תָּלַם
* קל לא נמצא1.
— הִפע', *הִתְלִים, או פִע' *תִּלֵּם, — עשה תלמים: קשרו נח (את הראם) בתיבה והיה מתלים2 תלמיות כמן טבריא לסוסיתא הה"ד התקשר רים בתלם עבתו וכו' (ר' נחמיה, מד"ר בראש' לא).
1 [ אין קל במקורות, הואיל והפעל נגזר מן השם תֶּלֶם.]
2 [בילק"ש איוב תתקכו: מתלם, ועי' (מד"ר שם, תיאודור, 287). וכנראה לא היתה המלה במקורות.]