1 [על המקומות שבמקרא המזכירים שם זה יש להוסיף היום את זכר המלה בכתבות הכנעניות מצידון ובאלה מאוגרית'. בכתבת תבנת שורה 6 וכו':אם תפתח עלתי ורגז תרגז אל יכן לך זרע בחים תחת שמש ומשכב את רפאם, ע"ע. ובכתבת בנו של אשמנעזר, שורה 8 וכו': אל יכן לם משכב את רפאם ואל יקבר בקבר ואל יכן לם בן וזרע תחתנם, ע"כ,  ובאוגרית' באה המלה עפ"י רב בכתיב רפאִם, אבל גם רפאֻם (כנראה בשנוי הנטיה כבערב'), גם כאן בעקר על רוחות המתים; ואמנם הֻבעו דעות שונות על שמושה המדיק של מלה זו באוגרית'. לפי הוראת מלה זו בעברית אפשר לחשב, כי קרוב השם אל א. רפה, ב. רפא כלשון רפיון, ואולם באוגרית' לא נתגלה שרש או פעל במשמ' זו שבעבר'. מצד אחד נראה, כאלו חברו העברים בימי קדם את השם רְפָאִים, ליחיד (הָ)רָפָה (כדגמת עֲנָקִים מן הָעֲנָק) כאבי עם הרפאים (בראש' יד ה, שם יה כ; דבר' ב יא, שם ג יא-יג ועוד), שישב בתקופה קודמת לישוב בני ישראל  בארץ; אך אפשר שאין אף כאן אלא הבנה אגדית של אותו שם רפאים במשמ' מֵתֵי עוֹלָם, שהובן אחר כך כשם לעם גבורים וענקים שהיו בארץ, ואך שרידים המורים עליהם נשארו במקומות קבורתם. ועי' כעת גם בדברי יהושע גוטמן על הרפאים בס' היובל לי. נ. אפשטיין עמ' 77 וכו'. לפי שמוש שונה זה של השם נחלקו גם המדקדקים והפרשנים העברים בימי הבינים בהבנת המלה במשמ' מתים או גבורים וענקים, ואלה למשל דברי (ריב"ג, סה"ש ערך רפא): זכרתי המלה הזאת מפני שפרשו בה גבורים ואיפשר שיהיו אומה מן האומות כאשר נאמר ארץ רפאים וכו' מיוחסים אל הרפא וכו', וענין אחר אם רפאים יקומו וכו' הכל מתים וכו', ע"כ.