°, ש"ז,— א) כמו אש פְּלָדוֹת, ואמר הפיטן: הולך ואור על יושבי חלד בהגלות הלו לקדשו בחלד הראה עין עניו באצבע פלד ותפתח ותראהו את הילד (ר' יצחק הלוי, ירח למועדים, שבת החדש, קרובץ ארג'ול). עודר ונחרש יסודך לשדה בור וניר לחכה ואכלה סביבך אש פלדיך (ציון צפירת, קינות ת"ב). עליו תופע נהרה ויפליד אורו כפלד (ר"ש יזכה, מאורה וירא, שריד' מהגני', מ"צ ויס, 56). — ואמר המשורר: ולו הובא במלחמת כמו ים ממלא משפתו אל שפתו ואין תוכה לבד  מגן מאדם ואש ופלד קרב וברק חניתו (ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן, שעה"ש 30). לכן שק תפור על גלדיך כי כליתה בהבל ימי חלדיך מחר יבלה כרקב שלדיך ונפשך תשרף בלהבי פלדיך (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר ג, יו:). וציה גם חם גזלו מעפעפי זרמי דלף והמירו פלד מקום דלף (ר"י חריזי, תחכ' יו, 160). — ב) כמו פְּלָדָה במשמ' ברזל פלדה, Stahl; acier; steel: משכבת הטל אשר ירב לרדת שמה גם מהאידים העולים מחלקי מלח אשר באדמה ירטב אויר הארץ ויעלה חלאה (ראסט) על כל כלי ברזל ופלד (שטאהל) (ש' בלוך, שביע' ב, יב:).