פיו"ע, שִׁעֲשָׁעְתִּי, יְשַׁעַשְׁעוּ, — שִׁעֲשַׁע את פלוני או את נפשו, שִׂמַּח וְעִנֵּג, to amuse, enjoy (oneself); (sich) ergötzen; (s')amuser: ברב שרעפי בקרבי תנחומיך יְשׁעשְׁעוּ נפשי (תהל' צד יט). — וכפ"ע, שִׂחֵק, השתעשע: וְשִׁעֲשַׁע יונק על חֻר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו חדה (ישע' יא ח). טפש כחלב לבם אני תורתך שִׁעֲשָׁעְתִּי (תהל' קיט ע). — ובתו"מ: למה נקרא שמה שעועית שהיא משעשעת1 את הלב (ר' יונה, ירוש' כלא' א א). אין הקב"ה מכה אומה ומושיבה צדו אלא מביא פיד לזו ומשעשעה בזו, מביא פיד לאשור ושיעשעה במצרים, התיטבי מנוא אמון, הביא פיד למצרים ושיעשעה לאשור2, הנה אשור ארז בלבנון (פסיק' ר"כ, נחמו נחמו, בובר, קכו:). ואם הביא עליהם שבר, הוא משעשע אותם אלו באלו וכו' שבשעה שאומות נופלים הקדוש ברוך הוא מנחמם זו בזו (פסיק' רב' אנכי אנכי, קנו.). — ובסהמ"א: דמשפשף וכו' בשבת לשעשע התינוק (רש"י, שבת קנד:). להן שוע היה משעשען תנחומין במקצת (הוא, איוב ל כד). ושעשעה אותם אהבת הבורא (ר"י א"ת, ח"ה הפרישות ג). יושיעם וירעים ולארצו ישעשעם ובמנוחות ירגיעם (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן, 66). ובחר ביום רביעי בו ברא מאורות לשעשעי (שם, 229). ושעשעוני השועים על ברכים (ר"י חריזי, תחכ' כ, 200). זה עם זה משחקים ומשעשעים (ר"י בן זבארה, ס' שעשועים, דודזון, 139). מי שהוא מתעסק בשחוק ובדברים המשעשעים אותו ידמה לו שהיום קצר (רשב"צ דוראן, מגן אבות, ה כא). — ואמר הפיטן: שעשעם כאומן בשכמו, תיכנס יסודי הדומו (ינאי, אשר כבודו, קרוב' שמות, זולאי ק). צנועים כן קבלו דת לחמשים לשעשעה (ר' שמואל השלישי, שה"ש, גנזי שכטר ג, 64). כלה באפו וישטמני, נחומיו מהרה ישעשעוני (ר"א קליר, איכה תפארתי, קינות ת"ב). אסירים אשר בכשר שעשעת, בענם שוע צקונם שעת (ר"א קליר, אסירים אשר בכשר, קרוב' ב פסח). גם בצעדך על הר גבנוני, גיל לשעשע חמד קדמוני, דמית ממלכת כהנים וגוי קדוש ובני (אנא עוררה, סליח' לער"ה). ידידיך הושעת שעשעת ישרי אל (יקותיאל בר יוסף, ויושע אומן, מעריב אחרון לפסח). דמה אל בעזר לשעשעו והפיל שנה במעוזות (ראב"ע, אמוני לבב, איגר 233). ובקיימך לנו את כל חזיוני תנחומיך לשעשע נפשנו בם (רבון כל העולמים, שחרית לר"ה, מחזור איטל' ב כ.). הוגי שעשועות וחידותם משעשעות (אל למושעות, הושענ' להו"ר). — ואמר המשורר: צעיר שנים משעשע במשנה ועלם רך מבאר תעלומה (יוסף בן חסדאי, הלצבי, ברודי, שער השיר 29). יום שעשעתיהו עלי ברכי וירא תמונתו באישוני וכו' (ר"י הלוי, יום שעשעתיהו, זמורה ב, 49). מזמות שעשעו נפשי בנפשי (הוא, בגדתם בי, שם ג, 27).

— פֻע', תְּשָׁעֳשָׁעוּ, — שָׁעֳשַׁע או שֻׁעֲשַׁע האדם, התענג, פֻּנַּק: על צד הנשאו ועל ברכים תְּשָׁעֳשָׁעוּ (ישע' סו יב). — ובסהמ"א: תהיו משועשעים כדרך שמשעשין את התינוק (רש"י, שם). בימיהו הלא היתה איומה משועשעת ומהל רע פדויה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן, 12). — ואמר הפיטן: בצדק נשועשע ולישעך נשוע (ינאי, פדה ה', קרוב' בראש', זולאי, לח). ארץ הכרמל הבאתים ושועשעו (ר"א קליר, איכה תפארתי, קינות ת"ב). שועשע כהיום בחנט מופקד (שמעון בר יצחק, אמרתך צרופה, קרוב' ב' ר"ה). חסן הילד ולסבלם שעשע (יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצר שבת א חנכה). וזכור ידידות ילד משועשע (בנימין העניו, ביום שבתון, שחרית יו"כ, מחזור איטל' ב, קט:). זועקים להשעות, חכמות משועשעות (אל למושעות, הושענ' להו"ר). — ואמר המשורר: הערוגה השביעית נטועה, בסדר הפסח משועשעת (ר' צדקיה ב"ר אברהם הרופא, שבלי הלקט השלם רלה, בובר, 218).

— הִתפ', אֶשְׁתַּעֲשַׁע, אֶשְׁתַּעֲשָׁע, — שעשע נפשו, sich ergötzen; s'amuser; to enjoy oneself: בחקתיך אֶשְׁתַּעֲשָׁע  לא אשכח דברך (תהל' קיט יו). וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע במצותיך אשר אהבתי (שם שם מז). — ובתו"מ: תכבד העבודה וכו' שהיו בידן מגילות שהיו משתעשעין בהן משבת לשבת וכו' ואל ישעו וגו' אל יהו משתעשעין ואל יהו נפשין ביום השבת (מד"ר שמ' ה). הבן יקיר לי וכו' שהוא מתחיל להשיח ומשתעשע לאביו (תנחו' תצוה א). — ובסהמ"א: לשוט כמטייל וכמשתעשע (ר"ח, מו"ק יד.). וישתעשע בזכרו (של האלהים) בבדידות (ר"י א"ת, חו"ה הבטחון ז). כעת שתטה נפשו לחברת בני אדם ולהשתעשע בהם (הוא, שם, חשבון הנפש ג). שאבות התינוקות פונין למצות שבת ומשתעשעין עם התינוקות (ר"ן, נדרים לז:). משל למלך שהיתה לו מטרוניתא בחדרו שכל חיילותיו משתעשעין בה (ר' בחיי, יתרו). שהיה ישמעאל משתעשע בבית כבן יחיד בבית ירושתו (ר"י אברבנאל, וירא' ותרא שרה). כשעלה בדעתו של א"ס ית' לברוא העולמות היה משתעשע בעצמו ונתפשט מאורו יו"ד של שם הויה (ר' נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך עא:). ושם מצאתי ספר תורת חכם וכו' ונשתעשעתי בו (חיד"א, מעגל טוב השלם, 5). ובא הישיש ר' יעקב מפראג וכו' והיינו כשעה וחצי משתעשעים (הוא, שם, 101). — ואמר הפיטן: וגם לאל שיוועתי וכו' ובו נשתעשעתי (ינאי, אמת עין רואה, קרוב' בראש', זולאי, ס). ומשתעשעים ביקרה מפנינים, בצל שדי לפני ולפנים (ר"א קליר, כי אקח מועד, קרוב' ב' סכות). וקדם הכין בם רכב ארתכו, אני הייתי משתעשעת על ברכו (הוא, ה' קנני, קרוב' א שבועות). זך היה ונבר ואיש אמונה, וראוי להשתעשע במתן צפונה (שמעון בר יצחק, שעשוע יום יום, קרוב' א שבועות). וביום אין לנפשי פדיון אשתעשע בדתך (ר"י הלוי, קראו מלאכי, דיואן ג, 33). ניב פה המתיקו בכתב קודש להשתעשע (קטע מעבודה, Elbog. Stud., עמ' 175). — ואמר המשורר: אבי ומחכים רעיוני, יום אשר ישתערו לבין וישתעשעו (רמב"ע, נטפי דמעות, ברודי א, קסו). שוגה באהבתו ומשתעשעת (ר"י הלוי, לא האמין, זמורה ג, 117). שמעו אבילי לב והשתעשעו (ראב"ע, גבהי שחקים, איגר 52). ורצונו להתעלס באהבתו ולהשתעשע בחברתו (ר"י חריזי, תחכ' ג, 45).