ש"ז, — שעסקו לרפא חולים, Artz; médecin; physician: ויצו יוסף את עבדיו את הָרֹפְאִים לחנט את אביו ויחנטו הָרֹפְאִים את ישראל (בראש' נ ב). כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי' רֹפְאֶךָ (שמות יה כו). הצרי אין בגלעד אם רֹפֵא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי (ירמ' ח כב). ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו וכו' וגם בחליו לא דרש את יי' כי בָּרֹפְאִים (דהי"ב יו יב). — ורוֹפֵא אליל, רופא שאינו יודע לרפא באמת: ואולם אתם טפלי שקר רֹפְאֵי אלל כלכם (איוב יג ד). — ואמר בן סירא: שמץ מחלה יצהיב רופא (ב"ס גני' י י). רעה רופא לפי צרכו כי גם אתו חלק אל, מאת אל יחכם רופא ומאת מלך ישא משאות, דעת רופא תרים ראשו ולפני נדיבים יתיצב, אל מארץ ברא תרופות וכו' בהם רופא יניח מכאוב וכן רוקח עושה מרקחת (שם לח א-ז). — ובתו"מ: מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלים (רבי יוסי, ר"ה א ז). טוב שברופאים לגיהנום1 (רבי יהודה בשם אבא גוריא, קדוש' ד יד). אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד (בכורות ד ד). שכך היו מוכי שחין שבירושלים עושין, הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו וכו' והלה עושה פסחו והרופא עושה פסחו (כרית' ג ח). כסוי טני של מתכת של בעלי בתים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין ושל רופאים טמא, הדלת שבמגדל של בעלי בתים טהורה ושל רופאים טמאה (כלים יב ג). ויש שאמרו במדה גסה מלא תרווד ורקב כמלא תרווד גדול של רופאים (שם יז יב). אלו עורות טמאין מדרס וכו' עור הרופא וכו' (שם כו ה). באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאין (אהל' ב ג). המיפיס מורסא בשבת אם לקולפה או לעשות לה פה כדרך שהרופאים עושין חייב (תוספת' עד' א ח). מעשה שהביאו קופ' מליאה עצמות מכפר טבי והניחוה באויר הכנסת בלוד ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו, אמר תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד (ירוש' ברכ' א ב). לאחד שגנב נרתיקו של רופא, עם כשהוא יוצא נפצע בנו, חזר אצלו אמר לו אדוני הרופא רפא את בני וכו' (ר' יודה בן פזי, שם שם ה ב). אסור בהטריו' רכות שכן דרך הרופא לאכל פתו בהן (שם נדר' ו א). חולה אומר צריך ורופא אומר א"צ שומעין לחולה (ר' ינאי, יומא פג.). אדם חש בעיניו נותן ממון לרופא ספק מתרפא ספק אינו מתרפא וכו' (ר' אבהו, כתוב' קה.). אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא (סנה' צא.). עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא ארמאי ורופא כותי ימול ארמאי ואל ימול כותי (רבי מאיר, מנח' מב.). המשל אומר כבד את רופאיך עד שלא תצטרך לו (ר' אלעזר, מד"ר שמות כא). לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו, אמר לבני ביתו האכילוהו כל מה שהוא מבקש וכו' (שם שם ל). בנוהג שבעולם אדם שהולך לבקר את החולה אומר לו מן השמים ירחמו עליך והרופא הולך אצלו ואומר לו מילתא פלוני אכול ופלוני לא תאכל וכו' (ר' יוחנן, שם קהל' א, כי ברוב חלומות). למי שנשבר ובא לו אצל רופא והיה הרופא מתמיה ואומר לו כמה גדולה מכתך וכו' (מדרש תהלים נא ג). — ובתפלה: כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה, ברוך אתה יי' רופא חולי עמו ישראל (תפלת י"ח, רפאנו). — ובסהמ"א: ברוך הרופא וכו' הוא רופא אליל, כסיל בן עויל (ר"י חריזי, תחכ' מו, 356). שהוא הבדל בין הרופא והטבעי, שהטבעי יעיין בבריאות וחולי מצד מה שהוא א' מהנמצאים הטבעיים והרופא כונתו ותכליתו לשמור הבריאות עומדת והחזרתה כשתסור (רש"ט שפרוט, עין כל, כ"י ביהמ"ד שכטר, 2). אין רופא כזמן (חיד"א, מעגל טוב השלם, 31). הפתח שאינו פתוח למצוות פתוח לרופאים (צידה לדרך א ג ב). — °ונוהגים בדבור ובספרות צרופים כגון רופא ילדים, רופא נשים, רופא למחלות פנימיות וכדו'.