תָּלַם

*  קל לא נמצא1.

—  הִפע', *הִתְלִים, או פִע' *תִּלֵּם, —  עשה תלמים: קשרו נח (את הראם) בתיבה והיה מתלים2 תלמיות כמן טבריא לסוסיתא הה"ד התקשר רים בתלם עבתו וכו' (ר' נחמיה, מד"ר בראש' לא).



1 [ אין קל במקורות, הואיל והפעל נגזר מן השם תֶּלֶם.]

2ילק"ש איוב תתקכו:  מתלם, ועי'  (מד"ר שם, תיאודור, 287). וכנראה לא היתה המלה במקורות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים