פִּרְקֵד

° 1, פֻע', פֻּרְקַד, בינ' מְפֻרְקָד, — נפל על גבו, שכב על גבו: ולשון ממריד לשון נפול ומפורקד (תשו' הגאו' אסף, 106).



1 [מן הארמ' שבתו"מ, ובסור' אתפרקד, שכב פרקדן או אפרקד (על פרקד), על הגב. ונראית דעתו של יוסף פרלס (REJ 1903, עמ' 353) שלפיה נגזרה מן היונ' πϱοϰτός, האחור. וכן נוצרו אף בלשונות אחרות פעלים חדשים משמות אברי הגוף כגון בגרמנ' purzeln, burzeln, במשמ' נפל על הגב, מן Burzel, האחור. ואף ב. פְּרַקְדָּן כשם למין ממיני הקטניות אינו בעקר אלא א. פרקדן, ונקרא כך על פי דמיון הצורה, כשם שגם אפון עקרו לפי לֶו ואחרים אַפּוֹן, אף, חטם, עפ"י דמיון חצוני זה.
ובמד"ר בראש' מה בכמה נוסח' (עי' תיאודור שם, וערוך ערך פרקד): כדי שתהיינה מתרפקדות על בעליהן בנוייהן, צ"ל כבדפוס: מתרפקות. במלון צמח דוד לר"ד מן התפוחים מובא ערך פִּרְקֵד, ומבאר שם: שכב על שדרו.]

חיפוש במילון: