ז׳קלין
כהנוב (שוחט) נולדה בקהיר בכ״ו באייר תרע״ז, 18 במאי 1917. אביה, נצר
למשפחת סוחרים אמידה בעיראק ואמה ממוצא תוניסאי. כבת לאריסטוקרטיה היהודית-מצרית
התחנכה עם בניה של שכבת האריסטוקרטיה המקומית – בליל של דתות, לאומים ותרבויות.
בקהיר דיברה צרפתית ואנגלית, לא ערבית. בת 24 היגרה לארצות-הברית והחלה ללמוד
עיתונות וספרות באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. היא פרסמה סיפורים קצרים וזכתה
בשני פרסי ספרות, בהם פרס ירחון הספרות ״אטלנטיק״. ב-1946 שבה למצרים, אך
כעבור שלוש שנים נסעה עם אחותה לפריס. ב-1954 עלתה לישראל, השתכנה שנתיים
במרכז קליטה בבאר-שבע, ואחר-כך עברה להתגורר בבת-ים. שם – בסלון ביתה –
התקבצו לעתים קרובות סופרים ואינטלקטואלים ישראלים. מסותיה נתפרסמו
בעיתונים שונים בישראל, ובעיקר ב״קשת״ בעריכתו של אהרן אמיר. אמיר אף תרגם את מאמריה מאנגלית וערך את
ממזרח
שמש, קובץ מסותיה הראשון. ז׳קלין כהנוב
נפטרה בג׳ בחשון תש״ם, 24
באוקטובר 1979.
[מקורות: קרסל, גרנות, לקסיקון הקשרים
לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
ממזרח שמש (תל-אביב : יריב : הדר, תשל״ח 1978) <הקדמה - אהרן אמיר>
בין שני עולמות (ירושלים : כתר, 2005) <עריכה - דוד אוחנה>
Mongrels or Marvels: the Levantine
writings of Jacqueline Shohet Kahanoff / edited by Deborah Starr and Sasson Somekh
(Stanford, California : Stanford University Press, 2011)
אוחנה, דוד.ז׳קלין כהנוב: דיוקן ים תיכוני עם גברת.הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בחשוון תשס״ו, 18 בנובמבר 2005, עמ׳ ה 1
<כולל מבחר של קטעי מסות פרי עטה שהתפרסמו בעיתונים ולא כונסו עד כה -
עמ׳ ה 1-ה 2, ה 4>
אוחנה, דוד. ׳היכן אוכל להרגיש כי בביתי
אני?׳ : ז׳קלין כהנוב ו׳הספרות הלימינלית׳. בתוך: עתות של שינוי :
ספרותיות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון /
עורכים, גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון בן-גוריון
לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ח 2008), עמ׳
235–257.
בן-חביב, דולי. חצאיות הנשים התקצרו : הערות על זהות נשית לבנטינית אצל ז׳קלין כהנוב. תיאוריה וביקורת,
חוב׳ 5 (1994), עמ׳ 159–164 <נוסח באנגלית - ראה להלן>
ברצקי, נורית. הגברת הראשונה של הים תיכוניות. מעריב, סופשבוע, 15 במארס 1996, עמ׳ 56–57, 89.
גוברין, נורית. מצרים בספרות העברית של הדורות האחרונים. דפים למחקר בספרות, כרך ב (1985), עמ׳ 257–280.
גלוזמן, מיכאל. ״להישרט על ידי החומר, לא להתרפק עליו״ : ראיון עם רונית מטלון. מכאן, כרך ב (2001), עמ׳ 228–248.
מטלון, רונית. תלושה מהמזרח. הארץ, מוסף, 1 באוגוסט 1986, עמ׳ 14–15, 24.
מטלון, רונית. הלשון והבית : דברים בכינוס על ספרות והגירה. מקרוב, כרך ב (1998), עמ׳ 169–171.
מישר, נעמה. על חורשת הדקלים בספרות המזרחית. עתון 77, גל׳ 309–310 (ניסן-אייר תשס״ו, אפריל-מאי 2006), עמ׳ 40–41 <חורשת התמרים ביצירות של
סמי מיכאל (״סופה בין הדקלים״),
שמעון בלס (״תל-אביב מזרח״) וסיפורה של
ז׳קלין כהנוב ״אלכסנדריה״>
סומך, ששון. על ״אלכסנדריה״. מקרוב, כרך ב (1998), עמ׳ 25–26.
רוזן, אילנה. בין שתי גברות : קריאה ספרותית-תרבותית
ביצירת שתי יוצרות יוצאות מצרים, ז׳קלין כהנוב ורחל מכבי, על ביקוריהן בארץ
ישראל המנדטורית. בתוך: פולקלור
ואידיאולוגיה : קובץ מחקרים המוגש לפרופ׳ עליזה שנהר / עורכת חיה
בר-יצחק (חיפה : ארכיון הסיפור העממי בישראל ע״ש דב נוי, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת
חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשע״ד 2014), עמ׳ 229–254.
Alcalay, Ammiel. Jacqueline Shohet Kahanoff. in: Keys to the Garden
: new Israeli writing / edited by Ammiel Alcalay (San Francisco : City Lights
Books, 1996), pp. 18-39 <includes excerpts from Kahanoff׳s prose, translated
into English by Hannah Schalit>
Behar, Daniel.Jacqueline Kahanoff on the Margins of A Thousand and One Nights. In: The Thousand and One Nights : Sources and Transformations in Literature, Art, and Science / edited by Ibrahim Akel, and William Granara (Leiden ; Boston : Brill, 2020), pp. 270-279*
Benhabib, Doli. Women׳s skirts are shorter now: levantine, female identity as elitist disguise in Jacqueline Kahanov׳s writings.
Women׳s Studies International Forum, Volume 20, issue 5-6 (September 12, 1997),
pp. 689-696.
Hochberg, Gil Z. “Permanent Immigration”: Jacqueline Kahanoff, Ronit Matalon, and the Impetus of Levantinism.
Boundry 2, vol. 31, no. 2 (Summer 2004), pp. 219-243.
Monterescu, Daniel. Beyond the sea of formlessness : Jacqueline Kahanoff and the Levantine generation. Journal of Levantine Studies, vol. 1 (2011), pp. 23-40.
שי, אלי. הקשת האמיתית. מקור ראשון,
השבועון, ט״ו בכסלו תשס״ו, 16 בדצמבר 2005, עמ׳ 12–13.
שרון-בלייס, ענת. ״היא נתנה קול״.
הכיוון
מזרח, חוב׳׳ 11 (חורף תשס״ו 2006), עמ׳ 9–11 <דברים מתוך תכנית הרדיו
״היא
נתנה לי קול״ ששודרה ב-7 בינואר 2006 במסגרת מילים המנסות לגעת, רשת
א׳ קול ישראל>
שרון-בלייס, ענת.״היא נתנה קול״
- בין שני עולמות - הסופרת ז׳קלין כהנוב.
דיוקנה של הסופרת והמסאית ז׳קלין כהנוב נפרש בספר החדש ״בין שני עולמות״. הספר מכיל רשימות, סיפורים קצרים וזכרונות, שלל התבוננויות מיוחדות של מי שנולדה וגדלה במצרים הקולוניאלית, רבת הלאומים והתרבויות. הצרפתית והאנגלית היו בבית, הערבית בחוץ, ברחובות, פוליפוניה ססגונית אבל לגמרי לא פשוטה. בשנות החמישים הגיעה כהנוב לארץ ונתנה ביטוי עז וייחודי בכתיבתה להוויה הלבנטינית, לחוטים שמשכה מארץ הולדתה אל מדינת ישראל, אותם חוטים שקיימו את ריבוי הזהויות, התנועה בין הזהויות, בדיוק כפי שזכתה לחיות אותן, אותה תנועה שבעצם נכונה לכולנו, אבל אז באותן שנים רק מעטים רצו לשמוע, לראות את מה שראתה ז׳קלין כהנוב. בתכנית הרדיו משולבות שתי התבונניות בז׳קלין כהנוב. האחת של הסופרת רונית מטלון, שכתיבתה של כהנוב היוותה עבורה מודל חניכה נשי וספרותי. השנייה של ההיסטוריון, פרופ׳ דוד אוחנה, שערך את הספר וכתב לו את פתח הדבר
״דיוקן ים תיכוני עם גברת״.