לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

הדרה לזר (1935–2025)

<בהכנה>

Hadara Lazar

    הדרה לזר, סופרת ומתרגמת, נולדה בחיפה בה׳ בחשון תרצ״ו, 31 באוקטובר 1935 להורים חילונים ציונים, שהגיעו ארצה בראשית שנות השלושים. בבית דיברו עברית ופולנית. אביה היה ממציא שעסק בחשמל ובמכאניקה, ואמה חובבת ספר, שאהבה לדקלם משירי מיצקביץ׳ ומשוררים אחרים בפולנית. למדה בבית הספר הריאלי של חיפה. בין מוריה היה גם ברוך קורצווייל, שעורר בה את העניין ביצירות קפקא ועגנון. בתום לימודיה שירתה בצה״ל בחיל המודיעין. בכתיבה החלה בהיותה כבת עשרים, אך שנים רבות לא פירסמה את יצירותיה. ב־1953 החלה בלימודי היסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר סיום התואר הראשון, ב־1960, נסעה לפריז לשנתיים ולמדה ספרות כללית בסורבון. עם שובה היתה עוזרת מחקר של ההיסטוריון פרופ׳ יהושע פראוור באוניברסיטה העברית. היתה נשואה למשורר אורי ברנשטיין.
    פרסומה הראשון היה בשנות השבעים המוקדמות, בכתב העת סימן קריאה, שם פורסם פרק מספרה הראשון, ששה פרקים על איה, שיצא ב־1976 (מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור). היא החלה לפרסם מאוחר יחסית, אך אפשר שכתיבתה התעשרה מכך, כי לשונה נעשתה חופשית יותר וזורמת ופחות חגיגית. זאת ועוד, בסוף שנות השבעים כבר אפשר היה לכתוב על נושאים ״קטנים״ כמו פחד ובגידה ולהיחשף בדרך יותר נועזת.
    תגובות הביקורת על ספרה הראשון היו קיצוניות, ונעו בין התלהבות להתנגדות פרועה ולעתים ארסית. גם ספר זה וגם אלה שבאו אחריו לא היו רבי־מכר, גם אולי משום שכתיבתה אינה פונה אל הקהל הרחב. הפרוזה שלה מתנהלת בשני אפיקים: סיפורת בלטריסטית בצד סיפורת תיעודית־היסטורית. היא כותבת על היחסים הבלתי־ניתנים להתרה בין יהודים לערבים בארץ; על הטרגיות שבגורל המשותף; ועל היסטוריה דרמטית של מעשי איבה עם אתנחתות קצרות. יהודים, ערבים ואנגלים מקבלים בספריה גוף, שם והוויה אנושית. היא רואה בהם ״מקומיים״ הנאבקים על השליטה ועל הבכורה בפלשתינה־א״י.
    פירסמה בכתבי העת המרכזיים בארץ. פרקים אחדים מספריה פורסמו בפרסומי המכון לתרגום, וכן נדפסו פרקים באנתולוגיות. בימי האינתיפאדה הראשונה (1987) כתבה לאגודת ״בצלם״ דוח על זכויות האדם בשטחים. ספריה הנוספים: מכאן והלאה (1983); נראה לאחרונה (1987); המנדאטורים, ארץ ישראל 1940–1948 (1990, מהדורה נוספת ב־2003); לפנות בוקר (1995); מקומיים (2007); שישה יחידים: דמויות שנויות במחלוקת בארץ בשנות השלושים (2012) וספרה האחרון 12 סיפורים, שיצא לאור בינואר 2024 (זמורה ביתן) התרחש כולו במרחב הקולוניאליסטי שבין אנגליה, הודו, סינגפור וישראל. כמו כן תירגמה את הבחילה מאת ז׳אן־פול סארטר (1978).
    הדרה לזר נפטרה בביתה בי׳ באייר תשפ״ה, 8 במאי 2025.

       

נכתב על־ידי אלישע פורת עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: שרון בק]

ספריה:

  • ששה פרקים על איה (תל־אביב : מפעלים אוניברסיטאיים : ספרי סימן קריאה, תשל״ו 1976)
  • מכאן והלאה : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ג 1983)
  • נראה לאחרונה (תל־אביב : זמורה, ביתן, תשמ״ז 1987) <עריכה – חיים פסח>
  • המנדאטורים : ארץ ישראל, 1940–1948 (ירושלים : כתר, 1990) <מהד׳ חדשה ומעודכנת הופיעה ב־2003> <תורגם לאנגלית>
  • Out of Palestine : the making of modern Israel (New York : Atlas & Co. : Distributed to the trade by W.W. Norton & Co., 2011)
  • לפנות בוקר (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ו 1995)
  • מקומיים (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2007) <עריכה – נסים קלדרון>
  • שישה יחידים : דמויות שנויות במחלוקת בארץ בשנות השלושים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״ב 2012)
  • 12 סיפורים (חבל מודיעין : כנרת, זמורה, דביר, תשפ״ד 2023)

תרגום:

  • הבחילה / ז׳אן־פול סארטר (תל־אביב : מפעלים אוניברסיטאים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל״ח 1978)
על המחברת ויצירתה:

  • בר־און, מרדכי ואסנת שירן. שיחה עם הסופרת הדרה לזר על ספריה ׳המנדטורים׳ ו׳מקומיים׳.  בתוך: והאנגלי אז בארץ : עיונים בפן הביטחוני של תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל / עורך, ניר מן (ירושלים : העמותה לחקר כוח המגן על־שם ישראל גלילי : כרמל, תשס״ט 2009) (עלי זית וחרב, כרך ט׳), עמ׳ 219–236.
על ״ששה פרקים על איה״
  • ברמה, ישראל. שישה פרקים של זרם־תודעה ואפיגוניות והערב לא. ב. יהושע. עכשיו, חוב׳ 37–38 (1978), עמ׳ 375–379.
  • יהושע, אברהם ב. כמה הערות על הרצנזיה הישראלית בצירוף רצנזיה. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 7 (מאי 1977), עמ׳ 422–424.
  • לביא, שולמית. ששה פרקים על איה. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 8 (1978), עמ׳ 418–422.
  • נבות, אמנון.  מי אפסיים רדודים. עכשיו, חוב׳ 49 (אביב תשמ״ד – 1984), עמ׳  337–341.
על ״מכאן והלאה״ על ״נראה לאחרונה״
  • אוריין, יהודית. הדרה לזר, בגוף זכר. ידיעות אחרונות, 7 ימים, 30 באפריל 1987, עמ׳ 38–40.
  • בר־לב, מרגלית. מסתורין ללא פשר. עתון 77, גל׳ 103–104 (1988), עמ׳ 10.
  • הרציג, חנה. כמו אורכידיאה. דבר, י״ג בתמוז תשמ״ז, 10 ביולי 1987, עמ׳ 24.
  • זהבי, אלכס. נראה לאחרונה בכסות הרומן החדש. מעריב, ספרות, י״ב באב תשמ״ז, 7 באוגוסט 1987, עמ׳ 2.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 26 ביוני 1987, עמ׳ ב 7.
על ״המנדאטורים״
  • אב״ן. הקצף שעל פני הקפה. דבר, 13 באוגוסט 1990, עמ׳ 9.
  • הרניק, רעיה. מנדט אישי. דבר, כ״ז בתמוז תש״ן, 20 ביולי 1990, עמ׳ 20.
  • עילם, יגאל. ספר: תעתועי זיכרון (טעם). פוליטיקה, חוב׳ 36 (1991), עמ׳ 64–65.
  • צור, יגאל. חריג וצבעוני. על המשמר, י״ט באב תש״ן, 10 באוגוסט 1990, עמ׳ 19.
  • צ׳צ׳יק, ורדה. לא שוטרים וגנבים. ידיעות אחרונות, 18 ביולי 1990, עמ׳ 27.
  • קליין, אורי. געגועים למנדאט. הארץ, מוסף שבועי, כ״ב בסיון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ 34–36.
  • רז, אבי. סיפור לא גמור. מעריב, סופשבוע, 14 בספטמבר 1990, עמ׳ 40–42, 52.
  • שביט, יעקב. גן העדן המנדאטורי האבוד. הארץ, כ״ד באלול תש״ן, 14 בספטמבר 1990, עמ׳ ב 8.
  • שרון, יוסף. שנות ה־40: האופציות שהוחמצו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ב באב תש״ן, 3 באוגוסט 1990, עמ׳ 23.
  • ששר, מיכאל. ימים ידברו. הצופה, כ״ג בתמוז תשנ״א, 5 ביולי 1991, עמ׳ 6.
על ״לפנות בוקר״
  • בלאט, אברהם. בעקבות הזמן האבוד. הצופה, ט׳ בניסן תשנ״ו, 29 במארס 1996, עמ׳ 6.
  • גור, בתיה. ואם חסר, אין המלבוש מלבוש. הארץ, תרבות וספרות, ג׳ בחשון תשנ״ו, 27 באוקטובר 1995, עמ׳ ב 9.
  • גרין, שגיא. דברים שמוציאים מאוניות טבועות נראים אחרת. הארץ, גלריה, 30 באוגוסט 1995, עמ׳ ב 5.
  • הירש, אלי. דממת מוות. מעריב, תרבות, כ׳ באלול תשנ״ה, 15 בספטמבר 195, עמ׳ 12.
  • יוסף, יעקב. חיפה של שנות ה־50. כלבו חיפה, ג׳ בחשון תשנ״ו, 27 באוקטובר 1995, עמ׳ 101.
  • ישראל, יעל. יבש, מאופק ומדוייק. דבר, משא, י״ב בתשרי תשנ״ו, 6 באוקטובר 1995, עמ׳ 10.
  • כפרי, יהודית. לילה של דיאלוגים מדומים. עתון 77, גל׳ 192 (טבת תשנ״ו, ינואר 1996), עמ׳ 12.
  • כפרי, יהודית. תגובה.. מעריב, ג׳ באדר תשנ״ו, 23 בפברואר 1996, עמ׳ 31 <תגובה לביקורת של אמנון נבות על ״לפנות בוקר״ מאת הדרה לזר – ראה להלן , ותשובת אמנון נבות>
  • לויט שם־אור, ענת. נסיעה. מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 3 (1995), עמ׳ 44–45.
  • מלמד, אריאנה. מסע פרטי למחוזות האין. כל העיר (ירושלים), י״ג באלול תשנ״ה, 8 בספטמבר 1995, עמ׳ 83.
  • נבות, אמנון. וכשהיד עטויה בכפפה. מעריב, ספרות, כ״ב בכסלו תשנ״ו, 15 בדצמבר 1995, עמ׳ 31 <הגיבה על כך יהודית כפרי – ראה לעיל>
  • נגיד, חיים. שרשרת של זוטות. ידיעות אחרונות, ספרות, י״ג באלול תשנ״ה, 8 בספטמבר 1995, עמ׳ 28–29.
  • ראובני, יותם. הדרה לזר, המסע הוא היעד. שישי, תרבות וספרות, גל׳ 95 (ג׳ בחשון תשנ״ו, 27 באוקטובר 1995), עמ׳ 5.
  • שרון, יוסף. הקול הוא העדות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 141 (ט״ו בחשון תשנ״ו, 8 בנובמבר 1995), עמ׳ 6, 14.
על ״מקומיים״
על ״הבחילה״ לז׳אן פול סארטר
קישורים:
OpenLibrary – OL1209942A Wikidata – Q101932661 NLI – 987007278187205171 LC – n85346910 VIAF – 7693543
עודכן לאחרונה: 9 במאי 2025

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף