ילידת
תל־אביב. למדה באוניברסיטת תל־אביב ובאוניברסיטת פריס. שיריה וסיפוריה התפרסמו
בשפות רבות. מיכל גוברין הינה בעלת תואר דוקטור של אוניברסיטת פריס בתחום התיאטרון
והפולחן. מחקרה ״תיאטרון קודש בן זמננו״, מתרכז באספקטים התיאטרליים של הטקס החסידי.
גוברין ביימה בכל תיאטראות הגדולים בארץ, והינה מיוצרי התיאטרון הנסיוני היהודי. בין
בימוייה: ״בדמי ימיה״, בימוי של ספורו של ש. י. עגנון, ״מרסייה וקאמייה״ עיבודּ ובימוי
של הרומן מאת ס. בקט (פרמיירה עולמית) ו״אח, הימים היפים״ מפרי עטו, תרגום ובימוי של
״המהגרים״ מאת ס. מרוז׳ק, תרגום ובימוי של ״בית מלאכה״, מאת ז׳. ק. גרמבר, ועיבוד בימתי
של ״גוג ומגוג, על־פי מ. בובר, במסגרת המעבדה הבינלאומית לתיאטרון יהודי ופסטיבל ישראל.
מסותיה הרבות של מיכל גוברין התפרסמו בכתבי עת מובילים ובאנתולוגיות רבות בארץ ובעולם
(ב:חדרים, Partisan Review, Temps moderns) וביניהן, ״המסע לפולין״, ״לא המתים״, ״מרטירים
או שורדים, הרהורים על מלחמת הסיפור״, ״ירושלים – מראה מראש רכס״, ו״מאניפסט ספרותי־יהודי,
בגוף ראשון נקבה״. בין הפרסים בהם זכתה: ״פרס ראש הממשלה לסופרים״, ״פרס מרגלית״ על
בימוי ״המהגרים״, ו״פרס היצירה של קרן רבינוביץ׳״ ל״מעשה הים, כרוניקת פירוש״; הרומן,
״השם״ זכה בישראל ב״פרס קוגל״, ובתרגום לאנגלית ב״פרס קורֶט לספר היהודי״; ״הבזקים״ זכה בפרס אקו״ם ע״ש אשמן להישג הספרותי של שנת 2003. מיכל גוברין מלמדת בימוי ב״בית
הספר לתיאטרון חזותי״ והינה ראש המחלקה לתיאטרון במכללת ״אמונה״. היא לימדה באוניברסיטת
תל־אביב, באוניברסיטה העברית, היתה סופרת אורחת באוניברסיטת ראטגרס, ובבית הספר לארכיטקטורה
״קופר יוניון״ בניו יורק. היא אם לשתי בנות וחיה עם משפחתה בירושלים.
[מקורות:
לקסיקון
הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה,
אתרה של מיכל גוברין]
[צילום: רחל שלומית ברזיס. מקור: אתר הוצאת עם עובד]
אותה שעה : שירים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981)
לאחוז בשמש : סיפורים ואגדות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1984)
סדר הלילה הזה / סידרו את הלילה פרידה קלפהולץ, מיכל גוברין, דורון ליבנה ...
(תל־אביב : הבמה – בית הספר לתיאטרון חזותי, תשמ״ט) <מחזה>
גופי מלים : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1990)
השם (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ה 1995)
<רומן> <מהדורה שנייה יצאה לאור ב־2013> <תורגם לאנגלית>
The name / translated from the Hebrew by
Barbara Harshav (New York, N.Y. : Riverhead, 1998)
מעשה הים : כרוניקת פירוש (ירושלים : כרמל, תש״ס 2000) <תחריטים
– ליליאן קלאפיש>
Body of prayer : written words, voices /
David Shapiro, Michal Govrin, Jacques Derrida ; Kim Shkapich, editor (New York
: Irwin S. Chanin School of Architecture of the Cooper Union, 2001)
<תורגם לעברית בתשע״ג 2013>
הבזקים (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2002) <תורגם לאנגלית>
Snapshots / translated from the Hebrew by
Barbara Harshav (New York : Riverhead Books, 2007)
שבתאי, אהרן. נוכח פסל סאפפו. מעריב,
השבוע, 5 ביולי 1991, עמ׳ 58, 59.
על ״לאחוז בשמש״
שקלובסקי, רחל. לנוכח פלא היקום. דבר,
דבר השבוע, 17 באפריל 1987, ע׳ 24 <חזר ונדפס בספרה:
בין שעבוד לחירות : קובץ מסות פילוסופיות (תל־אביב : ירון גולן, 1988),
עמ׳ 193–196 ובספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים
: 35 ביקורות של ספרים (תל־אביב : ירון גולן, 1996), עמ׳ 128–131.
על ״גופי מילים״
זמירי, חוה. נשים על נשים אל נשים. מאזנים: ירחון לספרות, כרך
ס״ה, גל׳ 7–8 (1991), עמ׳ 74–75, 77.
הולצמן, אבנר. כובד הרבדים הרוחניים. בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 154–156 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳,
מאי 1995>
נגב, אילת. אלוהים אהובי. ידיעות
אחרונות, 7 ימים, א׳ באדר ב׳ תשנ״ה, 3 במארס 1995, עמ׳ 50, 52.
נגיד, חיים. וידוי בתחפושת.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בניסן תשנ״ה, 7 באפריל 1995, עמ׳ 26.
פלדחי־ברנר, רחל. על שתי אופציות של גאולה
– ״עיין ערך אהבה״ [לדויד
גרוסמן], ״השם״ [למיכל גוברין]. אלפיים: כתב־עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות,
חוב׳ 20 (2000), עמ׳ 149–168.
פרידלנד, שרה. ״השם״ – תורתה של אשה. דימוי:
כתב עת לספרות, אמנות, בקורת ותרבות יהודית, גל׳ 14 (1996–1997), עמ׳ 78–83.
שץ, אבנר. חיים בקצה הסקאלה.
הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשנ״ה, 12 במאי 1995, עמ׳ ב 8.
על ״מעשה הים״
אדמון, תלמה. מול הים. מעריב, מוסף
שבת – ספרות וספרים, כ״ה בתמוז תש״ס, 28 ביולי 2000, עמ׳ 26.
דותן, אסתר. מעשה הים. סטודיו, גל׳ 93 (1998), עמ׳ 8.
Shemtov, Vered. The Bible in contemporary Israeli
literature : text and place in Zeruya Shalev׳s Husband and wife and Michal
Govrin׳s Snapshots. Hebrew studies, vol. 47 (2006), pp.
363–384.
על ״אמרה ירושלים״
טיקוצקי, גדעון. מי מפחד מירושלים. מקור ראשון, שבת, גל׳ (י״ח
בניסן תש״ע, 2 באפריל 2010), עמ׳ 18, 19.
ילידת
תל־אביב. למדה באוניברסיטת תל־אביב ובאוניברסיטת פריס. שיריה וסיפוריה התפרסמו
בשפות רבות. מיכל גוברין הינה בעלת תואר דוקטור של אוניברסיטת פריס בתחום התיאטרון
והפולחן. מחקרה ״תיאטרון קודש בן זמננו״, מתרכז באספקטים התיאטרליים של הטקס החסידי.
גוברין ביימה בכל תיאטראות הגדולים בארץ, והינה מיוצרי התיאטרון הנסיוני היהודי. בין
בימוייה: ״בדמי ימיה״, בימוי של ספורו של ש. י. עגנון, ״מרסייה וקאמייה״ עיבודּ ובימוי
של הרומן מאת ס. בקט (פרמיירה עולמית) ו״אח, הימים היפים״ מפרי עטו, תרגום ובימוי של
״המהגרים״ מאת ס. מרוז׳ק, תרגום ובימוי של ״בית מלאכה״, מאת ז׳. ק. גרמבר, ועיבוד בימתי
של ״גוג ומגוג, על־פי מ. בובר, במסגרת המעבדה הבינלאומית לתיאטרון יהודי ופסטיבל ישראל.
מסותיה הרבות של מיכל גוברין התפרסמו בכתבי עת מובילים ובאנתולוגיות רבות בארץ ובעולם
(ב:חדרים, Partisan Review, Temps moderns) וביניהן, ״המסע לפולין״, ״לא המתים״, ״מרטירים
או שורדים, הרהורים על מלחמת הסיפור״, ״ירושלים – מראה מראש רכס״, ו״מאניפסט ספרותי־יהודי,
בגוף ראשון נקבה״. בין הפרסים בהם זכתה: ״פרס ראש הממשלה לסופרים״, ״פרס מרגלית״ על
בימוי ״המהגרים״, ו״פרס היצירה של קרן רבינוביץ׳״ ל״מעשה הים, כרוניקת פירוש״; הרומן,
״השם״ זכה בישראל ב״פרס קוגל״, ובתרגום לאנגלית ב״פרס קורֶט לספר היהודי״; ״הבזקים״ זכה בפרס אקו״ם ע״ש אשמן להישג הספרותי של שנת 2003. מיכל גוברין מלמדת בימוי ב״בית
הספר לתיאטרון חזותי״ והינה ראש המחלקה לתיאטרון במכללת ״אמונה״. היא לימדה באוניברסיטת
תל־אביב, באוניברסיטה העברית, היתה סופרת אורחת באוניברסיטת ראטגרס, ובבית הספר לארכיטקטורה
״קופר יוניון״ בניו יורק. היא אם לשתי בנות וחיה עם משפחתה בירושלים. 
