יו"ט וכו' עירס לא אמר אלא לש הא עירס לא שם פסח' ג ג. הכא במאי עסקינן בשעירסן1 אי הכי היינו בקתני עלה והוא שאכלן בכדי אכילת פרס ואי בשעירסן2 שאכלו מיבעיא ליה מנח' עה:. — ובסהמ"א: דהא ודאי הירושלמי מיירי בא"י ואפילו הכי לא קא אסר אלא היכא דלש אבל ערס שרי דהיינו גלגל תוספ' ביצ' ט.. 

— הִתפ', *הִתְעָרֵס, — כמו פֻע': [ראשית] ערסתכם משיתערס מכאן אמרו אוכלים עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים ספרי במד' קי.

— פֻע', *עֹרַס, בינ' מְעֹרָס, מעורס, — שעֵרְסוּ אותו: עירס ראשי עיסיות אמר ר' יוסי וההן נשוך לאו כמעורס הוא ירוש' חלה א א. — ובסהמ"א: עד שנטל כמה פרורין דעירסן עד שנמצא בידו מעורס כזית אוצ' הגא' א א, לוין 88.