עֶרֶס
*, ש"נ, — א) כמו עֶרֶשׂ: שמואל מטען מן ערס לערס (ירוש' יו"ט א ו). — ובסהמ"א: אלו עורות מתטמאין במדרס עור שחשב עליו לשטיחה וכו' ועור שמניחין בערס תחת הקטן ועור הכר וכו' (רמב"ם, כלים כד א). — ואמר המשורר: רבד ערסי סועד באהבים (גנזי שכטר ג, דודסון 91). — ב) כמועַרְסָן: מעצתך אחלה ואוכל ערסי וכחמור אתפשט על ערסי (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוסר, עב.).