לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

סמי מיכאל (1926)

 <בהכנה>

Sami Michael

    סמי מיכאל, סופר, נולד  בה׳ באלול תרפ״ו, 15 באוגוסט 1926 בבגדאד, בשם סאלח מנשה. ב־1945 סיים את בית הספר התיכון היהודי ״שמש״ בבגדאד. בהיותו בן חמש־עשרה הצטרף למחתרת הקומוניסטית בעיראק ופעל נגד המשטר ולמען זכויות האדם. למד שנה אחת באוניברסיטה האמריקנית בבגדאד, וכתב בעיתוני המחתרת. ב־1948, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר, ברח לאיראן ושינה את שמו. שנה לאחר מכן, מחשש שיוסגר לעיראק, הגיע לישראל. הוא חשב שיעד הטיסה הוא פריז, אך המטוס נחת בחיפה. מיכאל התאהב בעיר עוד בראותו אותה מן האוויר. הוא התיישב תחילה ביפו, ועבר לחיפה לאחר שהוצע לו להיות חבר מערכת בעיתון המפלגה הקומוניסטית אל־אתתחאד. התגורר בוואדי ניסנאס ופירסם באל־אתתחאד ובאל־ג׳דיד סיפורים ומאמרים. ב־1955 פרש מהמפלגה הקומוניסטית. עבד במשך עשרות שנים בשירות ההידרולוגי של משרד החקלאות.
    יצירתו הענפה כוללת רומנים, ספרים לנוער ולילדים, מחזות וספרי עיון. יצירתו חושפת את הרגישות החברתית שהובילה אותו למאבק למען זכויות אדם. בכתיבתו הוא נותן מקום מרכזי ל״אחר״ באשר הוא – מזרחים, ערבים, נשים ואף בעלי מום. חוויות ילדותו ונעוריו בבגדאד, כמו גם חוויית ההגירה לישראל והגילויים של חוסר שוויון וגזענות כלפי העולים החדשים, כל אלה מהווים קרקע פורה ליצירתו. סגנונו ישיר, נטול סמליות וקישוטיות יתרה ופונה אל הרגשי, האותנטי והחברתי.
    ברומן הראשון שפירסם, שווים ושווים יותר (בוסתן, 1974), הוא מתאר את קשיי הקליטה של העולים מארצות האסלאם במעברות בשנות החמישים, ואת היחס הגזעני כלפיהם. בגבולות הרוח (שיחות עם רוביק רוזנטל, 2000) מספר מיכאל כי הספר עורר מהומה אדירה, ״כתבו שאני מדיח, מספר שקרים, זורע שנאה״. זהו בלי ספק ספר חלוצי, שניתץ טאבו ואיפשר את הופעתו של דור שלם של סופרים מעדות המזרח.
    הרומן חסות (עם עובד, 1977) מציג את היחסים המורכבים בין יהודים לערבים המשתייכים למפלגה הקומוניסטית בישראל, על רקע מלחמת יום הכיפורים. המלחמה מחדדת שאלות אידיאולוגיות, פוליטיות ואישיות. ייחודו של הרומן בהציגו מגוון דמויות של ערבים, בישראל ובשטחים, באופן המחלץ אותם מן הדימוי הסטריאוטיפי שרווח בסיפורת העברית. הרומן זכה בפרס קוגל לספרות ב־1978. גלריה מגוונת של דמויות יהודים וערבים נחשפת גם בשני הספרים הבאים: חופן של ערפל (1979), המתאר את הפעילות במחתרת הקומוניסטית בעיראק בשנים שקדמו לקום המדינה, וחצוצרה בואדי (1987), המתאר את חייהם של ערבים ישראלים חצויי זהות בוואדי ניסנאס בחיפה. הספר תורגם לכמה שפות ועובד לתיאטרון ולקולנוע.
    ברומן ויקטוריה (1993), אולי גולת הכותרת של מפעלו הספרותי של מיכאל ואחד הספרים הישראליים החשובים והמרשימים ביותר, חוזר מיכאל לעבר היהודי בעיראק. זהו אפוס תקופתי עשיר המציג את המציאות בת הזמן דרך נקודת מבטה של אישה, ויקטוריה. האירועים נפרשים על פני המחצית הראשונה של המאה העשרים וחוצים אירועים היסטוריים רבי־משמעות המשנים את פני הקהילה היהודית העתיקה. הרומן מתמקד בסיפורה של ויקטוריה, מילדותה ועד לימי זקנתה בישראל, וחושף באופן נטורליסטי, נטול עכבות, את חייהם האינטימיים של בני המשפחה ואת מעמדן השולי והמדוכא של נשים ושל בעלי מום.
    הרומן התקבל ברגשות מעורבים. הוא זכה להצלחה רחבה בקרב קהל הקוראים, אך גם לביקורת מצד מבקרים – שהציגוהו לעתים כמלודרמה – ומצד הקוראים היהודים העיראקים, שהתקשו לקבל את הייצוג החושפני של הקהילה היהודית בבגדאד. בשנת צאתו לאור זכה הספר בכמה פרסים: ספר השנה מטעם ״קול ישראל״, פרס הוצאת עם עובד ליצירה הספרותית המקורית, פרס אשמן מטעם אקו״ם ופרס ויצ״ו פריז. ב־1994 זכה בפרס הספרות הישראלית מטעם משרד המדע והאמנויות.
    ברומן עאידה (2008) מיכאל חוזר לבגדאד המודרנית, הנשלטת על ידי סדאם חוסיין ואנשי המוחבראת. הוא עוקב אחר חייו של זכי דאלי, היהודי האחרון בבגדאד. חייו הנוחים של האיש מתערערים באחת בשעה שבוקר אחד הוא מוצא על סף ביתו אישה כורדית מעונה. המפגש עם עאידה וההחלטה אם לקחת אחריות עליה או להתעלם, מאלצים אותו לבחון מחדש את חייו. זהו ספר המתמודד, בין השאר, בצורה מורכבת ומשכנעת עם סוגיית היושרה האינטלקטואלית של איש רוח בזיקה למנגנונים שלטוניים, ובמיוחד במשטר טוטליטרי.
    סוגיית היושרה האינטלקטואלית של איש רוח היא תמה מרכזית גם במעוף הברבורים (2011). ויליאם אלכביר הוא מפקד מהולל בצה״ל, שחש אחראי לכישלון מבצעי חמור. הוא נוטש את הצבא והופך ל״סופר צללים״, עיסוק שמיכאל מיטיב לשרטט את פיתוליו הרגשיים והמוסריים ובספרו יהלום מן הישימון (2015), חוזר אל ימי נערותו של מיכאל בעיראק ועוסק במתח שבין דור ההורים השמרני לדור הצעיר המהפכני. בכל הרומנים שלו למבוגרים, וגם בספרי הנוער שלו, מוצגות הדמויות ומערכות היחסים ביניהן על רקע מצבי משבר חברתיים, מעמדיים ולאומיים. כולם מצטיינים בתיאורים רגישים, בשלים ומפוכחים של היחסים בין המינים – שייחודם בולט על רקע האופי האדולוסנטי־בוסרי של הסיפורת הישראלית בת דורו.
    בנוסף לכתיבתו למבוגרים כתב מיכאל גם לבני הנעורים. בסופה בין הדקלים (1975) הוא מתאר את סיפורו של הנער נורי, בן למשפחה יהודית בבגדאד, על רקע המתיחות בין יהודים למוסלמים בשנות הארבעים. שיאו של הסיפור בתיאור ה״פרהוד״ – הפרעות ביהודי בגדאד ב־1941, והעלייה לארץ ישראל. עוד מיצירתו לנוער: פחונים וחלומות (1979), המתאר את מאבק הקליטה של נער עיראקי במעברה בישראל, ואהבה בין הדקלים (1990). ב־1992 זכה מיכאל בברלין בעיטור על שם הנס כריסטיאן אנדרסן על ספריו לבני הנעורים.
    בשנים האחרונות החל כותב גם לילדים: אותיות הולכות לים (2009) וצרצרון שר גם בחורף (2012). זכה בפרסים גם על מכלול יצירתו, בהם: פרס ברנר ב־2004, פרס נשיא המדינה לספרות על מפעל חיים ב־2005, פרס אמ״ת ב־2007 ופרס עגנון ב־2018. זכה בתואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד מכמה אוניברסיטאות בישראל. ספריו תורגמו לכמה שפות. מאז 2001 הוא מכהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל.
    בשנת 2016 התפרסם הקובץ נסיך ומהפכן: עיונים בפרוזה של סמי מיכאל בעריכת יגאל שוורץ. הקובץ מרכז מחקרים רבים על מפעלו הספרותי של מיכאל.

נכתב על־ידי בתיה שמעוני ויגאל שוורץ עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה] 

ספריו:

  • שווים ושווים יותר (תל־אביב : בוסתן, 1974)
  • סופה בין הדקלים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ה 1975) <רישומים – יעקב קמחי>
  • חסות (תל־אביב : עם עובד, תשל״ז 1977) <תורגם לאנגלית>
  • Refuge / translated from Hebrew by Edward Grossman (Philadelphia : Jewish Publication Society, 1988)
  • סופה בין הדקלים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשל״ז 1977) <עיבוד לעברית קלה בידי יונה שחר־לוי עם ציורים מאת יהודה בקון>
  • חופן של ערפל (תל־אביב : עם עובד, תשל״ט 1979) <תורגם לגרמנית>
  • Eine Handvoll Nebel / übersetzt von Hanns Schumacher (Frankfurt am Main : Alibaba Verlag : Dvorah Verlag, 1993)
  • פחונים וחלומות (תל־אביב : עם עובד, תשל״ט 1979) <איורים – דני קרמן>
  • אלה שבטי ישראל : שתים עשרה שיחות על השאלה העדתית (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ד 1984)
  • חצוצרה בואדי (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987) <מהדורה מיוחדת לרגל חגיגות 60 שנה להוצאת עם עובד יצאה לאור בתשס״ג 2002> <תורגם להולנדית, גרמנית, אנגלית וצרפתית>
  • Een trompet in de wadi / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 1996)
  • Eine Trompete im Wadi : Roman / aus dem Hebräischen von Inken Kraft (Berlin : Berlin Verlag, 1996)
  • A trumpet in the wadi / translation by Yael Lotan ( New York : Simon & Schuster, 2003)
  • Une trompette dans le wadi : roman / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Calmann-Lévy, 2006)
  • אהבה בין הדקלים (ירושלים : דומינו, 1990) <איורים – נורית צרפתי>
  • ויקטוריה (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ג 1993) <תורגם להולנדית, אנגלית וצרפתית>
  • Victoria : een joodse vrouw in Bagdad / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1994)
  • Victoria / translated from the Hebrew by Dalya Bilu (London : Macmillan, 1995)
  • Victoria / roman traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Denoël, 1996)
  • שדים חומים (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1993) <איורים – וולף בולבה>
  • אהבה בין הדקלים (ירושלים : הסתדרות הציונית העולמית, המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה, תשנ״ח 1998) <עיבד לעברית קלה אלכס זהבי ; אייר גלעד ישראל>
  • גבולות הרוח : שיחות עם רוביק רוזנטל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2000)
  • הכנף השלישית (ירושלים : כתר, 2000) <עריכה – חיים פסח>
  • החוויה הישראלית (אור־יהודה : ספרית מעריב, תשס״א 2001) <תצלומים – ראובן קסטרו>
  • מים נושקים למים (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2001) <תורגם להולנדית>
  • Water kust water / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 2005)
  • יונים בטרפלגר (תל־אביב : עם עובד, תשס״ה 2005)
  • עאידה (אור־יהודה : כנרת : זמורה־ביתן, 2008)
  • אותיות הולכות לים (אור־יהודה : דביר, תשס״ט 2009) <איורים – שחר קובר>
  • מעוף הברבורים (אור־יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״א 2011)
  • צרצרון שר גם בחורף (אור־יהודה : דביר, תשע״ב 2012) <איורים – ליאורה גרוסמן> <לילדים>
  • יהלום מן הישימון (אור־יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״ה 2015)

תרגום:

  • בית בקהיר / נגיב מחפוז (תל־אביב : ספרית פועלים : המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות : המפעל לתרגום ספרי מופת, תשמ״א 1981–תשמ״ז 1987) (3 כר׳) <הטרילוגיה הקהירית. כולל אחרית דבר מאת ששון סומך>

על המחבר ויצירתו:

ספרים מאמרים
על ״שווים ושווים יותר״
על ״סופה בין הדקלים״
  • מישר, נעמה.  על חורשת הדקלים בספרות המזרחית.  עתון 77, גל׳ 309–310 (ניסן–אייר תשס״ו, אפריל–מאי 2006), עמ׳ 40–41 <חורשת התמרים ביצירות של סמי מיכאל (״סופה בין הדקלים״), שמעון בלס (״תל־אביב מזרח״) וסיפורה של ז׳קלין כהנוב ״אלכסנדריה״>
על ״חסות״
  • אלעד, פנחס. שתי פנים לחסות. מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 5 (תשרי תשל״ח, אוקטובר 1977), עמ׳ 342–345.
  • בן־דב, ניצה.  השיזף, הדקל, הנענע והחידקל : חותם עיראקי ביצירתו הישראלית של סמי מיכאל.  בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 142–156.
  • בן־יוסף, יצחק. סמי מיכאל – חסות. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ח׳ (אלול תשל״ח, ספטמבר 1978), עמ׳ 30–37.
  • בסר, יעקב.  תרומה למהלך ספרותי חדש. דבר, משא, כ״ט בתמוז תשל״ז, 15 ביולי 1977, עמ׳ 18.
  • מאירוביץ, דורית.  <ביקורת>.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 8 (1978), עמ׳ 414–417.
  • עמיר־כופין, עדנה.  סתם ערבים וסתם יהודים.  הדואר, שנה 57, גל׳ ל״ו (כ״ב באב תשל״ח, 25 באוגוסט 1978), עמ׳ 609–610.
  • שמיר, אילת.  גילומי כלאיים ברומן ׳חסות׳ לסמי מיכאל.  בספרה:  הזר המקומי : גילומי כלאיים בפרוזה הישראלית החדשה : קריאה בשלושה רומנים (תל־אביב : רסלינג, 2016), עמ׳ 57–115.
  • Morahg, Gilead. New images of Arabs in Israeli fiction. Prooftexts, vol. 6,no. 2 (1986), pp. 147–162.
על ״חופן של ערפל״
  • אורן, יוסף.  מלחמת השחרור – מבט מעירק.  מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, כ״ב בטבת תש״ם, 11 בינואר 1980, עמ׳ 35.
  • בן־דב, ניצה.  השיזף, הדקל, הנענע והחידקל : חותם עיראקי ביצירתו הישראלית של סמי מיכאל.  בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 142–156.
  • חקק, הרצל ובלפור. ראיון עם הסופר סמי מיכאל. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ י״ד (אייר תשמ״א, מאי 1981), עמ׳ 42–47 <עם הספר ״חופן של ערפל״>
  • עקרוני, אביב.  חופן של ערפל.  מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 6 (חשון תשמ״א, נובמבר 1980), עמ׳ 480–481.
  • Ben-Ezer, Ehud. The refugee from Baghdad : on Sammy Michael׳s A Handful of Mist. Modern Hebrew literature, vol. 6, no. 3–4 (Winter 1981), pp. 40–43.
  • Zeidel, Ronen. A question of language and audience : on the possibility of ״Iraqi novels״ in Hebrew. Hebrew Studies, vol. 50 (2009), pp. 229–243.
על ״אלה שבטי ישראל״
  • לוי, אשר.  על קובץ הראיונות של סמי מיכאל.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל׳ 19 (מארס 1986), עמ׳ 91–93.
על ״חצוצרה בוואדי״
  • אחי־נעמי, אמנון. הודא ומקס. כותרת ראשית, גל׳ 244 (5 באוגוסט 1987), עמ׳ 36.
  • בחור, יונה. סיפור נשמה. ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, כ״ב בסיון תשמ״ז, 19 ביוני 1987, עמ׳ 23, 27 <נדפס גם בספרה: רשימות על ספרות (תל־אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳ 83–87>
  • בלאט, אברהם. חצוצרה בוואדי. הצופה, י״א בטבת תשמ״ח, 1 בינואר 1988, עמ׳ 6.
  • בן־עזר, אהוד. רומאן דו־לאומי. הארץ, ג׳ באלול תשמ״ז, 28 באוגוסט 1987, עמ׳ ב 6–ב 7.
  • בר־און, יעקב. ערבי חדש : ראיון עם סמי מיכאל. במחנה, גל׳ 42 (22 ביולי 1987), עמ׳ 46.
  • האופטמן, שרה.  הוראת הרומן ״חצוצרה בוואדי״ של סמי מיכאל גשר לשלום.  מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה, גל׳ 4 (תשס״ו 2006), עמ׳ 70–75.
  • הגורני, אברהם. להיות ישראלית. דבר, כ״ב בסיון תשמ״ז, 19 ביוני 1987, עמ׳ 23 <חזר ונדפס בספרו: סיפורת בת־ימינו (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 66–70>
  • ויסרוד, רחל.  אחר פוגש אחר : ׳חצוצרה בוואדי׳, הספר והסרט.   בתוך: לכתוב בשפת האחר : מבטים על ספרות עברית וערבית / עורכים  נורית בוכוייץ, עבד אלרחמן מרעי, אלון פרגמן (תל־אביב : רסלינג, 2010), עמ׳ 33–47.
  • זהבי, אלכס. תוכן עשיר במתכונת פשטנית. מעריב, 22 במאי 1987, עמ׳ ה 1.
  • חקק, הרצל ובלפור. סופר חצוצרן : ראיון עם סמי מיכאל עם צאת ספרו החדש: ״חצוצרה בוואדי״. על המשמר, י״ד בתשרי תשמ״ח, 7 באוקטובר 1987, עמ׳ 12.
  • חקק, הרצל ובלפור. היחסים בין היהודים והערבים בישראל הם בעיה קיומית : ראיון עם סמי מיכאל – האם החצוצרה של סמי עדיין בואדי? במערכה, כרך כ״ח, גל׳ 331 (1988), עמ׳ 14–16.
  • לנדאו, דב. ריקנות תרבותית במפגש מאכזב. הצופה, א׳ בסיון תשמ״ז, 29 במאי 1987, עמ׳ 7.
  • סימן־טוב, יעקב. שתי אחיות ערביות. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 4 (1988), עמ׳ 56–57.
  • עינת, עמלה. החצוצרה של ביאליק – סוף המנגינה. עתון 77, גל׳ 90 (תמוז–אב תשמ״ז, יולי 1987), עמ’ 12.
  • פישביין, יעל. חצוצרה בוואדי מי לא ירא. דבר, ה׳ בסיון תשמ״ז, 2 ביוני 1987, עמ׳ 15.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 15 במאי 1987, עמ׳ ב 7.
על המחזה ״חצוצרה בוואדי״ המבוסס על ספרו של סמי מיכאל בבימוי שמואל הספרי בתיאטרון בית ליסין.
  • אורן, ניצה. ממיסים את הנשמה. ידיעות אחרונות, 12 בדצמבר 1988, עמ׳ 28.
  • אורן, עמוס. כמו משפחה פולנית מבת־ים. ידיעות אחרונות, 7 לילות, 23 בדצמבר 1988, עמ׳ 12–13.
  • הנדלזלץ, מיכאל. חצוצרה מזייפת. הארץ, 13 בפברואר 1989, עמ׳ 10.
  • ונונו, יוסי. חצויים. על המשמר, 21 בדצמבר 1988, עמ׳ 10.
  • ירון, אליקים. כמו סרט תורכי אבל עם חצוצרה. מעריב, 17 בפברואר 1989, עמ׳ ד 4.
  • לאור, יצחק. סירסנוך, יא מוחמד. הארץ, מוסף, 10 בפברואר 1989, עמ׳ 31.
  • מנור, גיורא. חצוצרה שנתביישה. על המשמר, 13 בפברואר 1989, עמ׳ 10.
  • נגיד, חיים. הוואדי כמשל. במחנה, גל׳ 25 (22 בפברואר 1989), עמ׳ 33.
  • פוירשטיין, אמיל. חצוצרה בואדי. הצופה, 22 בפברואר 1989, עמ׳ 2.
  • פרנס, ליויה. בוא ותקע בחצוצרה. הארץ, 8 בדצמבר 1988, עמ׳ 10.
  • צימרמן, ורדה. חצוצרה ומציאות. דבר, 25 בנובמבר 1988, עמ׳ 24.
  • צימרמן, ורדה. סיפור קטן, גדול. דבר, 12 בפברואר 1989, עמ׳ 12.
על ״אהבה בין הדקלים״
  • הגורני־גרין, אברהם.  מעיראק לארץ־ישראל.  בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן־יהודה : רכס, 1994), עמ׳  149–152.
על ״ויקטוריה״
  • אורן, יוסף. ויקטוריה – דוגמא לרומאן אתני. דימוי: כתב עת לספרות, אמנות, בקורת ותרבות יהודית, גל׳ 10 (1995), עמ׳ 42–50 <חזר ונדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון־לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 135–151>
  • בן־דב, ניצה. אלף לילה ולילה לאור היום. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בסיוון תשנ״ג, 18 ביוני 1993, עמ׳ 30.
  • בן־עזר, אהוד. ויקטוריה היא ניצחון. הארץ, ד׳ בניסן תשנ״ג, 26 במארס 1993, עמ׳ ב 8.
  • בסר, יעקב. עם סמי מיכאל: אני איש המזרח, אינני קרוע בין שתי התרבויות. על המשמר, י״ט באדר תשנ״ג, 12 במארס 1993, עמ׳ 19 <ריאיון עם הסופר בצאת ספרו ״ויקטוריה״>
  • גוטקינד, נעמי. יהדות בבל ללא כחל ושרק: עם סמי מיכאל על ספרו ״ויקטוריה״. הצופה, י״ב באדר תשנ״ג, 5 במארס 1993, עמ׳ 6.
  • גורן, שושה. נשים מעריצות, גברים עריצים. נעמת: הירחון לאשה ולמשפחה, מארס 1994, עמ׳ 14–16.
  • גרנות, משה. הרהורי כפירה על ״ויקטוריה״. הארץ, י״ג בתמוז תשנ״ג, 2 ביולי 1993, עמ׳ ב 9.
  • הולצמן, אבנר. חצר בבגדד. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 106–107 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, פברואר 1993>
  • הס־סגמן, תמר. אשה בעיני איש. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ד בשבט תשנ״ג, 5 בפברואר 1993, עמ׳ 22.
  • וילף, מיכאל. יהדות מזרחית־חילונית. על המשמר, י״א בניסן תשנ״ג, 2 באפריל 1993, עמ׳ 18.
  • זהבי, אלכס. בגדד היהודית של סמי מיכאל. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ז, גל׳ 6–7 (1993), עמ׳ 15–17.
  • חקק, לב. על ׳ויקטוריה׳ של סמי מיכאל. יהדות בבל: כתב־עת לחקר תולדות יהודי בבל ותרבותם, כרך ב׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 7–42.
  • יצחקי, ידידיה. מלודרמה או פרודיה? עתון 77, גל׳ 160–161 (סיון–תמוז תשנ״ג, מאי–יוני 1993), עמ׳ 16–17.
  • לונדון, ירון. ויקטוריה מנצחת. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ג בתמוז תשנ״ג, 2 ביולי 1993, עמ׳ 48–50 <ריאיון עם הסופר סמי מיכאל בצאת ספרו ״ויקטוריה״>
  • עמיר־קופן, עדנה.  ״לא קל להיות בת לאמא לא מקובלת״ : עיון חוזר ברומן ויקטוריה.  הדור : השנתון העברי של אמריקה (תשע״ו 2016), עמ׳ 99–109.
  • פלד, שימרית.  הבניית סובייקטיביות מינית נשית ב׳ויקטוריה׳ לסמי מיכאל בראי פרוזה עברית וישראלית.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כז (תשע״ה 2014), עמ׳ 233–262.
  • פרלסון, ענבל. כאילו האשה במרכז. דבר, ב׳ באייר תשנ״ג, 23 באפריל 1993, עמ׳ 25.
  • פרלסון, ענבל. רוב ומיעוט של המימד האוטופי. מצד שני, חוב׳ 3 (1996), עמ׳ 32–34.
  • קרפל, דליה. אני פוחד רק משדים. הארץ, מוסף שבועי, י״ד בשבט תשנ״ג, 5 בפברואר 1993, עמ׳ 38–39, 41, 52 <ריאיון עם הסופר סמי מיכאל בצאת ספרו ״ויקטוריה״>
  • ריקין, אירי. עולם של קודים דרוויניסטיים נוקשים. מעריב, ספרות אמנות, י״ד בשבט תשנ״ג, 5 בפברואר 1993, עמ׳ 29.
  • שניר, ראובן. יחסי יהודים־מוסלמים בספרות ובעיתונות של יהודי עיראק. פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח, חוב׳ 63 (תשנ״ה), עמ׳ 5–40.
  • Ben-Dov, Nitza.  A thousand and one nights in the light of day.  Hebrew Modern Literature, N.S., no. 11 (Autumn/Winter 1993), pp. 37–39.
על ״מים נושקים למים״
  • גרנות, משה. ״אני שרוי בעולם המערבי יותר מאשר בעולם המזרחי״. מאזנים, כרך ע״ז, גל׳ 1 (2003), עמ׳ 29–34 <ראיון>
  • לבנית, רות. אדם מול אדם, צער מול צער. עתון 77, גל׳ 262 (2001), עמ׳ 6.
  • לם, אמירה. מדדתי את גבולות המוות. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ט באלול תשס״א, 7 בספטמבר 2001, עמ׳ 28–29, 31–32, 34, 112 <ראיון עם הסופר סמי מיכאל בצאת ספרו ״מים נושקים למים״>
  • מלצר, יורם. רחש המים ויושר הדרך. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ד׳ בתשרי תשס״ב, 21 בספטמבר 2001, עמ׳ 26.
  • נסים, קובי. שיעור באירוניה עצמית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 454 (כ״א בחשוון תשס״ב, 7 בנובמבר 2001), עמ׳ 6.
  • סומך, ששון. הפרדוקס במוקד ההוויה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בתשרי תשס״ב, 12 באוקטובר 2001, עמ׳ ב 14.
  • סומך, ששון. סופר רב־תימאטי: עם הענקת פרס ברנר תשס״ד לסופר סמי מיכאל. מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 3 (2004), עמ׳ 9–10.
  • רמון־ויסמן, ניבה. ״מים נושקים למים״. בטאון כי״ח, גל׳ 14 (2002), עמ׳ 17.
  • שגיב, מרסל. פרשיות אהבה. מאזנים, כרך ע״ו, גל׳ 2 (2002), עמ׳ 57–58.
  • שץ, אבנר. מי התהום של הנפש. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ד׳ בתשרי תשס״ב, 21 בספטמבר 2001, עמ׳ 26–27.
  • Domb, Risa.  The Loneliness of the Wanderers : Water Touching Water by Sami Michael. in her: Identity and modern Israeli literature (London : Vallentine Mitchell, 2006), pp. 67–77.
על ״יונים בטרפלגר״
  • סמי מיכאל. נבואת לב ותדהמה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ט בכסלו תשס״ו, 30 בדצמבר 2005, עמ׳ 29.
  • אורן, יוסף. הזיית הפתרון הכנעני. האומה, כרך 43, חוב׳ 161 (ספטמבר 2005), עמ׳ 100–109 <נוסח מורחב נדפס בספרו ספרות וריבונות (ראשון־לציון : יחד, תשס״ו 2006), עמ׳ 166–178>
  • בן־דב, ניצה.  יונים בטרפלגר מאת סמי מיכאל ו״השיבה לחיפה״ מאת ר׳סאן כנפאני : דיאלוג.  בתוך: אינטרטקסטואליות בספרות ובתרבות : ספר היובל לזיוה בן־פורת / בעריכת מיכאל גלוזמן ואורלי לובין (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל־אביב, תשע״ב 2012), עמ׳ 215–221 <נוסח באיטלקית – להלן>
  • בן־דב, ניצה.  אחים בדם ביונים בטרפלגר של סמי מיכאל : רומן האינתיפאדה הראשונה.  בספרה: חיי מלחמה : על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, עמ׳ 259–287.
  • בן־חביב, דולי.  מי שאיננו כריש – על גורלו של מה שננטש לפי גרסת סמי מיכאל.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ד (תשע״א 2011), עמ׳ 223–240.
  • בן־עזר, אהוד.  אדם כשדה־מערכה : מחמדה בן־יהודה עד סמי מיכאל.  עתון 77, גל׳ 302 (סיון תשס״ה, יוני 2005), עמ׳ 23–26 <על סיפורי אהבה בין שני העמים, הערבי והיהודי, כפי שהם מופיעים בספרות העברית, ועל גורלם הלא מעודד, החל בחמדה בן־יהודה וכלה בסמי מיכאל>
  • גלסנר, אריק. סנסציה בשירות האידיאולוגיה. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ז בניסן תשס״ה, 6 במאי 2005, עמ׳ 26.
  • הכהן, רן. החזית האנושית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ד׳ באייר תשס״ה, 13 במאי 2005, עמ׳ 28–29.
  • וייס, יפעת. שיבה בהמשכים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 638 (ט׳ באייר תשס״ה, 18 במאי 2005), עמ׳ 1, 14.
  • מלצר, יורם. הסכסוך הגובר על הכל. הארץ, תרבות וספרות, י״א באייר תשס״ה, 2 במאי 2005, עמ׳  ה 2.
  • קרפל, דליה. סופר תחת השפעה. הארץ, מוסף הארץ, ו׳ בניסן תשס״ה, 15 באפריל 2005, עמ׳ 24–32.
  • שלחת, אנטואן. מפגש ישן, סיפור חדש. הארץ, תרבות וספרות, י״א באייר תשס״ה, 2 במאי 2005, עמ׳ ה 2.
  • Ben-Dov, Nitza. Dialogo letterario tra ״Colombi a Trafalgar״ di Sami Michael e ״Ritorno a Haifa״ di Ghassan Kanafani. In: Tre generazioni di scrittori a confronto : saggi sulla letteratura israeliana / a cura di Yigal Schwartz, Gabriella Steindler Moscati (Napoli : Editoriale Scoentifica, 2009), pp. 43–55.
על ״עאידה״
  • עמיר־קופין, עדנה.  ״זעם, זעם כנגד האור הדועך!״ : עיונים ב עאידה מאת סמי מיכאל.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״א 2010, עמ׳ 45–57.
  • רודין, שי. על הופעתה של האלימות המרחבית בספרות הישראלית.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 4 (תשרי תש״ע, ספטמבר 2009), עמ׳ 2–7 <דיון ב״קרוא וכתוב״ לרונית מטלון ו״עאידה״ לסמי מיכאל>
על ״מעוף הברבורים״ על ״יהלום מן הישימון״
על ״בית בקהיר״ לנגיב מחפוז
קישורים:

OpenLibrary – OL503879A Wikidata – Q1157672 J9U – 987007265474305171 NLI – 000092989 LC – n85078755 VIAF – 73959019
עודכן לאחרונה: 26 במאי 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף