1, פ"י, רָכָשׁ, רָכְשׁוּ, רָכָשׁוּ, — רכש אדם מקנה, קנין ורכוש, עשה לו כרכושו, erwerben;aquérir, aquire: ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רָכָשׁוּ (בראש' יב ה). וינהג (יעקב) את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רָכָשׁ מקנה קנינו אשר רָכַשׁ בפדן ארם (שם לא יח). ויקח עשו את נשיו ואת בניו וכו' ואת כל קנינו אשר רָכַשׁ בארץ כנען (שם לו ו). ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רָכְשׁוּ בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו (שם מו ו). — ובהשאלה, רכש לו אדם שם ידיעות, קנה לו שם וכו', נוהג בספרות ובדבור.