*, ש"נ, — מעשה התולש:  איזהו לקט הנושר בשעת קצירה ובשעת תלישה (תוספת' פאה ב יד). תלש מן המיתה חייב, תלישתה זו היא גיזתה (ירוש' שבת ז ב). בית היה לו שעת תלישה, מערה לא היתה לה שעת תלישה (ר' חנינה בי ר' הלל, שם ע"ז ג ח). אין דרך תלישה בכך ואין דרך פריקה בכך (רב אשי, שבת עג:). — ובסהמ"א:  ותלש בזקנו תלישה משונה (משלם בן קלונימוס, תשובות גאונים קדמונים, קסל, קכה).