ש"נ, מ"ר פְּלָדֹת1: מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פְּלָדֹת הרכב ביום הכינו (נחו' ב ד). — ואמר הפיטן: יען ועד סוסי פלדות במו רוכבים שנוסי לפידות מופת הראות בעיר נכבדות (יוסף בר שלמה, אודך, יוצ' שבת א חנכה). פאר אורה וכס נורא שביעית היא להעלאות ושם אימה ובדממה פלדות אצטבלאות (כבודו אות, אופן שבת אחר שבוע'). הודות הוגים לך אן ואן פלדות זיקי חיות ושנאן (שלשו קדוש, קונט' הפיוטים, מק"נ, 8). — ואמר המשורר: יגועו עת ישמעו קול צעדות ירגזו בל יחזו אש פלדות (ראב"ע, אשמחה, איגר 65). זממי ישאנו בקרב תעודות ויקדח צור לשוני אש פלדות (ר"י חריזי, תחכ' יו, 163).לא יוכלו כבות פלדות אהבה מימי יאורים רחבי ידים (שלמה אוליוירו, אגרת אילת אהבים).
1 [כמה מפרשים ראו במלה פְּלָדֹת כאן הפוך אותיות של לַפִּידֹת. מנחם: כמו לפיד אש; רד"ק: מן לפיד אש בדרך ההפך. אבל אחרים מביאים פרוש זה רק בלשון ואמרו (ריב"ג) , ואולי (ראב"ע). ורש"י מודה: ולא ידעתי מהו פלדות ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה, ע"כ. ויש שראו כאן קרבה אל הערב' פֻלַאד فلاد שפרושה הברזל המקֻשה, שאמנם מוצאה מפרסית. וכך הוא שמוש המלה היום. אולם השבעים (ἡνίαι) והוולג' (habenae) תרגמו כלשון מושכות הרכב ומעין זה אף יונתן: פילי רתיכיהון. ונראה שבאמת אש-פלדות היא מלה אחת שפרושה מושכות הרכב, כנראה מלה אשורית פשוטה או מֻרכבת שהנביא משתמש בה בדבריו על נינוה. וכן נמצאות בנבואת נחום מלים אשוריות אחרות כגון מנזר (הוא מַנְזַזֻ באשור') , טפסר (טֻפְשַׁרֻ), וצ"ע. ובסהמ"א השתמשו במלה בפרושי המפרשים העברים.]