דוד וינפלד נולד בלימנוב, שבדרום פולין.
גדל במשפחה חסידית. בפרוץ מלחמת העולם השניה נמלטה משפחתו לרוסיה וחזרה
לפולין ב-1946. למד בחדר ובבית הספר היהודי הכללי בקראקוב. עלה ארצה עם
משפחתו ב-1950 והתגורר בתל-אביב. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. ב-1959 החל
ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית והיסטוריה כללית, וב-1976
הוענק לו תואר דוקטור על חיבורו "אמנות הרומאן של פרץ סמולנסקין, שנכתב
בהדרכתם של פרופ' שמעון הלקין ופרופ' שמואל ורסס. ב-1968 פירסם מהדורה
מוערת בצירוף מבוא של הרומאן קבורת חמור לפרץ סמולנסקין. לימד
בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (1966־2005), וכן באוניברסיטת
בן-גוריון בנגב ובמוסדות אחרים. בנוסף על מחקריו בחקר הספרות העברית (ספרות
ההשכלה, שירת אורי צבי גרינברג, השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם,
השירה הישראלית במחצית השניה של המאה העשרים, פירסם דוד וינפלד מאמרי
ביקורת בכתבי עת ובעיתונות בשם העט "דוד כרמי" (בעיקר במחצית הראשונה של
שנות השישים), וכן פירסם את המדור "עידן ועידנים" במוסף הספרותי של עיתון
הארץ בשיתוף שלמה רוזנר בחתימת "כרמי רוזן" ובו קטעים, לעתים בעלי אופי
קוריוזי, מן הספרות העברית לדורותיה. למן המחצית השנייה של שנות השבעים
התחיל מפרסם תרגומים מן השירה והפרוזה הפולנית בת זמננו. וינפלד גם עוסק
בעריכה ספרותית. כל אלה זיכו אותו בפרסים רבים.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
ברונובסקי, יורם. הריאליזם ההולנדי של השירה הפולנית: ... שתי נקודות מבט על המשורר הפולני זביגנייב הרברט עם צאת שני קבצים מיצירתו בתרגום דוד וינפלד.
הארץ, תרבות וספרות, ל' בתשרי תשנ"ח, 31 באוקטובר 1997, עמ' ד 2.
על "האפוקריפים ההולנדיים" לזביגנייב הרברט
ברונובסקי, יורם. הריאליזם ההולנדי של השירה הפולנית: ... שתי נקודות מבט על המשורר הפולני זביגנייב הרברט עם צאת שני קבצים מיצירתו בתרגום דוד וינפלד.
הארץ, תרבות וספרות, ל' בתשרי תשנ"ח, 31 באוקטובר 1997, עמ' ד 2.
על "סוף העולם הראשון שלי" לאידה פינק
ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. אידה פינק, הגדולה מכולן. הארץ, תרבות וספרות, כ"ט באדר תשנ"ח, 27 במארס 1998, עמ' ד 3.
על "אלגיה לעת פרידה" לזביגניב הרברט
גור, בתיה. העצם היפה מכל הוא זה
שאיננו. הארץ, ט"ז בתמוז תשנ"ח, 10 ביולי 1998, עמ' ב 14 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף :
מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008),
עמ' 174־178>
דיקמן, עמינדב. לזכרו של מר קוגיטו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 303 (כ"ז בכסלו תשנ"ט, 16 בדצמבר 1998), עמ' 10.
וייכרט, רפי. הביטוי המדויק לאכזריות האנושית.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ז באלול תשנ"ח, 18 בספטמבר 1998, עמ' 37.
מישורי, אפרת. אני שואבת מתוכי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ד בחשוון תשנ"ט, 13 בנובמבר 1998, עמ' 26־27.
על "מיסטיקה למתחילים" לאדם זגיבסקי
ברונובסקי, יורם. הנשגב הישן, הנשגב החדש. הארץ, תרבות וספרות, י' באב תשנ"ט, 23 ביולי 1999, עמ' ב 14.
מישורי, אפרת. יש על מי לסמוך. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"א בשבט תש"ס, 28 בינואר 2000, עמ' 27־28.
על "על גדת הנהר" לצ'סלב מילוש
ברונובסקי, יורם. הנשגב הישן, הנשגב החדש. הארץ, תרבות וספרות, י' באב תשנ"ט, 23 ביולי 1999, עמ' ב 14.
מישורי, אפרת. גשר שברירי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ז' בתשרי תש"ס, 17 בספטמבר 1999, עמ' 28.
על "כל הספורים" לאידה פינק
בורשטיין, דרור. רגעים של הזדככות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, כ"ו באב תשס"ד, 13 באוגוסט 2004, עמ' 26־27.
גור, בתיה. כאן גבר האדם היוצר על האדם
הסובל. הארץ, תרבות וספרות, כ"ז בתמוז תשס"ד, 16 ביולי 2004, עמ' ה
4 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף :
מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008),
עמ' 210־214, בשם: היצירה ככוח הסבל>
גרשי, נעמה. הפלנטה של אידה פינק. מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, חוב' 2 (2005), עמ' 119־122.
דויטש, חיותה. סוף העולם הראשון שלה. הצופה, המוסף, י"ט באב תשס"ד, 6 באוגוסט 2004, עמ' 15.
מלצר, יורם. כך היינו שם. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ג' באלול תשס"ד, 20 באוגוסט 2004, עמ' 24.
צלקה, דן. האמנות הטרגית של אידה פינק.
הארץ, מוסף ספרים, גל' 597 (י"ז באב תשס"ד, 4 באוגוסט 2004), עמ' 1, 14.
קרן, עדה. זכרונות מתקופת השואה ואחריה.
ספרות ילדים ונוער, שנת השלושים
ושתים, חוב' ג' ( 123) (סיון
תשס"ה, יוני 2005), עמ' 6.
שחר, גלילי. שבילי יער : על סיפוריה של אידה פינק. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע"ט, גל' 3 (2005), עמ' 41־43.