ב. שִׁעֲשַׁע
רק הִתפ' הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, הִשְׁתַּעְשְׁעוּ, — פֹעל מסֻפק: התמהמהו ותמהו הִשְׁתַּעְׁשְׁעוּ1 ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר (ישע' כט ט).
1 [רב המפרשים מבינים פעל זה כלשון ועיניו השע (ישע' ו י), כטיחת העינים מראות, ומשמעות זו יוצאת מן הענין, אך אין צורת השתעשעו מתאימה לגזירה זו. ואמנם כמה מן החדשים גורסים: הִשְׁתָּעוּ מן שעה, ואין זה מתאים, והנכון כנראה: הִשְׁתֹּעֲעוּ וְשָֹׁעוּ בהקבלה מלאה אל התמהו ותמהו. ובמגילת ישעיה א מן המדבר הגרסה: התשעשתעו ושועו, בתיו תלויה מעל למלה בין שי"ן ועי"ן השניות שבמלה, כנראה כתקון השתעשעו במק' הכתיב התשעשעו. עי' גם א. שעשע והערות שם.]