אברהם רז (רוזנברג), מחזאי וסופר, נולד בא׳ בתשרי תרצ״ח, 6 בספטמבר 1937 בקיבוץ גבעת השלושה לזוג חלוצים יוצאי פולין. בגיל תשע עקר עם הוריו לפתח-תקוה הסמוכה. בנעוריו היה פעיל בתנועת השומר הצעיר. שירת בצבא בתקופת מבצע קדש, ונפצע במהלכו בתאונת-צניחה בסיני. עשה תקופת-מה בקיבוץ נירים בנגב במסגרת גרעין של חברי תנועתו. סיים תואר ראשון ושני בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה תלמידו הקרוב של גרשון שקד.
בראשית דרכו כתב סיפורים קצרים. סיפורו הראשון, ׳חוף הלטאות׳, פורסם ברבעון קשת ב-1963. בחמש השנים הבאות פרסם עוד עשרה סיפורים בקשת, מאזניים, משא והארץ. ב-1969 אסף ששה מסיפוריו בקובץ ששמו כשם הסיפור הראשון. הסיפורים מכילים יסוד מלודרמטי חזק, המרמז על המשך דרכו: מתח חידתי, פגישות מפתיעות, מפנים בלתי מסתברים, סצינות מרוכזת בעלות מטען סמלי ניכר. תכניהם שאובים מן המציאות המקומית על אירועיה הדרמטיים (מבצע קדש, מלחמת ששת הימים) והווי החולין האפור. מובלעות בהם השאלות הגדולות שבתשתית הקיום הישראלי: טיבה של הזהות היהודית, יחסו של הישראלי לגולה ולשואה, אופי החיים במציאות של קונפליקט לאומי, מתחים בין עבר להווה ובמיוחד יחסים סבוכים בין אבות-מייסדים לבניהם, המשלמים בגופם את מחיר חזונם הציוני של האבות.
משהגיע אברהם רז להכרה שייעודו מצוי בתחום המחזאות, חדל לכתוב סיפורים והתרכז בכתיבה לתיאטרון. מחזהו הראשון, ׳פרשת המשפט של רודולף קיפו׳, שגרסתו הראשונה פורסמה ב-1966 בשם ׳משפט קנריה׳, הוצג תחילה במסגרת סדנת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב. מחזהו ׳לא ביום ולא בלילה׳ הועלה לראשונה בדצמבר 1968 על בימת מועדון ׳צוותא׳ בתל־אביב, וזכה להצלחה רבה. בעקבות זאת הוענקה לו מלגת השתלמות באנגליה מטעם המועצה הבריטית לצורך התמחות בבימוי תיאטרון. מ-1969 שהה בבירמינגהם, ובאותה תקופה הועלה בבימויו ׳פרשת המשפט של רודולף קיפו׳ בגרסה אנגלית בתיאטרון של העיר האל (1970). בשובו לישראל החל ללמד ספרות בסמינר שיין בפתח-תקוה ותיאטרון באוניברסיטת תל־אביב, אולם עד מהרה התגלתה בו מחלה ממארת, וכעבור חודשיים, בו׳ בתמוז תשל״א, 29 ביוני 1971, נפטר בגיל שלושים וארבע. הניח אחריו רעיה, הפסיכולוגית ד״ר אביביה רז ובת, ענבל. זמן קצר אחרי מותו הוצגו לראשונה עוד שלושה ממחזותיו, כולם ב-1972: ׳ליל העצמאות של מר ישראל שפי׳ (הבימה), ׳אינה גורפינקל חוזרת׳ (צוותא), ׳אצל מיקולינסקי׳ (צוותא). באותה שנה גם צולם הסרט ׳לא ביום ולא בלילה׳ על-פי המחזה.
מחזותיו העיקריים ממשיכים ומעצימים את התכנים והמתחים שהסתמנו בסיפורים, וכדברי גרשון שקד, ׳הנושא העיקרי המטריד את רז במחזותיו הוא פער הדורות, על המשמעות הטראגי-קומית הנודעת ממנו לאותם עניינים העומדים ברום עולמנו: המלחמה, המוות, העבר והעתיד׳. המחזות ריאליסטיים-פסיכולוגיים בעיקרם, אך משולבים בהם יסודות של חלום והזיה, פנטסיה ואבסורד. העובדה שנכתבו ברובם בשנות מלחמת ההתשה טובעת בהם חותם עמוק, וניכרת למשל בהופעתו החוזרת של מוטיב העקידה בלבוש אקטואלי. אבות האוהבים את בניהם אהבה עזה משלחים אותם אל מותם מכוחו של ציווי לאומי עליון, וברקע מרחפת התהייה על טעמו והצדקתו של מעשה ההקרבה הזה. מתחים אלה באו לידי מיצוי במחזהו המורכב והמשוכלל ביותר של רז, ׳ליל העצמאות של מר ישראל שפי׳.
כתביו של אברהם רז כונסו בידי חיים שוהם בשני כרכים: כרך מחזות (ליל העצמאות של מר ישראל שפי, 1976) וכרך סיפורים (פרשת המלחמה של עודד ירקוני, 1977). כרך שלישי, שהוחל בהכנתו והובטח כי יכיל את היצירות והטיוטות שנותרו בעזבונו, לא הופיע.
נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: ויקיפדיה
- חוף הלטאות (תל־אביב : א. לוין־אפשטין, 1968)
- לא ביום ולא בלילה : מחזה בחמש תמונות (תל־אביב : מפעל השכפול, אוניברסיטת תל־אביב, תשכ״ט 1968)
- פרשת המשפט של רודולף קיפו : מחזה (תל־אביב : המועצה הציבורית לתרבות ואמנות, 1969?)
- ליל העצמאות של מר ישראל שפי : מחזות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ז 1976) <ערך חיים שוהם> <אחרית דבר - גרשון שקד> <כולל: פרשת המשפט של רודולף קיפו -- לא ביום ולא בלילה – ליל העצמאות של מר ישראל שפי – אינה גורפינקל חוזרת – אצל מיקולינסקי>
- פרשת המלחמה של עודד ירקוני : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1977) <ערך והוסיף אחרית דבר - חיים שוהם> <כולל: שער ראשון: חוף הלטאות -- סוקולובה -- כאבן המתגלגלת בהר -- פרשת המלחמה של עודד ירקוני -- רק לא בולדוג -- שעת הקבלה של פרופ׳ ק.ג. זליגמן. -- שער שני: מוטלה בנגלוביץ -- המקל המגולף -- סיניורה בוטנרו -- הדרך לשיקאגו -- פוטו זינגר>
יצירות שנערכו
- המחזה העברי בעשר השנים האחרונות (1957–1967) : ביבליוגראפיה (מבחר) : חומר ביבליוגראפי לתרגילים של ג. שקד ואברהם רז (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, מפעל השכפול, תשכ״ח 1967–1968)
- בר און, יעקב, מטוס שעלה בתנופה, והתרסק, מקור ראשון, שבת, ו׳ בניסן תשס"ח, 11 באפריל 2008, עמ' 6
- שקד, גרשון, היפים הם חיינו המלאים מחשבות על מתים?, ליל העצמאות של מר ישראל שפי / אברהם רז (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ז 1976), עמ' 263–270
- Shoham, Chaim, Sons as continuers: on the stories of Avraham Raz, Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 3 (Autumn 1976), עמ' 12–17
על ״ליל העצמאות של מר ישראל שפי : מחזות״
- ויין-שמש, מעיין, איך הם היום ירוקים, הסברס. כמו פלפלים, או: ליל העצמאות של מר ישראל שפי מאת אברהם רז, צפייה חוזרת : עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת זהבה כספי וגד קינר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ג 2013), עמ' 357–377
- וילף, מיכאל, הזיה שהיא מציאות, מאזנים, כרך מ"ה, גל׳ 2 (תמוז תשל"ז, יולי 1977), עמ' 150–152
על ״פרשת המלחמה של עודד ירקוני : סיפורים״
- ציפר, בני, כתיבה כתפקיד חברתי, מאזנים, כרך מ"ה, גל׳ 6 (חשון תשל"ח, נובמבר 1977), עמ' 441–442