רְפָאִים

1, ש"ז במ"ר, — המתים אשר בשאול: שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רְפָאִים כל עתודי ארץ (ישע' יד ט). מתים בל יחיו רְפָאִים בל יקמו לכן כי פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו (שם כו יד). יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רְפָאִים תפיל (שם שם יט). הלמתים תעשה פלא אם רְפָאִים יקומו יודוך סלה (תהל' פח יא). כי שחה אל מות ביתה ואל רְפָאִים מעגלותיה (משלי ב יח). ולא ידע כי רְפָאִים שם בעמקי שאול קראיה (שם ט יח). אדם תועה מדרך השכל לקהל רְפָאִים ינוח (שם כא ו). הָרְפָאִים יחוללו מתחת מים ושכניהם (איו' כו ה). — ובסהמ"א: ומי ממתי החכמה אצילים ורמים והמה חכמים מחכמים, מהם רופאי רפאים ומהם מחכימי פתאים (ר"י חריזי, תחכ' מז, 374). — °ואף במשמ' גבורים, בשמוש בשתי המשמ' זו על יד זו, ואמר המשורר: בפי עטו יהי עשה אשר לא בחרב יהיו עשים רפאים, ובו יוריד אלי שחת מלכים ויעל משאול חבר רפאים (רמב"ע, הענק א, ברודי, שכו). היו כמו תפן חרש שוכב כמו רפאים, ובהציץ אור שוכן ערץ יקום כמו רפאים (ר"י נג'ארה, זמרו לאל חסידיו, עולת תמיד נח).



1 [על המקומות שבמקרא המזכירים שם זה יש להוסיף היום את זכר המלה בכתבות הכנעניות מצידון ובאלה מאוגרית'. בכתבת תבנת שורה 6 וכו':אם תפתח עלתי ורגז תרגז אל יכן לך זרע בחים תחת שמש ומשכב את רפאם, ע"ע. ובכתבת בנו של אשמנעזר, שורה 8 וכו': אל יכן לם משכב את רפאם ואל יקבר בקבר ואל יכן לם בן וזרע תחתנם, ע"כ,  ובאוגרית' באה המלה עפ"י רב בכתיב רפאִם, אבל גם רפאֻם (כנראה בשנוי הנטיה כבערב'), גם כאן בעקר על רוחות המתים; ואמנם הֻבעו דעות שונות על שמושה המדיק של מלה זו באוגרית'. לפי הוראת מלה זו בעברית אפשר לחשב, כי קרוב השם אל א. רפה, ב. רפא כלשון רפיון, ואולם באוגרית' לא נתגלה שרש או פעל במשמ' זו שבעבר'. מצד אחד נראה, כאלו חברו העברים בימי קדם את השם רְפָאִים, ליחיד (הָ)רָפָה (כדגמת עֲנָקִים מן הָעֲנָק) כאבי עם הרפאים (בראש' יד ה, שם יה כ; דבר' ב יא, שם ג יא-יג ועוד), שישב בתקופה קודמת לישוב בני ישראל  בארץ; אך אפשר שאין אף כאן אלא הבנה אגדית של אותו שם רפאים במשמ' מֵתֵי עוֹלָם, שהובן אחר כך כשם לעם גבורים וענקים שהיו בארץ, ואך שרידים המורים עליהם נשארו במקומות קבורתם. ועי' כעת גם בדברי יהושע גוטמן על הרפאים בס' היובל לי. נ. אפשטיין עמ' 77 וכו'. לפי שמוש שונה זה של השם נחלקו גם המדקדקים והפרשנים העברים בימי הבינים בהבנת המלה במשמ' מתים או גבורים וענקים, ואלה למשל דברי (ריב"ג, סה"ש ערך רפא): זכרתי המלה הזאת מפני שפרשו בה גבורים ואיפשר שיהיו אומה מן האומות כאשר נאמר ארץ רפאים וכו' מיוחסים אל הרפא וכו', וענין אחר אם רפאים יקומו וכו' הכל מתים וכו', ע"כ.

חיפוש במילון: