פ"י, —  א) פָּרַק מעליו את העֹל, קרע אותו מעליו, התירו בכח והשליכו מעליו, abreissen; arracher. rompre; to cast off: והיה כאשר תריד וּפָרַקְתָּ עלו מעל צוארך בראש' כז מ. —  *ובהשאלה, פָּרַק ממנו עֹל תורה, עֹל שמים וכד':  וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ רבי נחוניא בן הקנה, אבות ג ה.  על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מפורק עול וכו' רבי, ירוש' שבוע' א ט.  שאע"פ שנכנס (יוסף) לאותה גדולה לא פרק עול שמים מעליו והיה ירא להקב"ה מד"ר במד' יד. —  ובסהמ"א:  לפי שאין אלו מכלל ישראל כיון שפרקו עול ופירשו מן הציבור ריטב"א לר"ה יז.. —  *וּפָרַק יראה, פָּרַק ביראה, מיראה, חָדַל מיראת שמים:  וכן היא מדת הצדיקים אעפ"י שהקב"ה מבטיחן אין פורקין ביראה1 מד"ר במד' יט. —  *וּפָרַק את עונותיו:  העם היושב בה נשוא עון וכו' אין אנו יודעים אם פורקים עונותיהם עליה ואם נושאין עונותיהן עליה וכשהוא אומ' כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל הוי שפורקין עונותיהן עליה מדרש תנאים הופמן, דבר' לב מג, 204. — *וּפָרַק את המשא, את החבילה וכדו' מאדם ומבהמה, פָּרַק את החמור או מן החמור, את העגלה והספינה, הוריד מהם את המשא, abladen; décharger; to unload:  פרק וטען פרק וטען אפילו ארבע וחמש פעמים חייב וכו' הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק וכו' פטור וכו' מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון ב"מ ב י.  פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן וחזירתן מן הגת ובחמור כשהיא פורקת שם ז ד.  כתף אעפ"י שמשאו על כתיפו הרי זה קורא אבל בשעה שפורק וטוען לא יקרא לפי שאין לבו מכון תוספת' ברכ' ב ז.  עגלה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים אחד הפורק ואחד הטוען חייב שם שבת יא ח.  שתי ספינות שהיו באות זו כנגד זו אחת פרוקה ואחת טעונה מעבירין את הפרוקה מפני הטעונה, שתיהן פרוקות שתיהן טעונות עושות פשרה ביניהם שם ב"ק ב יא.  אם היה חמור נופל פורק עמו אפילו מאה פעם שם ב"מ ב כד.  פורק אינו יכול לטעון, טוען אינו יכול לפרוק מכי' בשלח, ומסכתא ב ד.  (חמור) אחד פרוק ואחד טעון מעבירין את הפרוק מפני הטעון, היו שניהן טעונ' שניהן פרוקין יעשו פשרה ביניהן, שתי עגלות שתי ספינו' אחת ריקני' ואח' טעונ' מעבירין פרוק' מפני הטעונה, שתיהן פרוקות או טעונ' יעשו פשרה ביניהן ירוש' ב"ק ג ה.  אם ראה חמרין שממשמשין ובאין או שפרק ספינתו בלמן וכו' שם ב"מ ו א.  עלו ומצאו עליו (על הלל) רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה יומא לה:.  אמרתי לו המתן עד שאפרק מן החמור לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו נחום איש גם זו, תענ' כא..  משל לאדם שנתן עליו משאוי גדול וקורא פלוני פלוני קרובי פרוק מעלי משאוי זה מד"ר שמות ב.  מה נקבה זו טוענת ופורקת טוענת ופורקת וחוזרת ופורקת ושוב אינה טוענת כך ישראל משתעבדין ונגאלין וכו' שם שה"ש, שחורה אני. —  ובסהמ"א:  היו השקים גדולים ומלאים כלי זכוכית וכיוצא בהם פורק בנחת רמב"ם, שבת כא י.  כגון חבית בשפת הנהר אינו סימן שהכל פורקים חביותיהם שם טוחו"מ, אבידה ומציאה רסו יג. —  °ובהשאלה:  זכור מה שעשיתי לך מה פרקתי ממך מה הטלתי עליך, פרקתי ממך וימררו את חייהם והיטלתי עליך זכור את יום השבת מדה"ג דבר' ה טו, הסגלה. —  *וּפָרַק וילון או כילה, התיר והוריד אותם:  כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה בשבת שמואל בשם רבי חייא, שבת מו..  וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו רב בשם ר' חייא, שם קלח.. —  *וּפָרַק לח מדפוס האופים וכו', התיר והוציא אותו:  כיצד מכניסין לחם הפנים ערב שבת היה פורק מדפוס ונותנה על גבי השלחן תוספת' מנח' יא יא.  שלשה זיתים ובו שלשה שמנים הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכונסן לתוך הבד וטוחנו בריחים ונותנם בסלים וטוענם בקורה והיוצא מהם ראשון פורקם וטוחנם כו' ספרא ויס, אמור פרשה יג.  זר שסידר את המערכה חייב, כיצד הוא עושה פורקה וחוזר וסודרה, מאי אהני ליה, אלא פורקה זר וסודרה כהן ר' אסי בשם רבי יוחנן, יומא כז:.  עד שלא פרקה נפרס לחמה הלחם פסול ואין מקטרין עליו את הבזיכין, משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין מנח' ח:.  *וּפָרַק מנעל מן האמום:  ופורקין (במועד) מנעל מן האימום ובלבד שלא יחזיר תוספת' מו"ק ב יא.  —  °*וּפָרַק תבה או כלי לחלקיהם, zerlegen; démonter; to take to pieces:  הגוזל עצים ודבקם במסמרים ועשה מהם תיבה אינו שינוי שהרי אפשר לפרקן וחוזרים לוחות כשהיו שו"ע חו"מ, גזלה שס ה. —  °ובהשאלה פָּרַק המות את החיים:  אבל המות הוא מבטל את החיים ופורקה ואינו מביא תחתיה דבר שיש לו צורה ראב"ח, הגיון הנפש ד, לא.. —  ב) פָּרַק את האדם מעֹל העבדות, גאל ושחרר אותו, befrefen; délivrer; to deliver:  יי' אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רדפי והצילני פן יטרף כאריה נפשי פֹּרֵק ואין מציל2 תהל' ז ג.  שבשפלנו זכר לנו וכו' וַיִּפְרְקֵנוּ מצרינו שם קלו כג-כד.  עבדים משלו בנו פֹּרֵק אין מידם איכה ה ח. —  ובתו"מ:  ויאמר לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, ידוע שאני מפזרן, תדע שאני מכנסן, ידוע שאני ממשכנן, תדע שאני פורקן, ידוע שאני משעבדן, תדע שאני גואלן מד"ר בראש' מד. —  ואמר הפיטן:  חמול על עבדיך, ופרוק ידידיך, בחוזק ידיך, ובזרועך הנטויה אשוב אל ביתי, סליח' תימנ'.  ראה עניי אלי, בגלותי צר לי, והתירה כבלי ופרקני אלהי אזכירה, שם. —  ואמר המליץ:  פרקתני מיד מבקשי רעתי וממוקשי בליעל דליתני ב"ז, ב"ס נא ה. —  ג)  °פָּרַק, כמו טרף2, ואמר הפיטן:  אלוף נחת ומנחת מאין נחת כארי פורק, ומבשם אתם יך עם געתם יאמר געתם קץ ואין פורק שמואל, שננו לשונם, אהבה לפ' וירא.

—  פִע', פָּרְקוּ, מְפָרֵק, יְפָרֵק, פָּרַק ונתק בכח, פָּרַק כליל:  ויאמר אליהם אהרן פָּרְקוּ נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי שמות לב ב.  והנה יי' עבר ורוח גדולה וחזק מְפָרֵק הרים ומשבר סלעים לפני יי' מ"א יט יא.  כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יְפָרֵק זכר' יא יו. —  *פֵּרַק את חמורו, את משאו וכדו', כמו קל:  היה עליו (על החמור) שליף מלא נכנס תחתיו ומפרקו ר' שמעון, תוספת' שבת יח א.  ושיהא זה מפרק עציו ומציל פשתנו של חבירו ר' יוחנן בן ברוקא, שם ב"ק י כו.  מביא אדם את אבניו ומפרקן על פתח ביתו ברשות הרבים שם ב"מ יא ה.  אילו מי שנכנס לחורבתו של חבירו ופירק חבילתו לשעה ובקש ליטלו שמא אין שומעין לו רב נחמן בר יצחק, ירוש' ב"ק ט א.  משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו וכו' אין שניהן יכולין לחזור בהן ב"ב פו.. —  *פֵּרַק את המשכן וכדו', התיר אותו לחלקיו, וּפרק פרֹכת וכדו', zelegen, abmontieren; démonter; to take to pieces:  כל ז' ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן בכל בקר ובקר ומקריב עליו קרבנות ומפרקו ובשמיני העמידו ולא פרקו סדר עולם רבה ז, רטנר, טז..  אמר הקב"ה למשה בשעה שיהו מפרקין את המשכן לא יהיו בני קהת מפרקין את הפרכת מפני הארון מד"ר במד' ט.  ולא יבאו לראות כבלע וגו' מלמד כשהיו באין לטעון את הארון היו מפרקין את הפרכת מפניו והיו זנים עיניהם מן הארון שם שם ה.  כל ז' ימי המילואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו בכל יום שתי פעמים ואם תאמר שהיה אחד משבטו של לוי נותן לו יד, לאו, אלא אמרו חכמים היה קובעו ומפרקו ולא סייעו אחד מישראל ר' חייא בר יוסף, שם שם יב. —  *וכלים אחרים:  המפרק את המטה להטבילה והנוגע בחבלין2 טהור כלים יט א.  ומטהרין את המצורע ומפרקין את המנעל מעל גבי האימום ירוש' שקל' א א.  וכיון שהיה עובר את אותו המשמר היה מפרקן (את השלבין) ומעלה אותם לירושלם שם תענ' ד ד.  המשתחווה לבית אסרו וכו' כיצד הוא עושה מפרק את פצימיו ומותר שם ע"ז ג ט. —  ובסהמ"א:  החצוצרת שמפוצלת חליות חליות אם אין יודע להחזירה אלא אומן ה"ז מקבלת טומאה כשהיא מחוברת ואם יכולין הכל לפרקה ולהחזירה אינה מקבלת טומאה רמב"ם, כלים י טו. —  *ופֵרַק הלחם, כמו קל:  נטמא לחמה בין משפרקה ובין עד שלא פירקה הלחם פסול תוספת' מנח' יא טז. —  *וּפֵרָק מאכל מן העלים שהוא מסודר עליהם:  הדגין והגבינין המסודרין על גבי עלים ועל גבי קנים מפריק ואוכל ובלבד שלא יחזיר שם שבת יב טו. —  וּפֵרַק עלים מן האילן:  מיבלין מפרקין מאבקין מעשנין עד ראש השנה שביע' ב ב.  מיבלין, מעבירין את היבולת, מפרקין בעלין וכו' ירוש' שם ב ב. —  ובסהמ"א:  אין נוטעין בשביעית אפילו אילן סרק ולא יחתוך היבולת מן האילנות ולא יפרק מן העלים והבדים היבשים רמב"ם, שמיטה ויובל א ה. —  °וּפֵרַק למילה, חתך את המילה, ואמר הפיטן:  קט ושן חרק ונאצות שרק, זמורה באפו הרק וחרבו הברק, למילה פרק וכלפי מעלה זרק, ולשם שמן תורק בעזות ירוק ירק ר"א קליר, אץ קוצץ, קרוב' שבת זכור. —  *וּפֵרַק באגוזים2:  התמרים האגוז השקד והתמרה המתקשקשין משתערין לכמות שהן, המחתך לבשל כיון שקרצו חיבור לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חיבור עד שיתחיל לפרק תוספת' עקצ' ב ח.  התחיל לפרק באגוזין ולקלף בבצלים אף על פי שיש לפניו מאה כור אינו חיבור שם שם ב יג. —  *וּפֵרַק היונק:  גונח יונק חלב בשבת מ"ט יונק מפרק כלאחר יד ובמקום צערא לא גזרו רבנן ר' מרינוס, כתוב' ס..  *וּפֵרַק בהמה חיה ועוף מן המצודה, התיר והציל אותם:  המפרק בהמה חיה ועוף מן המצודה פטור תוספת' שבת יב ה. —  *וּפֵרַק דבר ממקומו:  ותקע כף ירך יעקב וכו' פירקה ממקומה ר' נחמן בר יעקב, מד"ר שה"ש, מי זאת עולה. —  °ובמשמ' שבר לשתי חתיכות נבדלות:  לא יבדיל, אינו מפרקו לגמרי לשתי חתיכות אלא קורעו מגבו רש"י, ויקר' א יז. —  °וּפֵרַק עֹל, כמו קל, ואמר הפיטן:  בחבלי העני תשב אחוזה עניה פעמותיה כבולות, מפרק עול פרק עול צוארנה והמוטות תמוטט באילות רשב"ג, לקוטים מגניזה, JQR NS IV, עמ' 72. —  °וּפֵרַק את הקשי, התיר ופתר אותו, (e. Schwierigkeit) lösen; résoudre; to solve:  והקשו קצת חכמי הישיבה שבימים האלה לפנינו שני קושיין ושניהם פירקנום ומצאנום כי הקשום רבנן דהתם ופירקום אחד מהן תשו' הגאו' הרכבי רמז, 123.  ובטל פירוקנו הראשון שאמרנו בממלא ופירקנו פירוק זה ר"ח, שבת קמה..  ונדחה זה הק"ו וחזרנו לפרק דרך אחרת הוא, ב"מ ג:.  בא רב סמא ופירק פירוק אחר הוא, שם י:.  לפי שהיו יושבין תמיד בבית המדרש יחד ומקשין ומפרקין וכו' רש"י, ב"מ לג., ד"ה עומדין.  ושברתי כל אותן הראיות שאומרים הפילוסופים שהם ראיות שהעולם לא נברא וגם פרקתי כל הקושיות שהקשו עלינו על שאנו אומרים שבורא ית' ברא הכל יש מאין אגר' הרמב"ם לחכמי מרשליה, אגרות הרמב"ם, ליפסיא, ב, 25.  וכאשר השלים שאלותיו ופרקתי כל קושיותיו העניקני כל איש מטובותיו ר"י חריזי, תחכ' לו, 299.  בעת שיעיין בהם (בספרי מינין) לא ילמדם לחקור אותם אלא לפרק קשיותיהם ולהשיב עליהם ר"י עקנין, ס' מוסר ב יח.  ואומר לאיש הבוכה ושניו חורק ומה קושייתך אני אפרק ר"ז אלצ'אהרי, ספ' המוסר, כ"י תימנ', מחב' א.  מי יגלה לנו כל סתום מי יבין לנו כל חתום ומי יפרק לנו כל קושיא נשארנו ערום ועריה שם, מטמוני מסתרים, 25. —  ואמר הפיטן:  מי יקצה בגבעות ומי יסתת בהרים, מי יפרק הויות ומי יתרץ שברים החרישו, קינ' ת"ב. —  °ובמשמ' הבדיל, הבחין, הפריש, unterscheiden, sondern; distinguer, separer; to distinguish, separate:  כי השכל יפרק המורכבות ויבדיל חלקיהם ויפשיטם ר"ש א"ת, מו"נ א עג.  וצד העיון בזה שתחשוב כי השכל יודע בעצמו שהוא בעל צורה ושבאותה הצורה יפורק מזולתו, ותצטרך בעמדך על צורת השכל וידיעתך שאותה הצורה תפרק אותו מזולתו למציאות היסוד הנושא לאותה הצורה מקור חיים לרשב"ג ה ו.  כי היא (הנפש) תפרק צורת האיכות והכמות מצורת העצם ואחר כך תפרק צורת העצם מצורת הטבע וצורת הטבע מצורת הנפש וצורת הנפש מצורת השכל וצורת השכל מהיסוד הראשון שם שם כז.  ופרק כל אחד מהם מהאחד בשכלך פרוק אמתי שם שם עג.

—  הִתפ', הִתְפָּרְקוּ, הִתְפָּרָקוּ, יִתְפָּרְקוּ, —  פָּרַק והסיר מעל עצמו:  ואמר להם למי זהב הִתְפָּרָקוּ ויתנו לי שמות לב כד.  וַיִּתְפָּרְקוּ כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם שם לד ג. —  ובהשאלה, הִתְפָּרֵק הצמח את עֲדי עָלָיו:  ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח קדים הוביש פריה הִתְפָּרְקוּ ויבשו מטה עזה אש אכלתהו יחזק' יט יב. —  *וְנִתְפָּרְקוּ כלים וכדו', פֵּרְקוּ אותם:  כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן עף על פי שנתפרקו בשבת שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן שבת יז א.  קטלא שחליות שלה של אילמוג ואוחזות באונקלאות של מתכת הרי אלו טהורות שאינן עשויות אלא לחיזוק, נתפרקה כל אחת ואחת טהורה בפני עצמה תוספת' כלים ב"מ א ט.  מספרת של פרקים הרי זו טמאה, נתפרקה זו טמאה בפני עצמה וזו טמאה בפני עצמה שם שם ג ב.  שלחן שגררו התחתון טמא והעליון טהור מתפרק ומקבל טומאה שם שם ב"ב א ט.  בטבעות הארון יהיו הבדים, יכול לא יהיו זזין ממקומן ת"ל והובא את בדיו בטבעות , אי והובא את בדיו יכול יהיו נכנסין ויוצאין ת"ל בטבעות הארון יהיו הבדים, הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין יומא עב.. —  *וְנִתְפָּרְקוּ אברי הגוף וכדו':  דם נעכר ונעשה חלב דברי ר"מ, רבי יוסי אומר אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבע חדש נדה ט.. —  *ובהשאלה, נִתְפָּרֵק יינו מעליו, פג יינו, נתפכח השותה מיינו:  וייקץ נח מיינו, נתפרק יינו מעליו, וידע את אשר עשה לו בנו הקטן וכו' מד"ר בראש' לו. —  ובסהמ"א:  כמטה המפורשלת במסכתא דכלים בטהרות שהיא מתפרקת וכו' תשו' הגאו' הרכבי, 180.  וכיון שטבח אוחז בקנה של ריאה ומנענעה יפה יפה מתפרק הלב מיד מן הריאה ואינו צריך לפסקו ביד אלא הוא בעצמו מתפרק מיד שו"ת הגאונים גני', גינצברג, ב, 31.  מפני מה כשנתפרקו אפי' על הארץ למה מניחין אותן ובין לצורך גופן ובין לצורך מקומן שרי ר"ח, שבת קלח:.  חיישינן משום פקע כלומר כששובר העצם אינו מתפרק עמו נסירה אלא נסדק וכו' הוא, פסח' פה..  אחד באחד יגשו גגיהם ורוח לא תוכל לבוא ביניהם איש באחיו ידובקו יתלכדו ולא יתפרקו ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, עמ' 142.  שמא יתפרק הקרום מצד הריאה ויקרע העור משפטי  בדיק' הריאה לרבנו יונה.  והנה הנתח הראשון יתפרק לששה פרקים ספר זכות אדם פתיח', 2, בחוברת יין לבנון. —  ואמר הפיטן:  אבני יקר על הר צבי התפרקו, באו ימי שלום עדי התחזקו ראב"ע, אבני יקר, איגר 14.  סחי שמתנו מכים וליקים, עצומי גזם ואכולי ילקים, פצועי חבורות ואברים מתפרקים אליה בר שמעיה, אויתיך, סליח' יום ב. —  °וְהִתְפָּרְקוּ קוים, או דרכים זה מזה, התפרדו זה מזה:  וכשיפנה לו מרכז האחד ויסור מעל הרום או השפל מיד יתפרקו להם הקו המניע והקו המורה ר"י הישראלי, יסוד עולם, מו:.  ובשאר עתי החדש יתפרקו להם הקוים האלה ויחזרו זה מעל זה שם נד:.  ויש מפרשים על הפרק בראשי הדרכים, מקום שיתפרקו ממנו הדרכים רד"ק, סה"ש, פרק. —  °כַּמּוּת מִתְפָּרֶקֶת, מתחלקת ומתפרדת:  מאמר הכמות הוא בתארך הגוף בשיעורו בשלש רחקיו כאמרך הארוך או הקצר הרחב או הצר הגבוה או הנמוך וזה כמות המתדבק או כאמרך האחד או השלשה וזהו כמות המתפרק רוח חן י.  וכמו שהמנין אינו עצם המנויים כן אין האחדות עצם הדבר המתאחד כי אלו כולם מקרים מסוג הכמות המתפרק ר"ש א"ת, מו"נ א נז.  ולפי שהדבר אחד מחלקי הכמות המתפרק כדרך המספר יאמר על הלבלר ועל החכם סופר לפי שהם מונים האותיות אחת אחת ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, יט:, חיי.  °וְהִתְפָּרֵק העם במקור נדפס "העם" פעמיים. לפרקות וכתות:  ויתפרקו כל בני ישראל שלשה פרקים תולידה שומרונית, JQR JUIL-Sept. 1902 עמ' 75. —  °וְנִתְפָּרֵק הקשי, הותר ונפתר:  וכשאתה מסיר מן האמצע סתם גוי אנס הוא נתפרקו כל הקושיות תשו' הגאו' הרכבי תקל, 162.

—  נִפע', *נִפְרַק, —  כמו הִתְפָּרֵק, נִפְרְקָה ידו, יצאה עצם היד מִפִּרְקָהּ:  מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא שבת כב ו. —  וְנִפְרַק חלק הנזם ממנו:  נזם שהוא עשוי כקדרה מלמטן וכעדשה מלמעלן ונפרק כקדרה טמא משום כלי קבול כלים יא ט. —  וְנִפְרְקוּ ספרים, נמחו אותיותיהם מעליהם:  ספרי מינין שמטילין איבה וקנאה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת וכמה וכמה שיפרקו2 הן ואזכרותיהם תוספת' שבת יג ה. —  ובסהמ"א:  חלזוני צפרדע שהן נפרקין ר' נחשון גאון, בסוף תשו' גאו', קסל, מא:.  מי שנפרקה חוליה של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט רש"י, שבת סו:, ד"ה ליחנק.  ומן התירוץ הזה תמצא כל הטענות אשר טענו עליהם נפרקות ראב"ח,צורת הארץ פתח לה. —  ואמר המשורר:  דע כי אנחנו עם ברוחם נפרקו הרים וכלו בחרות אפנו.  טרם ראות תבל ידענוה וגם דבר בלי לשון אמת טפנו  רשב"ג, הצפור או דרור, ברודי, 5.

—  פֻע', *פֹּרַק, בינ' מְפֹרָק, —  שֶׁפִּרְקוּ אותו:  תחת משאו, ולא מפורק ב"מ לג.. —  ובסהמ"א:  ויתפרקו, לשון פריקת משא כשנטלים מאזניהם נמצאו הם מפורקים מנזמיהם רש"י, שמות לב ג.  וכשיהיו כל הצורות לעצם השכל יהיו מפורקות אצל השכל מקור חיים לרשב"ג ב ז.  וצד העיון בזה שתחשוב כי השכל יודע בעצמו שהוא בעל צורה ושבאותה הצורה יפורק מזולתו שם ה ו.

—  הִפע', °הִפְרִיק, —  כמו פִע', פֵּרֵק:  איזהו הזרוע מן הפרק של ארכובה עד כף של יד, פירוש ממקום שמפריקין הטבחין הרגל עד הכף ערוך ערך פרק.

—  הָפע', °הֻפְרַק. —  הֻבדל, ואמר הפיטן:  במזח אבנט ומכנסים יופרק ואפוד וחושן לא יזח משובצים חרוץ וירקרק טרם כתנת ומעיל אין מזח רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, קבץ מע"י גאו' ב, 14.