*, ש"נ, פְּגִימַת, מ"ר פְּגִימוֹת, — שה"פ מן פָּגַם, קלקול ופסול בחד הסכין, חתך ושבר דק בחד הסכין, Scharte; entaille; notch: סכין שפסל אין מחזירין אותה ואין משחיזין את פגימתה (תוספת' מנח' ט כג). סכין שנפגם אין משחיזין את פגימתה (זבח' פח.). ת"ר הסדק כל שהוא הפגימה בין בידי אדם בין בידי שמים וכו' אלא סדק ופגימה בין בידי שמים בין בידי אדם וכמה שיעור פגימה כדי שתחגור בה ציפורן (בכור' לז:) — ומ"ר: סכין שיש בה פגימות פגימות נדון כמגרה אם יש בין פגימה לחברתה כמלוא שנים בצואר שחיטתו כשרה. אין בה אלא פגימה אחת וכו' (תוספת' חול' א ז). — פְּגִימָה באבן: והופכין למטה מהבתולה ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהן ברזל שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה לכל דבר (מדות ג ד). — פְּגִימָה באזן, בעצם וכדו': איזו היא פגימה כל שנותן אצבעו עליה והיא חוגרת (תוספת' בכורו' ד א). —  ושל מכתשת: מכתשת שבמקדש של נחשת היתה וכו' ותיקנוה ולא היתה כהלכתה ונטלו את פגימתה חזרה לתחילתה (שם ערכ' ב ד). אמר ר' שמעון בן לקיש שלש פגימות הן פגימת עצם בפסח פגימת אוזן בבכור פגימת מום בקדשים ורב חסדא אמר אף פגימת סכין וכו' וכולן פגימתן כדי פגימת המזבח (חול' יז:). — ובסהמ"א: פעמים יבדוק האדם את הסכין ולא ימצא בה פגימה וכשהוא חוזר ובודק פעם שניה ימצא הפגימה (רב' יונה, משפטי בדיקת הסכין). שחרדת הפגימה גורמת שהדם הולך להציל את הלב (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה, 9). — *פְּגִימַת הלבנה, החלק החסר, הבלתי נראה, בלבנה כשאינה מלאה, fehlender Teil des Mondes; partie manquante de la lune; missing part of the moon: הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים עד איכן וכו' רבי אחא ורבי חיננא בשם רבי יוסי עד שתתמלא פגימתה (ירוש' ברכ' ט ג).  מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה (שם ר"ה ב ה).  אמר אביי פגימתה לפני החמה או לאחר החמה אם אמר לפני החמה לא אמר כלום (שם בבלי כג:). — *ושל הקשת: מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה ולא פגימתה של קשת (ר' יוחנן, שם). — וכן נאמר בתפלה: ויהי רצון מלפניך וכו' למלאת פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מעוט (סדר קדוש לבנה). —  ובסהמ"א: אם תרצה לידע לאי זו רוח מרוחות העולם יראה הירח נוטה תחשוב ותדע מרחקו מעל הקו השוה וכו' ותראה פגימתו מכוונת כנגד מזרח העולם בשוה (רמב"ם, קדוה"ח יט יב). כשהלבנה בחידושה פגימתה למטה (חזקוני, פי' שמות יב ב). בימי המקובלים האחרונים השתמשו (הפרושים) בהשתטחות על קברי צדיקים בתפלות על גלות השכינה על תיקון צינרות השפע שנתקלקלו ועל מלוי פגימת הלבנה (ר"א לויפל, שע"י). — *וכמו פְּגם, פסול Makel; defaut; blemish: ע"ז נקראת בלשון פגימה חרם שקץ תועבה פסל מסכה וכו' (מכי' משפטים כ). — ובסהמ"א: ומי שנשאת לחלל נבעלה בעילה של היתר כמו שיתבאר ונעשית זונה ואין הדבר תלוי אלא בפגימה (רמב"ם, איסורי ביאה יח ה). וכשהיו שונים (הגאונים) לתלמידים בישיבתם היה חץ שנון לשונם לא היתה פגימת הפסק בדבורם (המאירי, בית הבחירה על אבות, פתיח').