1, ש"ז, במקרא רק מ"ר שַׁעֲשׁוּעִים, שַׁעֲשֻׁעִים, שַׁעֲשֻׁעַי, שַׁעֲשֻׁעָי,  שַׁעֲשׁוּעָיו, — טפול תענוגים, Ergötzen; amusement: גם עדתיך שַׁעֲשֻׁעַי אנשי עצתי (תהל' קיט כד). כי תורתך שַׁעֲשֻׁעָי (שם שם עז). לולי תורתך שַׁעֲשֻׁעָי אז אבדתי בעניי (שם שם צב). מצותיך שַׁעֲשֻׁעָי (שם שם קמג). ואהיה אצלו אמון ואהיה שַׁעֲשׁוּעִים יום יום משחקת לפניו בכל עת משחקה בתבל ארצו וְשַׁעֲשׁוּעַי את בני אדם (משלי ח ל-לא). — ילד שעשועים, ילד חביב: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שַׁעֲשׁוּעִים כי מיד דברי בו זכר אזכרנו עוד (ירמ' לא יט). — ונטע שעשועים, נטע אהוב וחביב, ובהשאלה על בני אדם: כי כרם יי' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שַׁעֲשׁוּעָיו (ישע' ה ז). — ובתו"מ, גם במ"י: ארץ שנער הרה וילדה, ארץ צבי גידלה שעשועיה (קינה על מות ר' זירא, מו"ק כה:). מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים וכו' (מד"ר שה"ש, אל גנת אגוז). איזה ילד של שעשועים, כן שתים בן שלש שנים (ילק' שמע' ירמ' שטו, ע"פ תנחו' תצוה א). — ובסהמ"א: יש חכמים מפרשים ואומרים כי זה הדבור של שעשועים2 כמו פנוק (ר' שבתי דונולו, פרוש יצירה א). כאדם האומר לחברו, כל עסקיו של פלוני במלאכת פלונית, כך כל שעשועיו של הקב"ה בתורה (רש"י, שמות לב טז). היה משים אותו יום מנוחה ובטלה ושעשוע ולא היה חושב בענין אדמתו (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ג). והגיעו אל מרגוע האמת ביגיעה ויצאו ממנוחה אל שעשועים (שם הפרישות ז). שאותו השעשוע מושך את לבות בני אדם ע"י אהבתם את הנערים (ר' יונה, פי' אבות ג י). בשעשועיהם ישמחו, מרודים ובעניניהם יעלזו חסידים (ר"י חריזי, תחכ', הקד', 6). וכונתי היתה בכתבי מקצת שירותי ובחקקי בספר מקצת זמירותי כדי שיהיו שעשועים בהתעסק הלב בעניני החכמה אשר אותו מיגעים (רש"ט פלקירא, המבקש יב). וכאשר השלים חובתו בו והחזירו לבעליו יראה השעשוע בלבו ובמליו (עמנו', מחב' כח הברמן 819). הרי הוא בכלל קטני האמנה שהוציאו התורה לשעשועים (ברית מנוחה דרך א, ד.). לאנשים שירדפו חיי הערבות והשעשוע בנשים ובתענוגות ב"א (ר"י אברבנאל, נחלת אבות ב ז). וזולת השעשוע שהוא יתברך משתעשע בי גם אנכי שמחה ומשחקת לפניו (ר"מ אלשיך, רב פנינים, משלי ח ל). — ואמר הפיטן: שמחתי מאד בפרי שעשועים באמרו אמללתי ויבשו שרשי (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, עבודת יוה"כ, מחז' איטל' ב, ריג:). שעשוע מדרש והגה כתבי קדש אם יחכם לפניו ישוחחו (שם שם, ריד.). ורחם על עדתך ההוגים בשעשוע דתך (ר"א קליר, זכור את אשר עשה, קרוב' זכור). מימינו איש דת חקוקה בכתבים נתונה על ברכיו בשעשוע אהבים (רש"י, אז טרם נמתחו, סליח' צו"ג).תלמוד שעשועים3 להדר ולהנעים (רשב"ג, שמר לבי, אזהרות, ביאליק-רבניצקי ב, 137). ברא אדם ומצלעו לקח רעית שעשועו (ראב"ע, אחד רבה, איגר 225). וינחילנו מאורת עין דת שעשועים (מרשות אלהינו, פתיח' לפרשת נח, מדה"ג בראש', מרגליות, קמז). — ואמר המשורר: ושם שעשועיו במוקדי צלעיו ופלגי דמעיו כפלגי יארים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים, שעה"ש 96). אכתב עלי ספר דבר שפר אשר לי שעשועים הוא עדי אין תכלה (ראב"ע, אשיר בקולי, כהנא א, 152). נתנה לאדם מצלעו עזר בגן שעשועו (הוא, אמונת אלהי, שם שם, 176). הכי אתה מנת חלקי וכו' ומרגועי ושעשעי מנוחתי ושלותי (הוא, לך אלי, שם שם, 207).