מאיה ערד, סופרת ומחזאית, נולדה בראשון לציון בכ״ח בטבת תשל״א, 25 בינואר 1971 להוריה טובה ויוסף ערד. היא גדלה בקיבוץ נחל עוז ובהמשך חזרה עם משפחתה לראשון לציון. שירתה במפקדת קצין חינוך ראשי. בוגרת החוגים ללימודים קלאסיים ובלשנות באוניברסיטת תל־אביב ובעלת תואר דוקטור בבלשנות מ־University College בלונדון (1998). לימדה באוניברסיטאות שונות בחו״ל. נשואה לרְוִיאל נץ.
יצירת הביכורים שלה, מקום אחר ועיר זרה, ראתה אור ב־2003 בהוצאת חרגול. זוהי נובלה בחרוזים הכתובה בהשראת יבגני אונייגין של פושקין ושער הזהב של ויקרם סת' (שהוא עצמו עיבוד ליבגני אונייגין). הנובלה, שבמרכזה סיפור אהבתם של חיילת ישראלית ועולה חדש מקנדה, זכתה בפרס משרד החינוך והתרבות לספרי ביכורים ונבחרה לחמישיית המועמדים הסופית לפרס ספיר לשנת 2005. בהמשך עובד הספר למחזה שהוצג בתיאטרון ״הקאמרי״ (מ־2006). ספרה השני, צדיק נעזב (2005), מחזה בחרוזים, הוא עיבוד למחזהו היחיד של גריבוידוב, צער מתוך חוכמה. גם כאן סוגלה ההתרחשות מן המציאות הרוסית להוויה הישראלית – המחזה, המתמקד במשולש אוהבים, מתרחש ביום הזיכרון ובערב יום העצמאות ה־50 לישראל.
ב־2006 פירסמה את הנובלה שבע מידות רעות, שאינה כתובה לאור מודל ספרותי ברור ומוצהר אך נשענת על תבניות ויסודות קלאסיים. עלילת הנובלה מתרחשת באוניברסיטה אמריקנית ובמרכזה ארבעה צעירים המתחרים על משרה אקדמית נחשקת ושלושה אנשי סגל שבכוחם להכריע מי מן הארבעה יזכה בה. ב־2008 ראה אור קובץ סיפוריה תמונות משפחה וכעבור שנה נדפס אמן הסיפור הקצר. זהו סיפורו של סופר שנודע כ״אמן הסיפור הקצר״ אך הוא מתוסכל מן העובדה שאינו מצליח לכתוב רומן. הסיפורים הקצרים המשולבים בספר הם מעין ספר־בתוך־ספר, שהוא הרהור מטא־פואטי על אודות גבולות הז׳אנרים והסוציולוגיה של ״הרפובליקה הספרותית״ הישראלית.
ב־2011 פרסמה את הרומן חשד לשיטיון שעוסק בשני ישראלים מבוגרים החיים בארה״ב ומתאר את חששה של האישה כי בעלה לוקה בדמנציה. ב־2015 פרסמה ערד את הספר העלמה מקזאן. הספר הוא מחווה לרומן החניכה הנשי, שמספר על אישה בת 39 שמחפשת את הנפש התאומה שלה. ב־2016 פרסמה ערד את מאחורי ההר, מחווה לסיפור הבלשי הקלאסי, המתרחש בהרים של קליפורניה. ספרה הבא שיצא לאור ב־2018 הוא המורה לעברית, המתאר את חווית ההגירה של ישראלים החיים בארה״ב.
ליצירתה של ערד זיקה ברורה לצורות ספרותיות קלאסיות, שאין לצמצמה לניסיונם של יוצרי חבורת ״הו!״ להשיב את הדומיננטיות של החרוז והמשקל אל הספרות העברית ולהנכיח מודלים קלאסיים במסגרתה. תחת זאת ניתן לקשר את זיקתה לצורות קלאסיות הן לאופי המשחקי ביסודו של כתיבתה (בצורה כבתוכן) והן למתח בין הקלאסי לבין המודרני המזין אותה. מתח זה מצטרף אצלה על פי רוב למתח נוסף – זה שבין הזהות הישראלית לבין ״אזרחוּת העולם״.
לערד יש קהל קוראים רחב ונאמן וספריה זוכים לשבחי הביקורת.
קורן, יהודה. ״אני חיילת של הספרות העברית״. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י״ח בשבט תשס״ה, 28 בינואר 2005, עמ׳ 28 <ראיון
עם מאיה ערד על המחזה ׳צדיק נעזב׳>
קרפל, דליה.
פושקין, מאחוריך. הארץ, מוסף שבועי, י״ט בחשון תשס״ד, 14 בנובמבר 2003, עמ׳
38 <ראיון עם מאיה ערד>
ריף, רחלי. עוד ימציא עצמו מחדש. מקור ראשון, שבת, ח׳
בסיון תשע״ז, 2 ביוני 2017, עמ׳ 10, 12 <ראיון עם מאיה ערד ובועז יזרעאלי, על גורלו
של הסיפור הקצר>
פז, מירי. חזירים, מסתדרנים ועצלנים : סאטירה שמשתלחת בדור המדינה.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י״א בתשרי תשס״ו, 14 באוקטובר
2005, עמ׳ 29.
פינקלמן, חיים.
זה נוער זה? הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 658 (כ״ט באלול
תשס״ה, 3 באוקטובר 2005), עמ׳ 6.
קורן, יהודה. ״אני חיילת של הספרות העברית״. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י״ח בשבט תשס״ה, 28 בינואר 2005, עמ׳ 28 <ראיון
עם מאיה ערד על המחזה ׳צדיק נעזב׳>
מאיה ערד, סופרת ומחזאית, נולדה בראשון לציון בכ״ח בטבת תשל״א, 25 בינואר 1971 להוריה טובה ויוסף ערד. היא גדלה בקיבוץ נחל עוז ובהמשך חזרה עם משפחתה לראשון לציון. שירתה במפקדת קצין חינוך ראשי. בוגרת החוגים ללימודים קלאסיים ובלשנות באוניברסיטת תל־אביב ובעלת תואר דוקטור בבלשנות מ־University College בלונדון (1998). לימדה באוניברסיטאות שונות בחו״ל. נשואה ל
