שלומית תור־רז (לבית רובינשטיין) נולדה בשכונת הדר, הדר־רמתיים (היום הוד־השרון). אביה יעקב רובינשטיין היה פועל בניין, והאם פנינה, טפלה בבית בגן ירק קטן ובלול תרנגולות. סמוך לביתם הקטן השתרעו פרדסים וחלקות בהן גדלו ירקות בנוף זה גדלה שלומית שסבלה ממום לב מלידה. חולשתה הגופנית הגבילה אותה, אבל רגישותה וכושר ההתבוננות שלה העניקו לה כוחות נדירים לאהוב, להאזין לזולת, ולתמוך ולעזור לחלשים.
היא למדה פסיכולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר־אילן ועבדה כמזכירה רפואית בבית החולים בילינסון. יחד עם בעלה, ברוך, היא אמצה בת, ועזרה לאסיר ניצול שואה להשתחרר ולהשתקם.
שלומית כתבה שירים. קובץ שיריה ״בשולי החלום״ פורסם ב־1976 והוקדש לזכר אחיה, חיים, שנפל במלחמת יום־הכיפורים.
[מקור: אתרו של ברוך תור־רז]
ספרים
- בשולי חלום : שירים (תל־אביב : רותם, תשל״ו 1976)
- דמעה בעפעפי שחר : שירים (הוד־השרון : רותם, תשל״ח 1978) <יחד עם ברוך תור־רז>
- מלוא חפניים גחליליות : שירים (תל־אביב : ירון גולן, 1990)
- שנינו : שירים (תל אביב : ספרי עתון 77, 2010) <כולל ״בשולי חלום״, שירים מאת שלומית תור־רז ו״פינת שקט לחלום״, שירים מאת ברוך תור־רז>
על המחברת ויצירתה
על ״שנינו״
- גלעד, יובל, אהבה חרישית, עתון 77, גל' 349 (תשרי תשע"א, אוגוסט–ספטמבר 2010), עמ' 9
עודכן לאחרונה ב: 26 באפריל 2026