רִתּוּת
*, מלה מסֻפקה1: כדבר אפרים רתת, כדבר ירבעם ריתותו של שלמה אמר לו הב"ה למה אתה מוכיחו נשיא הוא בישראל, חייך שאני מטעימך משררותו ואין אתה יכול לעמוד בה, כיון שנכנס למלכות מיד ויאשר בבעל וימות (מד"ר ויקר' יב).
1 [לפי כל הענין אין המשמ' של רעדה וחרדה, כהבנת רְתֵת שבכתוב, מתאימה כאן, אלא או לשון רעות (מן רֵע) בקרוב במשמ' דִבר בגנותו של שלמה, או אף רדותו במשמ' דברי מוסר ומרדות, ואולי יש לגרוס כך.]