1, ש"ז, — מלה מסֻפקה: והסבתי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה עשה הָרַתּוֹק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס (יחזק' ז כב-כג).
1 [הקדמונים הבינו מלה זו ביחזק' כלשון שרשרת או סגירה מסביב. ואמנם היתה מלה רתוק במשמ' זו בלשון; כי במק' כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו, כל נמצאיך אֻסרו יחד מרחוק ברחו (ישע' כב ג) יש לקרא לפי הענין בשנוי סדר המלים: כל קציניך נדדו יחד מקשת ברחו, כל נמצאיך (או לפי השבעים: נאמציך) אֻסרו יחד ברתוק אֻסּרוּ. ואולם ביחזק' ז כג אין משמ' כזאת מתאימה, אלא כנראה הכונה למעשה פשע וחטאה, ואין אף ה"א הידיעה (הָרַתּוֹק) מסתברת לפי הענין. ועל כן אפשר שהיתה כאן מלה מעין הִרְתּוּק (מן ב. רָתַק, הִפע') במשמ' מכה, מהלומה והרג, כשמוש מרתיקא (ויהב ליה חד מרתיקא גו ליביה, ירוש' מו"ק ג ז, ועי' מַרְתִּיק, הערה). או שהיה כאן צרוף מלים כגון הֶרֶג וְחֶנֶק, ואולי כך נכון.]