שמעון בלס (1930־2019)

شمعون بلاص

Shimon Ballas

    שמעון בלס נולד בבגדאד בו' באדר תר"ץ, 6 במארס 1930. למד בצעירותו בבית-הספר "אליאנס" בעיר-הולדתו. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית במולדתו, שפעלה במחתרת. לאחר שסיים בית-ספר תיכון בבגדאד השתלם בעתונאות ופירסם סיפורים, רשימות-ביקורת ומאמרים בערבית. עלה ארצה ב-1951 והתגורר למעלה משנה במעברת מג'דל, כיום אשקלון. לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית וכתב בעיתונות הקומוניסטית בערבית, באל-אתתחאד ובאל-ג'דיד, בשם העט אדיבּ אל-קאץ, ולאחר מכן שימש כתב לעניינים ערביים בעיתון קול העם בעברית וכתב בשם העט אדיב קאס. 
    ב-1964 התפרסם הרומן הראשון שלו, המעברה, בהוצאת עם עובד. הרומן נכתב תחילה בערבית, אך לבסוף החליט בלס שעליו לכתוב בעברית, עבור קהל הקוראים החדש בישראל. התוצאה היתה למעשה רומן חדש, שתיאר באופן ביקורתי את חוויית החיים במעברה בשנים הראשונות של מדינת ישראל. כשנה לאחר הופעתו של הרומן פירסם מאמר בכתב העת "אמות" (חוברת י"ט, אוגוסט-ספטמבר 1965) שהקדים את השיח האקדמי על מזרחיות בישראל ובחן אותה במונחים קולוניאליים. במאמר הצביע על הזיקה בין מאמציו של המערב "לתרבת" עמים הנתונים בשליטה קולוניאלית, לבין יחסו של הממסד האשכנזי ליהודי המזרח. לטענתו, במקרה הישראלי משמעותה של כפייה זו מחרידה במיוחד, שכן הן המדכאים והן המדוכאים הם יהודים. בשנים 1956־1961 עבד ככתב לעניינים ערביים ביומון הקומוניסטי "קול העם".
    ב-1970 יצא לפריז לצורך כתיבת עבודת דוקטור על השתקפות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרות הערבית, שהתפרסם מאוחר יותר כספר בשם הספרות הערבית בצל המלחמה (1978). הספר תורגם לצרפתית ולערבית. עם שובו לישראל ב-1974 התמנה לחבר סגל בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. פירסם מחקרים רבים בישראל ובחו"ל, והוא גם עורכו של כתב העת למחקר אל-כרמל, היוצא לאור בערבית על ידי אוניברסיטת חיפה. ב-1994 פרש מהאוניברסיטה ומאז הוא מחלק את זמנו בין תל אביב לפריז.
    ספריו בוחנים את הזיקה של היהודי המזרחי אל העולם הערבי ואל התרבות הערבית, ואת מצבם החומרי והתרבותי של המהגרים המזרחיים, הנתונים למכבש הלחצים של האליטה האשכנזית. היה מהראשונים שהכניסו לשיח את קטגוריית הזהות יהודי-ערבי ושראה בעצמו יוצר ערבי.
    אף שפנה לספרות בראשית שנות השישים עם קבוצת הסופרים שכונתה דור המדינה, ובהם עמוס עוז, א"ב יהושע, יצחק אורפז ועמליה כהנא-כרמון, פנה אף לנתיבים שונים. ספריו מערערים על ההנחות האסתטיות האוניברסליות שביסוד הסיפור הלאומי-ישראלי ועל אופני כינון הזהות המוצעים בו. להשקפתו, המרכז הקנוני של התרבות הישראלית, התופש עצמו כמערבי-אירופי, תולש את התרבות המקומית מן ההקשר התרבותי-גיאוגרפי וגורם להתעלמות של חלק גדול מן הציבור משורשיו ולדיכוי תרבותו. ביצירתו הוא משרטט את הגבולות האוטופיים של השיח התרבותי הישראלי, שבהם מתפקדים זה לצד זה נכסי התרבות הערבית ונכסי התרבות המערבית, ועוסק בנושאים כמו התקבלות, זהות, ניכור וחריגות פוליטית-חברתית.
    הוא מרבה להעמיד בספריו דמויות השייכות לכמה תרבויות וחיות בו-זמנית בכמה עולמות. בחדר נעול (1980) הצביע על זהותו התלושה של סעיד, ישראלי-פלסטיני המבקש לשווא לפרוץ את עולמו הסגור והמפוצל. חורף אחרון (1984) עוסק בקבוצת אנשים, רובם תלושים וגולים, החיים בשולי המערכת החברתית בצרפת. בקובץ הנובלות אותות סתיו (1992) מתוארות שלוש מערכות יחסים וסימביוזות בין-תרבותיות, המתרחשות בשלוש ערים – בגדאד, פריז ותל אביב. הדמות המרכזית ברומן והוא אחר (1991) מנסה להתגבר על הכפילות שבזהותה על ידי התאסלמות, המהווה כעין אשרת כניסה אל קבוצת הרוב השלטת. הספר סולו (1998) הוא כעין ביוגרפיה של יעקב צנוע, אבי התיאטרון המצרי, שהוגלה ממצרים ב-1878 וחי עד סוף ימיו בפריז.
    עוד מספריו: מול החומה, סיפורים (1969); התבהרות, רומן (1972); בעיר התחתית, סיפורים (1979); היורש, רומן (1987); תום הביקור, רומן (2008); בגוף ראשון, אוטוביוגרפיה (2009). כמו כן ערך ותירגם את האנתולוגיה סיפורים פלשתיניים (1970).
    עמדתו העקרונית, שלא עלתה בקנה אחד עם העמדה הציונית השלטת בשני העשורים הראשונים של כתיבתו, הביאה לדחיקתו לשולי המרחב הספרותי העברי. כך, למשל, זכה לתגובות קשות על ספרו והוא אחר, שבו הוא מתאר יהודי שהתאסלם בעיראק. גם הצגתו את עצמו כיהודי-ערבי עוררה התנגדות חריפה. בשנות התשעים, וככל שגבר השיח הפוסט-קולוניאלי וחדר לדיון החברתי-תרבותי בישראל, הוא התגלה מחדש על ידי המבקרים והקהל הישראלי. עמדותיו, שהקדימו את זמנן, הפכו עתה לבון-טון של הביקורת החדשה. באווירה חדשה זו התפרסם שוב המאמר המוקדם שכתב על הקולוניאליזם הישראלי ונדון על ידי חנן חבר ויהודה שנהב (2002). כמו כן, הושלמה הטרילוגיה תל-אביב מזרח (2003), שנטוותה עוד כשפורסם הרומן המעברה והתעכבה במשך כמה עשורים, עד שבשלו התנאים להופעתה.
    שמעון בלס נפטר
בכ"ט באלול תשע"ט, 29 בספטמבר 2019. 

[נכתב בידי גיש עמית ובתיה שמעוני עבור 'לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים']
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, ויקיפדיה, ITHL]

ספריו:

  • המעברה (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד 1964)
  • מול החומה : סיפורים (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת "מסדה", 1969)
  • אשעב מבגדד (תל-אביב : עם עובד, 1970) <איורים אורה איתן>
  • The shoes of Tanboury (New York : Sabra Books, 1970)
  • התבהרות : רומאן (מרחביה ותל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ב 1972)
  • הספרות הערבית בצל המלחמה (תל אביב : עם עובד, תשל"ח 1978) <תורגם לצרפתית וערבית>
  • La littérature arabe et le conflit au Proche-Orient (1948-1973) / Shimon Ballas ; préface de Maxime Rodinson (Paris : Anthropos, 1980)
  • الادب العربي في ظل الحرب : (١٩٤٨ - ١٩٧٣) / شمعون بلاص ؛ ترجمة: زكي درويش ؛ أعده للطبع: محمود عباسي (شفاعمرو : دار المشرق، ١٩٨٤)
  • בעיר התחתית : סיפורים (תל-אביב : ספריית תרמיל : משרד הבטחון- הוצאה לאור, תשל"ט 1979) <התוכן: המירוץ – דודה ע'אוני – רוחות שבט – דרך פרידה – מול החומה – בעיר התחתית – הילדות שבדמיון (אפילוג)>
  • חדר נעול (תל-אביב : זמורה, ביתן, מודן, תש"ם 1980)
  • חורף אחרון (ירושלים : כתר, 1984)
  • היורש (תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ז 1987) <עריכה - חיים פסח>
  • והוא אחר (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"א 1991) <עריכה - חיים פסח> <מהדורה חדשה עם אחרית דבר מאת חנן חבר יצאה לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2005> <תורגם לאנגלית>
  • Outcast /  translated from Hebrew by Ammiel Alcalay and Oz Shelach (San Francisco, Calif. : City Lights, 2007)
  • אותות סתיו : שלוש נובלות (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ב 1992) <התוכן: אִיָּה – אותות סתיו – בשערי קנדינסקי> <תורגם לערבית>
  • نذر الخريف : قصص مختارة / شمعون بلاص ؛ ترجمها عن العبرية سمير نقاش، مها سليمان والكاتب ( كولونيا، ألمانيا : منشورات الجمل، ١٩٩٧‬)
  • الادب العربي والتحديث الفكري : فرح أنطون، نجيب محفوظ، محمود المسعدي، منصور فهمي / شمعون بلاص ( ألمانيا : منشورات الجمل، ١٩٩٣)
  • לא במקומה : רומן (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ד 1994)
  • סולו (בני ברק : ספרית פועלים, תשנ"ח 1998)
  • תל-אביב מזרח : רומן (תל-אביב : בימת קדם לספרות, 1998)
  • תל אביב מזרח : טרילוגיה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2003)
  • رواد ومبدعون : دراسات في الادب العربي المعاصر / شمعون بلاص. (كولونيا، ألمانيا : 2003‬)
  • תום הביקור (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ח 2008)
  • בגוף ראשון (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2009)
 תרגום:
  • סיפורים פלשתיניים / ערך ותרגם שמעון בלס ; עורך – איתמר יעוז-קסט (תל-אביב : עקד, תש"ל 1970)
  • מה אמרו הצרפתים : על אהבה, ידידות, קנאה, אושר, עושר, חברה וכו' / ליקט ותרגם - שמעון בלס (תל אביב : טרקלין, 1972)
  • תחת הסככה : אנתולוגיה מצרית / מבוא ומבחר, ששון סומך ; תירגמו, שמעון בלס ... ואחרים (תל-אביב : יריב בשתוף עם הדר, 1979)
 עריכה:
  • גברים בשמש ; מה שנותר לכם / עסאן כנפאני ; תרגמו דניאלה ברפמן ויאני דמיאנוס (ירושלים : מפרש, תשל"ט 1979)
  • Studies in canonical and popular Arabic literature / S. Ballas and R. Snir, editors (Toronto, Ont. : York Press, 1998)

על המחבר ויצירתו:
על "המעברה"
על "בעיר התחתית" על "חדר נעול"
  • בלס, שמעון.  החתירה לחופש. עתון 77, שנה ה, גל' 25 (שבט-אדר א' תשמ"א, ינואר-פברואר 1981), עמ' 39 <תשובה לביקורתם של אהוד בן-עזר ואנטון שמאס – להלן, על ספרו>
  • בן-עזר, אהוד.  מבעד לחור המנעול.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בסיון תש"ם, 6 ביוני 1980, עמ' 18, 19.
  • שמאס, אנטון.  השוליים הרחבים של הנחמה עתון 77, שנה ה, גל' 25 (שבט-אדר א' תשמ"א, ינואר-פברואר 1981), עמ' 38.
  • Morahg, Gilead. New images of Arabs in Israeli fiction. Prooftexts, vol. 6,no. 2 (1986), pp. 147-162.
על "חורף אחרון"
  • בלס, שמעון.  ועוד דבר: אני יהודי. הארץ, תרבות וספרות, ט' בתשרי תש"ף, 8 באוקטובר 2019, עמ' 1 <פרק מהספר חורף אחרון (כתר, 1984)>
  • לוטן, יעל. גולים של בשר ודם. עתון 77, גל' 56 (אלול תשמ"ד, ספטמבר 1984), עמ' 48, 50.
  • עין-גיל, אהוד.  מתחת לשמי התכלת. הארץ, תרבות וספרות, ט' בתשרי תש"ף, 8 באוקטובר 2019, עמ' 1.
על "היורש"
  • תמיר-סמילנסקי, נורית. תרגיל לקורא פעיל. מאזנים, כרך ס"א, גל' 3־4 (תמוז-אב תשמ"ז, יולי-אוגוסט 1987), עמ' 76־77.
על "והוא אחר"
  • בהר, אלמוג.  וריאציות של אחרות : בחינה של והוא אחר לשמעון בלס על רקע מכלול יצירתו.  פעמים, גל' 137 (2013), עמ' 9־35. *
  • בלאט, אברהם. ה"אחר" שעל גדות הפרת. הצופה, י"ג בטבת תשנ"ב, 20 בדצמבר 1991, עמ' 6.
  • בן-יוסף, משה (הגר). עייפות החומר של היהודים המזרחיים (גם החילונים). נקודה, גל' 151 (1991), עמ' 51.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 26 באפריל 1991, עמ' ב 9.
  • גנוסר, יאירה. חברה ורגישות. עתון 77, גל' 138־139 (אב-אלול תשנ"א, יולי-אוגוסט 1991) עמ' 13<תגובה לרשימתו של מתתיהו פלד - ראה להלן>
  • דודי, אפרים. אחרון אחרון ולא נשכר. דבר, 26 באפריל 1991, עמ' 20.
  • הגורני-גרין, אברהם.  לעיראק באהבה.  בספרו:  בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן-יהודה : רכס, 1994), עמ' 100-102.
  • זך, נתן. לבנות את גן עדן על האדמה. הארץ, ד' בסיון תשנ"א, 17 במאי 1991, עמ' ב 8.
  • יחיל-וקס, מרים. עיראק אינה מחזירה אהבה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ט באייר תשנ"א, 3 במאי 1991, עמ' 25.
  • מלמד, אריאנה. בחירתו של אהרן. חדשות, מוסף, ז' בניסן תשנ"א, 22 במארס 1991, עמ' 60.
  • נסים, קובי. שטח הפקר. על המשמר, כ"ו באייר תשנ"א, 10 במאי 1991, עמ' 20.
  • סומק, רוני.  חותמות זהות בדרכון הגוף.  עתון 77, גל' 303 (תמוז-אב תשס"ה, יולי-אוגוסט 2005), עמ' 11.
  • עברי, יובל.  מולדת עיראקית בעברית: לאומיות, אתניות ומרחב ברומן  והוא אחר לשמעון בלס.  תיאוריה וביקורת, גל' 35 (סתיו 2009), עמ' 57־80.
  • עלון, קציעה.  מתברר שיכולנו לבחור גם אחרת, אילו רצינו.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 653 (כ"ו באב תשס"ה, 31 באוגוסט 2005), עמ'  6.
  • פלד, מתתיהו. אוטוביוגרפיה פיוטית. עתון 77, גל' 135־136 (אייר-סיון תשנ"א, אפריל-מאי 1991), עמ' 12 <הגיבה על כך יאירה גנוסר - ראה לעיל>
  • פרלסון, ענבל. איזו מין אופציה זאת. דבר, י"ג באלול תשנ"א, 23 באוגוסט 1991, עמ' 26 <תגובה לביקורתו של אמנון רז-קרקוצקין – ראה להלן>
  • פרלסון, ענבל. רוב ומיעוט של המימד האוטופי. מצד שני, חוב' 3 (1996), עמ' 32־34.
  • רז-קרקוצקין, אמנון. האיסלאם כאופציה תרבותית. דבר, ו' באלול תשנ"א, 16 באוגוסט 1991, עמ' 24 <הגיבה על כך ענבל פרלסון – ראה לעיל>
  • שירן, ויקי. והוא אחר. עיתון אחר, גל' 23־24 (1992), עמ' 35.
  • Zeidel, Ronen. A question of language and audience : on the possibility of "Iraqi novels" in Hebrew. Hebrew Studies, vol. 50 (2009), pp. 229-243.
על "אותות סתיו" <כולל את הנובלות אִיָּה – אותות סתיו – בשערי קנדינסקי>
  • לאופר, רות. סתיו. עתון 77, גל' 153 (תשרי-חשון תשנ"ג, אוקטובר 1992), עמ' 9־10.
  • חבר, חנן.  איך תיראה בגדד בלי יהודים : טראומת ההגירה ב"אִיָּה" מאת שמעון בלס.  בתוך: כן בבית ספרנו : מאמרים על חינוך פוליטי / עורך – ניר מיכאלי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מכון מופ"ת, תשע"ה 2014), עמ' 177־209 <חזר ונדפס בספרו אנחנו שברי חרוזים : פוליטיקה של טראומה בספרות הישראלית (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית, תשע"ז 2017), עמ' 183־198>
על "לא במקומה"
  • גורביץ', ניצה. סימני שאלה. מאזנים, כרך ס"ט, גל' 4 (1995), עמ' 56.
  • טאהא, אבראהים. אותה הרגשה קבועה שלעולם אינך במקומך. הארץ, תרבות וספרות, י"ב באייר תשנ"ה, 12 במאי 1995, עמ' ב 8.
  • לוין, גבי. זרם החיים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 102 (ח' באדר א' תשנ"ה, 8 בפברואר 1995), עמ' 6.
  • קורין-שפיר, ורה. "חומת פריז". עתון 77, גל' 183 (ניסן תשנ"ה, אפריל 1995), עמ' 10.
על "תל-אביב מזרח: טרילוגיה"
  • בן-דוד, יערה. הכאב של שתי המולדות. עתון 77, גל' 283 (2003), עמ' 6־7 <חזר ונדפס בספרה: במבוך המַראות : קריאה בפרקי ספרות עברית וכללית (ירושלים : כרמל, תשע"ב 2012), עמ'  117־122>
  • חבר, חנן.  סופר יהודי-ערבי.  בתוך: תל אביב מזרח : טרילוגיה / שמעון בלס (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ' 517־525.
  • מישר, נעמה.  על חורשת הדקלים בספרות המזרחית.  עתון 77, גל' 309־310 (ניסן-אייר תשס"ו, אפריל-מאי 2006), עמ' 40־41 <חורשת התמרים ביצירות של סמי מיכאל ("סופה בין הדקלים"), שמעון בלס ("תל-אביב מזרח") וסיפורה של ז'קלין כהנוב "אלכסנדריה">
  • מלצר, יורם. הוא מדבר אלינו ועלינו. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ז' בתשרי תשס"ד, 3 באוקטובר 2003, עמ' 24.
  • עברי, יובל.  מעברה בלב העיר: הפוליטי שהוחמץ - קריאה ב תל אביב מזרח לשמעון בלס. ספרות ומעמד : לקראת היסטוריוגרפיה פוליטית של הספרות העברית החדשה / עורכים אמיר בנבג'י, חנן חבר (ירושלים : מכון ון-ליר בירושלים : הוצאת הקיבוץ המאוחד,  תשע"ד 2014), עמ' 272־295.
על "תום הביקור"
  • יגיל, רן. בגדד, אתמול. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ו' בניסן תשס"ח, 11 באפריל 2008, עמ' 31.
  • עברי, יובל.  גלות מרצון.  עתון 77, גל' 336 (טבת-שבט תשס"ט, ינואר-פברואר 2009), עמ' 8.
  • שמואלוף, מתי.  הביקור שעדיין לא התרחש.  מאזנים, כרך פ"ב, גל' 1 (אב-אלול תשס"ח, ספטמבר 2008), עמ' 58־59.
על "בגוף ראשון"

קישורים:


עודכן לאחרונה: 2 באוקטובר 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף