הרב אליעזר לאדייר, רבּהּ של סטרי שבגליציה, נודע גם כמשורר בעברית ובגרמנית. נולד בסרט שבבוקובינה בג׳ באדר תרל״ג, 2 במארס 1873. צאצא משפחת רבנים ואדמו״רים. אביו מת עליו בילדותו ובהיותו בן עשר בא עם אמו לסטרי, בה נישאה לגיסה ר׳ אריה ליבוש הורוביץ, רבה של סטרי (אחר־כך רבה של סטאניסלאב). נתחנך על ברכי דודו ועם היותו אחד מגדולי התורה רכש ידיעות כלליות קרוב היה לשירה העברית והגרמנית. עסק תחילה במסחר והגיע לאמידות לאחר מכן נתרושש. במלחמת בעולם הראשונה חי בבודפשט. מתרע״ז שימש רבה של סטדי במקום רבו ודודו. מצד אביו נמנה עם צאצָאי בעל התניא רבי שניאור זלמן מלאדי. הצטיין בכשרון פיוטי ובבקיאות והבנה עמוקה באגדה ובספרות התלמוד. הוא היה בין ראשוני הרבנים שהצטרפו לתנועת ״המזרחי״ וחתם בזמנו על ״קול קורא״ של רבני פולין הקוראים להצטרף לתנועה זו.

פירסם במשך שנים רבות שירים (ב״המצפה״ ו״לוח אחיאסף״) אם בחתימתו ואם בראשי תיבות (א. ל.). נוסף לכך פידסם סידרת מחקרי־תלמוד (אף הם ב״המצפה״) וברבים מהם מסומן ״מספרי על אגדות התלמוד״, ספר שלא זכה לצאת לאור. כל אלה הדברים לא כונסו עד כה. נדפס ממנו אך קונטרס צנום לאחר פטירתו בשם ״דרשה לשבת־שובה״ (קונטרס לדוגמא מכתבי־יד בהלכה ובאגדה והגהות על הש״ס. סטרי, תרצ״ג). תופעה מיוחדת במינה היה לאדייר בעולם הרבנות בכך, שבמשך שנים פירסם שירים ליריים בגרמנית, שאסופה ממנה יצאה (וינה, 1933) לאחר מותו בצירוף תולדותיו. ב־2004 יצא לאור קובץ מיצירתו של לאדייר על־ידי הסופר והחוקר עקיבא צימרמן ובו משיריו בצירוף מבוא מפורט על חייו ויצירתו של המחבר. ניכרת בשירתו השפעה של שמעון פרוג, המשורר היהודי־רוסי (1860–1916) אחד מחלוצי האינדיבידואליזם בשירה העממית. כמוהו שיריו נלהבים לארץ המקרא ונופיה.

אליעזר לאדייר נפטר בסטרי בח׳ בתשרי תרצ״ג, 8 באוקטובר 1932.

מקורות: קרסל