רִיד, פ"ע, רָד, רַדְנוּ, — הלך לו, התהלך1: המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רַדְנוּ2 לוא נבוא עוד אליך (ירמ' ב לא). סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עוד רַד עם אל3 ועם קדושים נאמן (הוש' יב א). — ואמר המשורר: אשרי אשר שריון אמת ילבש לקרב ובו עם אל ואישים רד4 (ר"י חריזי, הענק אות ר, ס' היובל להרכבי). בהיותי בבית השר נטע נעמן היה לי ריע גואל ורחמן, רד עם אל ועם קדושים נאמן (עמנו', מחב' כד, 186 ). — °רָד בדמעות5, בכה וקונן, wehklagen; se lamenter; to wail, lament ואמר הפיטן: רד (הכהן הגדול) בדמעות כי נחשב לפתי והם בכי יזילו כי לכך הצרכו (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, עבודת יוה"כ, קבץ מע"י גאו' ב, 113).
— הִפע'6 אָרִיד, תָּרִיד, — הֵרִיד האדם, המשיך ללכת, המשיך והאריך בדרכו ובמעשיו7, ausdauern; persévérer; to preaevere: ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תָּרִיד8 ופרקת עלו מעל צוארך (בראש' כז מ). הקשיבה לי וענני אָרִיד9 בשיחי ואהימה (תהל' נה ג). — ואמר הפיטן10: מקח כסף ושטר וביאה בם באשה תריד (רסע"ג, תרי"ג מצות, סדור רסע"ג, קנט). — ואמר המשורר11: ואם דם כפיו יוריד ומטר גדוד יריד ויסתם בעב צדקו ויסיר תפלותיו (ראב"ע, בשם אל, כהנא ה, 203). צירי בזכרי רב ענותי אהים בשיחי וגם אריד, אולם בעת אזכר מחילתך אגאה ועל מלכי זמן אריד (ר"י חריזי, הענק א, ספר היובל להרכבי).
1 [ זאת כנראה המשמ' העקרית של פעל זה. וכן בערב' ראד راد, התהלך, שוטט, ובבנין הגורם אראד أراد, הלך (לעשות דבר), ובכוש' רֹדַ, רץ, תקף. ועי' בהערות הבאות.]
2 [כלומר: הלכנו לנו, וקרוב לכך ת"י: איטלטילנא; אך השבעים בשלילה οὐ ϰοϱιευϑησόμεϑα לא נקבל מרות, כאלו גרסו מָרַדְנוּ. וחז"ל (מד"ר במד' א ועוד) והמפרשים העברים קרבו את הפעל אל רדה או ירד, כלשון רש"י: נבדלנו ממך כמו הרודה פת מן התנור כך מדרש רבי תנחומא (ומכאן אולי בולג': recessimus), ומנחם פירש רדנו לשון ירידה ועוד פנים אחרים, ע"כ. ורד"ק: מענין רד עם אל שהוא ענין ממשלה.]
3 [כלומר: מתהלך עם אל, כלשון את האלהים התהלך נח. אמנם השבעים תרגמו כאלו עתה ידעם אל νῦν ἔγνω αὐτούς ὃ ϑεός, והוולג' תרג' כאלו גרס (כ) עֵד יָרַד (testis descendit) עם אל. ות"י: ודבית יהודה הוו מתקפין בפולחנא וכו'. והמפרשים העברים חברו את הפעל עם רדה או רדד, כלשון רש"י: מושל עוד ביראת אלהים, רד כמו וירד מיעקב, ע"כ. רד"ק בסה"ש: ענין ממשלה כמו מדוע אמרו עמי רדנו ופי' רד עם אל כמו שרית עם אלהים, ע"כ. ואין פרוש כזה יוצא ידי הענין.]
4 [עי' בהערה הקודמת את דברי המפרשים לכתוב בהושע.]
5 [עפ"י ההפע' (עי' לקמן) ובהבנה: הוריד דמעות, כאלו מן יָרַד, וכלשון הכתובים: וירדתי על ההרים ואבכה (שפט' יא לז), כלה ייליל ירד בבכי (ישע' יה ג), ולפי פ. פרלס (Analekten, עמ' 51) יש לגרס גם בכתובים אלו: וְרַדְתִּי, יָרַד, מן רוד. ועי' דברי ראב"ע המובאים לקמן על הכתוב בתה' נה ג.]
6 [אמנם אין במקרא אלא צורת עתיד, אָרִיד, תָּרִיד, בלבד, ואפשר שזאת צורת קל מן ריד על משקל יָבִין, יָשִׂים, ועי' בהערה לעיל.]
7 [משמ' זו, שאפשר לגזר אותה מהוראתו הכללית של הפעל, הלך (ועשה), מסתברת בכל המקומות, ועי' בהערות הבאות.]
8 [כלו' כי תאריך בכך. ואמנם השבעים תרגמו: ἐὰν ϰαϑὲλῃς בקריאה כאשר תֹּרִיד, מן ירד; וולג': cum excutias, כאשר תשליך מעליך, כנראה עפ"י אותה קריאה, ומעין זה דרשת ת"י: אין רשיעי ותחת (כלו' ותוריד) ית בנוי מלמיטר פקודי אורייתא, ע"כ, וגם דברי ת"א ותרגום הקטעים (ירושלמי) מיֻסדים הם על דרשה זו.
והפרשנים העברים בחרו בפרושים שונים, כגון רש"י: לשון צער כמו אריד בשיחי כלומר כשיעברו ישראל על התורה ויהי לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ע"כ (בקשר לדרשת תרג' הארמ'). ראב"ע: כמו תרדה והם ב' שרשים וי"א שהוא כמו אריד בשיחי והטעם כאשר תריד לשם ירחמך, ע"כ, רמב"ן: והיה כאשר תריד בשיחך מתגרת ידו, ע"כ. ורד"ק בסה"ש: כאשר תמשול וכו' ויש מפרשים כאשר תריד כענין אריד בשיחי ואהימה והוא ענין תנודה על החולה או על הצרה וכו', ע"ע. ומן החדשים יש שמבארים: כאשר תשוט במדבר, ואינו מסתבר, או שמציעים קריאה אחרת ללא צרך.]
9 [כלו' אאריך ואמשיך בשיחי. והשבעים מתרגמים: ἐλυπήϑην, הצטערתי, וכן וולג': contristatus sum. אך הסורי: אתפן לגעתי, כאלו: הוּשב לשיחי; והתרג' הארמי: אתרעם במלי וארגוש. וכן רש"י: אתאונן בצערי כמו זכר עניי ומרודי, וירדתי על ההרים, ומנחם פתר לשון ממשלה כמו ורדו בדגת הים, ע"כ. וראב"ע: אצעק וכמוהו והיה כאשר תריד, נהה על המון מצרים והורידהו, צעק עליו, וירדתי על ההרים, אף על פי שהוא שרש אחר ורבים ככה ויורה על פי' אריד שהוא כמו אזעק מלת הקשיבה, ע"כ.]
10 [לפי המשמ' השונות, שיחסו המפרשים למל מקרא.]
11 [כקצור במקום יָרַד, כדגמת צוג, קוח, במקו' יצג, לקח, בלשון הפיטנים, וגם עפ"י הבנה כזו של א. רוּד במקרא.]