עַרְסָן

°, ש"ז, — מאכל של  גריסים, של שעורים1: אי זו היא מעשה רותחנה וכו' סולת ואורז זריד וערסן (ירוש' נדר' ו ב). איכא דאמרי בערסן וכדרבה בר יונתן דאמר רבה בר יונתן א"ר יחיאל ערסן יפה לחולה (יומ' מז.).



1 [עי' (בבלי עירוב' מח:).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים