ש"ז, — א) טֶרֶף, גָּזֵל, חמס1, Raub; rapine; robbery: הוי עיר דמים כלה כחש פֶּרֶק מלאה לא ימיש טרף נחו' ג א. — ב) פרשת דרכים, מקום שהדרך מתחלק לשנים או יותר2, Scheideweg; carrefour; parting of ways: ואל תעמד על הַפֶּרֶק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה עובד' א יד. — ואמר הפיטן: זכור צג בפרק להסגיר שרידי, קם בראש דרכים לסעוד את רודי ר"א קליר, זכור איש, קרוב' לשבת זכור. — ג) *מקום חבור אברי םבגוף האדם והבהמה, Gekenk. Verbindungsstelle ; articulation; joint(ure), פֶּרֶק האצבע, פֶּרֶק ביד וברגל וכדו': איזהו הזרוע מן הפרקשל ארכובה עד כף של יד והוא של נזיר וכנגדו ברגל שוק, ר' יהודה אומר שוק מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל חול' י ד. הידים מיטמאות ומיטהרות עד הפרק ידים ב ג. ועל בהן ידו הימנית זו פרק האמצעי ספרא ויס, צו, מכיל' דמילואים פרשה א. ורחצו אהרן ובניו וכו' ביד עד הפרק וברגל עד הסובך ירוש' יבמ' יב א. בעל אוב זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו ת"ר, סנה' סה:. נטילת ידים לחולין עד הפרק לתרומה עד הפרק, קידוש ידים ורגלים במקדש עד הפרק ת"ר, חול' קו.. — ובית הַפֶּרֶק, מקום בו נמצא הפֶּרֶק: איזהו הזרוע נוטלו מבית הפרק וכל הפרק עמו תוספת' שם ט יא. — ופֶרֶק של לחי: איזהו לחי מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת חול' י ד. איזה הוא זקן מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת נגע' י ט. — ושל צואר: ת"ר איזהו צורת דרקון פירש רשב"א כל שיש לו ציצין בין פרקיו, מחוי רב אסי, בין פרקי צואר ע"ז מג.. — ושאר פִּרְקֵי הגוף: אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך ובמוקדשין קוצץ בקופיץ פסח' ז יב. למה היו שניהן דומין, לאחד שהיה בידו סכין ואינו מכיר את הפרקים, וחבירו מכיר את הפרקים, ואין בידו סכין תנחו' בלק יא. — וחלק בגוף בכלל: האיש מכסין אותו פרק3 א' מלפניו והאשה שני פרקים בין מלפניה בין מלאחריה מפני שכולה ערוה ר' יהודה, סנה' מה.. — ובסהמ"א: שוק מן הפרק של ארכובה הנמכרת עם הראש עד הפרק האמצעי שהוא סובך של רגל רש"י, ויקר' ז לא. ואח"כ זכר שרגליהם (של ארבע החיות) ישרים ר"ל שאין בהם פרקים ר"ש א"ת, מו"נ ג ב. ומים הנובעים משורש אילן הלז טובים לשתיית הרפואה וכו' ועוד בכאב הפרקים סגולה היא טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש א א, צה:. — ובהשאלה, פֶּרֶק ש כלי, שלחן, מנורה, פסל וכדו', המחֻברים אברים אברים כדגמת חבור הגוף בפרקים: מספרת של פרקים הרי זו טמאה, נתפרקה, זו טמאה בפני עצמה וזו טמאה בפני עצמה תוספת' כלים ב"מ ג ב. מצבה ע"ש שהם עומדים, עצבים ע"ש שנעשים פרקים פרקים ספרא ויס, קדושים פרשה א. בשלחן של שיש ושל פרקים שאינו מקבל טומאה ירוש' ברכ' ח ג. מפני שהוא (המולייר) עשוי פרקים פרקים והוא מתיירא שמא נתאכל דיבוקו והוא מוסיף מים שם שבת ג א. רב המנונא הורי לריש גלותא להתיר שולחן של פרקים בשבת שם שם יב א. ואין זוקפין את המנורה ביום טוב, הדא דאת אמר במנורה של פרקים4 שם ביצ' ב ו. שולחן של מקדש של פרקים הוה רבין בר חיננא, פסח' קט:. אדם מישראל שיש לו מנורה שעשויה פרקים פרקים מהו לטלטלה בשבת מד"ר דבר' ג. — וּפְרָקִים שעל הגמל, שני חלקי הכִּיסַיִם שעליו5 וזו היא הליכתו (של הגמל) ושני פרקין שעליו אחד של יין ואחד של חומץ מד"ז איכה א ד, בובר, 60; ילק' שמעו' איכה תתרד. — ובסהמ"א: ואם היתה (ע"ז) של פרקים והדיוט יכול להחזירם צריך לבטל כל פרק ופרק מפרקיה רמב"ם, עכו"ם ח יא. — ד) *פסקה מפסקאות המקרא המכילה ענין בפני עצמו, כגון מזמור תהלים וכדו'6: בפרקים (של קריאת שמע) שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב ד"ר מאיר, ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה וכו' בין שמע והיה אם שמע בין והיה אם שמע לויאמר וכו' ברכ' ב א-ב. ודברו הלוים בשיר, הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם, על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה תמיד ז ג. מפני שהיא (קריאת שמע) עשויה פרקים פרקים אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף רבי אלעזר מודי ירוש' ברכ' ב א. ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל בין פרק לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק רבה, ברכ' יד.. קרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה, באמצע הפרק יחזור לראש, בין פרק לפרק יחזור לפרק ראשון שם טז.. ובזמן שחל ר"ה להיות בחמישיש בשבת שהשירה שלו הרנינו לאלהים עוזנו לא היה אומר בשחרית הרנינו מפני שחוזר וכופל את הפרק ר"ה ל:. מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו ר' נחמיה, שם לא.. כ"ד ספרים הוסיף עליהם י"א מן תרי עשר חוץ מן יונה שהוא בפני עצמו וששה סדרים וט' פרקים בתורת כהנים, הרי נ' מד"ר במד' יח. התחילו מלאכי השרת משליכים פירקם לפני הקב"ה מה אנוש כי תזכרנו וכו' פסיק' רב', עשר תעשר, קכח.. — ופֶרֶק מפרקי המשנה: הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד צריך לנהוג בו כבוד אבו' ו ג. למד ב' או ג' דברים ביום, ב' וג' פרקים בשבת, ב' וג' פרשיות בחודש, נמצא עשיר ר"ש בן יוחי, ספרי דבר' מח. האורמ אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלהי ישראל רב, נדר' ח.. צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור מד"ר שמות מ. מי שהוא טפש אומר אימי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מה הוא עושה, שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה שם דבר' ח. מי שהוא טפש אומר מי הוא יכול ללמוד כל התורה, נזיקין שלשים פרקים כלים שלשים פרקים, והחכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומדה כולה שם שה"ש, ראשו כתם. ובהשאלה, לדברים שאינם כתובים בספר: כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו, נסתלק אהרן וישב לשמאל משה נכנסו בניו ושנה להן פירקן וכו' ת"ר, עירוב' נד:. — ופרק במעשה מרכבה, בהלכות דרך ארץ וכדו': רבי השניני פרק אחד במעשה המרכבה ר' לעזר בן ערך לריב"ז, ירוש' חגי' ב א. רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ תלמידי ר' יהודה, ברכ' כב.. — רֹאשׁ פֶּרֶק, מ"ר רָאשֵׁי פְרָקִים, תחלת הפרק במקרא, במשנה וכו': מהו מתקן (החזן לתינוקות) ראשי פרקים פסקין ירוש' שבת א ג. והוא שענה ראשי פרקים (של הלל) ר' אבא בר חנה, שם סוכ' ג יב. זהו ראשו של פרק רב המנונא ורב זעירא, שם יבמ' י ח. ולא במרכבה ביחיד, תני רבי חייא אבל מוסרין לו ראשי פרקים חגי' יג.. אין מוסרין ראשי פרקים (במעשה מרכבה) אלא לאב ב"ד ולכל מי שלבו דואג בקרבו ר' זירא, שם שם. שכשיושבין ועוסקין בתורה וטעה אחד מהם הלכה או ראש הפרק או שיאמר על טמא טהור או על טהור טמא וכו' שכשחברו מחזירו וקורא עמו יש להם שכר טוב אדר"נ ח. ישב וכו' כ"ד חדשים ואין חוזר לאחריו נמצא משכח ראשי פרקים, ומתוך שאמר על טמא טהור וכו' ומשכח ראשי מסכתותיו וראשי פרקיו סוף שיישב ודומם אלישע בן אבויה, שם כד. — עשה את פלוני ראש פרק, רשם אותו בראש הפרק בספר, בפנקס וכדו': ידע אבא יודן ובא אצלם ונתן להם אלף זהובים וכו' אמרו לו אף אנו היינו יודעים במעשיך הטובים ועשינו אותך ראש פרק מד"ר דבר' ד. — ובסהמ"א אף במשמ' פֶּרֶק שבספרים שונים: זה הפרק חזוק למה שקדמו והוא יותר זר ויותר מורה על חכמת האלהות פרוש יצירה לדונש בן תמים, לד. וכבר הודענו שלא באנו בכל אלו החשבונות שעשינו בפרקים אלו אלא לדעת ראיית הירח רמב"ם, קדוש החודש טו ב. כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה אם לא הרחיק וראה חבירו ושתק הרי זה מחל הוא, שכנים יא ד. כי כל המתחיל מבני אדם שאין לו מאומה מן העיון יקבל תועלת בקצת פרקי זה המאמר וכו' ואמנם המבולבלים שמוחם מזוהם בדעות שאינם אמיתיות וכו' הם יברחו מפרקים רבים ממנו ר"ש א"ת, פתיח' רמב"ם למו"נ. אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ג יד. זאת המסכתא ר"ל מסכת יומא היא מסדר מועד והורגלו בלימודה אחר מסכת ראש השנה וכו' והיא כוללת שמונה פרקים המאירי ליומא, פתיח'. — ואמר הפיטן: המפחד לא יכחד באמצעו שאלותיו ברית יקים בין פרקים (של ק"ש) להשיב לכל שלומותיו שתי פעמים, אהבה שבת נחמו. רנן שבח והודאה לשם עם שני פרקים מן ההלל ר' זרחיה הלוי, אזהרות לפסח, הגדה מצוירה ומנוק' כ"י בריט' מוז'. — ואמר המשורר: תהלות השמעת ותורה ידעת מהרה נגעת למקרא ופרקים ראב"ע, נדוד הסיר, כהנא א, 27. — °ושמות ספרים שונים, פִּרְקֵי אבות כשם למסכת אבות, פִּרְקֵי ר' אליעזר, שמונה פְרָקִים, פִּרְקֵי משה להרמב"ם וכו': ואע"פ שכתוב בפרקים דר"א בן הורקנוס ר' מונה אמר כיצד חייב אדם להבדיל בכוס של יין וכו' סדר רע"ג השלם ב, נט:. אם חל ט' באב בשבת ונדחה עד א' בשבת או שחל בא' בשבת אין אומרים פרקים באותה שבת שהם במקום למוד תורה לבוש, או"ח תקנג ב. — ובהשאלה, ידע פֶּרֶק בחכמה זו או זו, ידע בה ידעה של ממש, נוהג בדבור. — ראשי פְרָקִים של ספור או ענין במשמ' תמצית הדברים העקריים שבו, נוהג בדבור. — פֶּרֶק במשמ' למוד פֶּרֶק בתורה ומשנה, פִּרְקוֹ של אדם נאה7, פִּרְקוֹ טוב או רע, למודו טוב או רע" כל מי שחכם ועניו ושפוי וירא חטא ופרקו טוב ורוח הבריות נוחה הימנו וכו' תוספת' חגי' ב ט. אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל, איזהו רגיל רבי יהודה אומר מטופל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה וביתו ריקם ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם וכו' תענ' טז.. על יהי פקדונך ופרקך רע שאין שבחה של תורה דא"ז א. אל יהי פרקך רע וכו' יהא פרקך יפה שכן שבחן של חכמים כלה רבתי ג. חשבון יפה ופרק טוב יש הבטחה שם ד. — ובסהמ"א: אנשי חיל אלו שהם גבורים במצות וכובשין את יצרן עד שלא יהיה להן שום גנאי ויהיה פרקן טוב מדה"ג דבר' א טו, הסגלה. זקן ופרקו נאה שפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב סדר רע"ג השלם ב עז:. בני יהא פרקכם נאה ושמועתכם נאה וכו' כי כל מי שפרקו רע ושמועתו מגונה לא ימצא חברים ר' יחיאל הרופא, מעלות המדות, בס' בירת מגדל עז לר"י עמדין, קצב.. ויקטין עצמו להנאות פרקו ויכבד גדולים ממנו אשר קדמוהו בלימוד ובישוב ד"ה של יהודי מצרים וא"י, יעקב מן, 151. — °ובמשמ' דרשה: אם היתה עיראו כפר שהוא מרוחק ממדינתו ארבעת אלפים אמה ויש באותו מקום פרק או דבר מצוה כגון אבל או חתן וכו' ומבקש לילך למחר בשבת לשם, מערב השבת נוטל מזון שתי סעודות והזהיר שמות יא, בשלח. ומפרש בגמ' דמס' שבת איך הוציא ומצעות לרב לישב עליהן בפרק ולא ישב עליהן מפני כבודל שלרבותינו תשו' הגאו' הרכבי רעד, 138. — °יום הַפֶּרֶק: הרב שהוא מקריא ברצונו לתלמידים בכל עת שירצה ואיזו מסכתא שירצה והם היו קבועים לבא תמיד ונשמט להן ממסכתא למסכתא הרי שהן שאולין אצלו ואין הוא שאול להם, וביום הפרק שהכל באין לשמוע ענין אותו מועד הרי הוא שאול להם והם אינן שאולין לו רמב"ם, שאלה ופקדון ב ד. — °ומנהג הַפְּרָקִים כי כל יושבי האדמות ההמה לא ידעו מנהג הפרקים קל וחומר מנהג הישיבה מכתב מזמן הגאונים, הקדם שנה ג א-ב, 2. — °רֹאשׁ הַפֶּרֶק, ראשון לשוני ההלכות8: מרנא ורבנא פרחיה ראש הפרק וכו' החכם המבין כל סתום ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 173. ישא יקירנו ראש הפרק שלום רב ממנו ומכל בני ישיבתנו שם שם. ראשי הסדרים וראשי המדרשים והפרקים והסיומין והסיעות Eppenstein, Gesch. u. Literatur, עמ' 18. — ה) *פֶּרֶק במשמ' הזמן, פֶּרֶק בשנה, בחגים וכדו' , Zeitabschnitt; période, זה הפרק חזוק למה שקדמו והוא יותר[oque; period, epoch: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח בפרוס עצרת ב]רוס החג והן גרנות למעשר ר' עקיבא, שקל' ג א. בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוות באמורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים ובעצרת אמורים לו הילך מצה הילך חמץ סוכ' ה ז. בארבעה פרקים העולם נדון, בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו וכו' ובחג נדונין על המים ר"ה א ב. בשלשה פרקים בשנה נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים, בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים תענ' ד א. בשלשה פרקים בודקין את היין, בקדים של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים בבוסר ר' יהודה, גיט' ג ח. בארבע פרקים הדבר מתרבה ברביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה אבו' ה ט. באיסור שני פרקים היא מתניתא ר' חנניה בן גמליאל, ירוש' שביע' ג ח. רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו ובטלום בשם בר קפרא, מו"ק ג:. זו (הספינה) שהיתה יוצאה מן הלמן לא צריכין לשמוח עמה שאין יודעין באיזה פרק עומדת כמה ימים מזדווגת לה וכו' נולד אדם ואין שמחין שאין יודעים באיזה פרק ומעשים יעמוד אם צדיק ואם רשע א םטוב ואם רע מד"ר קהל', טוב שם. — ובמשמ' זמן ידוע, לִפְרָקִים, לזמנים מרֻחקים בלבד, לזמנים לא קרובים: הרואה את הים הגדול אומר בריך שעשה את הים הגדול בזמן שרואהו לפרקים ר' יהודה, ברכ' ט ג. וכמה הוא פרק, אחד לשלשים יום ירוש' שם שם. משל למלך שבא אצל בניו לפרקים כל אחד ואחד אמר אצלי הוא שורה וכו' ספרי דבר' שמז. משל לאוהבו של מלך שבא אצלו לפרקים, אמר המלך כבו את הנרות כבו הפנסין שאני מבקש לדבר עם אוהבי בצינעה מדר' בראש סח. כל נשיקה לתפלות בר מן תלת נשיקה של גדולה נשיקה של פרקים9 נשיקה של פרישות וכו', נשיקה של פרקים וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו שם שם ע. — ופִרְקֵי לֵדָה: והן גרנות של מעשר בהמה. אמר רבי יוחנן מפני שהן פירקי לידה ירוש' שקל' ג א. — ובמשמ' חג ומועד: מסתברא מילתיה דר' אלעזר (שצריך אדם להסדיר תפלתו) בברכות של ר"ה ושל יה"כ ושל פרקים אבל דכל השנה לא ר' אבא, ר"ה לה.. — פֶּרֶק, זמן, תקופה בדברי הימים: בו בפרק נולדה רבקה סדר עולם רבה א, רטנר, ד.. אבינו יעקב היה בשעה שנתברך בה בן ס"ג שנה בו בפרק מת ישמעאל שם ב, ה.. מלמד שכולן נתנבאו בפרק אחד שם כ, מ:. תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע ישעיהו עמוס ומיכה ר' יוחנן, פסח' פז.. — בין הַפְּרָקִים, תקופות ידועות בחיי אדם: פורסא דדמא כל תלתין יומין ובין הפרקים10 ממעט ובין הפרקים יחזור וימעט שמואל, שבת קכט:. — ובמשמ' גילו של אדם, מספר שנולתיו, שמן מותו: הגיע אדם לפרק אבותיו קודם לה' שנים ולאחר ה' שנים ידאג מן המיתה ר' יהושע בן קרחה, מד"ר בראש' סה. א"ל (מלאך המות) וכו' אותו האיש שהיית סועד אצלו ואמר לכם מן היין הזה אני מיישן למשחת בני והרי הגיע פרקו ליטל אחר ל' יום, אמר (ר"ש בן חלפתא) לו הראה לי את פרקי, אמר לו לא עליך ולא על כיוצא בך אני שולט שם דבר' ט. ואתה משיב בנים שהן בפרק אבותיהן פקד עון אבות על בנים, שאינן בפרק אבותיהן לא יומתו אבות על בנים, כיצד את מוצא שאין בית דין שלמעלה קונס אלא מבן עזרים שנה ומעלה מדר' תנאים, הופמן, דבר' כד טז. — ובסהמ"א: שזה נמצא עוד בשנה בד' פרקיה ר"ל קור וחום וקיץ וחורף והם ד' תקופות השנה פרוש יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, נט.
1 [כך בקרוּב רב התרגומים והמפרשים (נחום ג א). השבעים ἀδιϰίας, עָוֶל; וולג': dilaceratione, טרף; ת"י: בזא; ריב"ג: שבר; רש"י ורד"ק: גזל; אך ראב"ע פרשו במשמ' ב) כלה בכל פרק מקום דרכים ברחובותיה המא מלאה כחש.]
2 [כך פרשו כמה מפרשים (עובד' א יד), כגון ראב"ע: מקום יתפרקו ממנו הדרכים; וכן רד"ק. וכן גם הגדרת המחבר בשיכים לערך בָּדַל, ומעין זה תרגמו השבעים διεϰβολάς, מעברים. אך הוולג': exitibus, מוֹצָאִים, וקרוב לזה רש"י: מקום שהבורחים יוצאים דרך שם לימלט. ואף לא מן הנמנע הוא להבין אף כאן פֶּרֶק במשמ' טרף, גזל וחמס כדגמת לא תעמד על דם רעך (ויקר' יט יו), כלו' לא תעמד ותראה את הטרף ואף תכרית את הפליטים.
ובדבור נהוג היום הצרוף עמד על הפרק במליצה במשמ' היה על סדר היום, עמד לדיון.]
3 [רש"י פרש: מעט ממנו מלפניו ויש אומר פרק חתיכת בגד ולשון פרק בתרוויהו לישני טור"נצון ( tronçon, חתיכה).]
4 [בבבלי ביצה כב. : של חליות.]
5 [במד"ר איכה א: תרין זיקין, שני נאדות, וקשה לפרש פרקים במשמ' כזו או' במשמ' משא מלשון פריקת מטען. ואם אין כאן ט"ס, יש לבאר את המלה כלשון חלק, אחד משני הכיסים המהוים את הפחלין (עי' פֹּחל, הערה) שעל הבהמה.]
6 [היום קוראים בשם פֶּרֶק את הcapitulum
(Kapitel; châpitre; chapter) שבספרי התנ"ך, ואמנם חלֻקה זו לפרקים ופסוקים שבספרים היום מאֻחרת היא, עשויה בסוף ימי הבינים, ראשונה בתרג' הרומי, ורק לשם זהוי הפסוקים המֻזכירם בסרי הנוצרים העברה אח"כ גם לספרי היהודים במקום החלקה הישנה לפרשיות. אולם בעקר הסתמכה גם חלקה חדשה זו על החלֻקה היוצאת מענין הדברים, וכך למשל נחלקו מזמורי התהלים גם במסורת היהודית לק"נ שירים המקבילים בדרך כלל לחלֻקה שבספרים העברים היום. ואמנם אין פרק במקורות תלמודיים עדין מונח קבוע בחלֻקת המקרא, אלא פסקה ענינית בתוך פרשה בכלל, כגול פסקה מפסקאות התורה הנקראות עם שמע וכדו'.]
7 [אביי מבאר תענ' טז:: ופרקו נאה, זה שלא יצא עליו שם רע בילדותו, ולפי זה מפרשים קרויס REJ 1898, Juil, עמ' 52 ובַּכר AgT II עמ' 199 פרק במשמ' זמן הילדות. וקשה לישב את הלשון פרקו (זמנו) נאה או טוב במשמ' יצא עליו שם טוב בילדותו. וטבעי יותר להבין פרק כאן כלשון למוד פרק, שהרי תלמוד תורה נאה יש בודאי לדרש ממי שיורד לפנ יהתיבה, וצ"ע.]
8 [וכן בארמ' ריש פירקא, ועי' אפנשטין Gesch. u. Liter., עמ' 14 וכו'. ובתלמו' כתוב' סב.: בני פרקי, ופרש"י שם: תלמידים שהרב מצוי להם בעירן ושונין פירקם ולנים בביתם.]
9 [כנראה בעקר: נשיקה שֶׁלִּפְרָקִים, הבאה לפרקים, נשיקת בני אדם הרואים זה את זה אך לזמנים לא קרובים, הנפגשים אחרי שלא ראו זה את זה זמן רב.]