אלמנך ׳מצפה׳ תר״ץ / העורך: אשר ברש (תל־אביב : הוצאת מצפה, תר״ץ) 
    200 עמודים ועוד [8] עמודי פרסום.

מאת העורך:
    עשרים השנה האחרונות בספרותנו עמדו בעיקר במזל השירה. באי־כחה הבולטים ביותר היו קבוצה של משוררים. אף כי גם בשנים אלו כבשה לה הפרוזה העברית כמה כבושים חשובים, לא היה בכחה לברוא את הממשות, או אפילו את האילוזיה, של ענף־ספרות מלא. אפשר מפני שהיצירה הפרוזית דורשת יותר מן השירה גם את הספוק הכמותי. הבד הרחב לא היה שכיח כמעט בשנים אלו בספור העברי. הוא נתן מגילות מגילות. הנובילה בספרותנו, בהשפעת הנטיה הזאת בספרות הרוסית והמערבית, התפתחה והלכה בדרך הצמצום והדקוק עד שהגיעה לסקיצה ולשיר בפרוזה.
    בעשר השנים האחרונות בא משבר גם בספור העברי כמות שהוא. המפעל התרגומי הגדול, שהוקם על־ידי הוצאותינו בחוץ־לארץ ובארץ, כמו האפיל על הפרוזה העברית המקורית ובִטְלָהּ בששים. התחילו יוצאים לאור בזה אחרי זה ספרים נבחרים ממיטב הפרוזה העולמית, ספרים קטנים וגדולים מאסכולות, מטפוסים ומגונים שונים, והספור העברי, או שנדחק הצדה בשטח היצירה, או שאִבֵּד עמדתו אצל הקורא. מתחילה היו שדרשו את החזיון הזה אלה לטובה ואלה לרעה, אך אי אפשר היה לעכב בעד פרוצס, שהיה בו הרבה מן ההכרח והטבעיות.
    רק בשתים־שלש השנים האחרונות התחילה נשמעת קריאה כללית לשוב אל הפרוזה המקורית. לא רק מצד הסופרים, הלוחמים בדרך הטבע על קיומם, אלא וביחוד מצר הקוראים. דוקא אלה התחילו תובעים את הספר העברי המקורי. התעורר מעין רגש־הכבוד־הלאומי: הבו לנו קב חרובין משלנו ולא תשעה קבין משל אחרים. התפארת והגדלות הזרות אינן מחממות ואינן מפרות את הנפש במדה שעושים זאת הערכים העצמיים, הפנימיים, במראם הצנוע והביתי. אך מן הצד השני גדלה גם התביעה מן הספר המקורי. הקורא והסופר, שהורגלו לקרוא בלשון העברית ספרי־פרוזה בעלי היקף גדול, עשירי־תוכן וכתובים בהרצאה תרבותית, טובת־טעם, תובעים את הסגולות האלו גם מן הספר המקורי. ועל־כן שעה זו, שעת המעבר אל היצירה האֶפִּית המקורית, היא שעת מבחן והרחבת היסוד לפרוזה העברית. ויש לצַיֵן בשמחה, שמורגשת עכשיו התנערות בסוג־יצירה זה. והוצאת ״מצפה״. שהחליטה להחליף את הסֶרִיָה ״ספרי פרוזה״, שהיו בה עד עתה רק 2–3 ספרים מקוריים בין 12, למקורית כולה, בודאי עשויה לסַיֵּע לפרוצס זה של גאולת הספר העברי, התפתחותו ובצורו.
    באלמנך זה נִתְּנוּ מלבד שירים ומאמרי הערכה של ספרות וספרים, פרקים לדוגמא מרוב ספרי־הפרוזה המקוריים האלה שיצאו בשנת תר״ץ. מובן שמתוך פרקים בודדים ומקוטעים אין לדון על ערכן המוחלט של היצירות, אבל עלולים הם להקנות לקורא מושג־מה מן הספרים העומדים לצאת מבחינת הסגנון, ההרצאה, השאיפה ומעלות־הכשרון של מחבריהם.
    כמו חיינו וחברתנו בארץ־ישראל בכלל, כן גם ספרותנו יוצאת בדרך הטבע מן ההויה המסורתית, הצרה והאֶכְּסוֹטִית, ונכנסת לתוך ספירה נורמלית, עולמית, ועל־כן טבעי הוא, שיחד עם שמירת נשמתה ועצמותה הלאומית, יִוָצרו בה ובשבילה כל האטריבוטים של ספרות אנושית־כללית. יש לשאוף ולשמוח לימים, שבהם לא יהא נִכָּר, לעלבון ולהפסד, הסְיָג שבין הספר הפנימי והחיצוני. אפשר שגם חדוש צנוע זה – אלמנך של הוצאת־ספרים עברית כדוגמת המאספים של ההוצאות האירופיות (אל יְיָרְאַנוּ החקוי לשם התחרות!) יסַיֵע במקצת להסרת הסְיָג הזה.
    הוצאת ״מצפה״, שסְפָרֶיהָ במקצוע הפרוזה הספורית כבר מצטרפים לסִפְרִיָה בת־משקל ומרובת־גונים, מקַוָה, שגם ספרי־הפרוזה המקוריים, המתחילים עתה לצאת על ידה, יצטרפו ברבות הימים לרכוש גדול בספרות העברית.

תוכן העניינים:

• שער
• מאת העורך (עמ׳ 3–5)
• התוכן (עמ׳ 7)
• אורי צבי גרינברג: שירים (עמ׳ 9–14)
• יעקב פיכמן: בין שירה לפרוזה <מסה> (עמ׳ 15–32)
• שאול טשרניחובסקי: הרי את מקסמת לי ... <שיר> (עמ׳ 33–34)
• דוד פוגל:  בשטינהוף <פרק מן הרומן ״חיי נשואים״> (עמ׳ 35–57)
• יעקב שטיינברג:  בעולם הזה ... <שיר> (עמ׳ 58)
• יהודה בורלא:  הנערה <פרק ראשון מהרומן ״בת ציון״> (עמ׳ 59–76)
• אביגדור המאירי:  שירים <בידי אדם • מלחמה בַאֲדֹנָי • מלך הסחי> (עמ׳ 77–80)
• יעקב רבינוביץ:  על הספור העברי (עמ׳ 81–101)
• יצחק למדן:  ליריקה <שיר> (עמ׳ 102–103)
• אלה ר. [רבקה אלפר]:  יונה <מתוך הספור ״פרפורי מהפכה״> (עמ׳ 104–117)
• ש. הלקין:  אימים <סוניטה> (עמ׳ 118)
• יעקב רבינוביץ:  על הכרמל <פרק מן הספור ״נדודי עמשי השומר״> (עמ׳ 119–129)
• אברהם בן־יצחק:  אשרי הזורעים ולא יקצרו ... <שיר> (עמ׳ 130)
• שמעון הלקין:  חיה יוכבד יליסקי <מתוך הספור ״גולים״> (עמ׳ 131–142)
• אשר ברש:  בונים שב מעבודת הצבא <פרק ראשון מן הרומן ״פרניה״> (עמ׳ 143–162)
• יעקב פיכמן:  מכס נורדוי <לצאת כתביו הנבחרים> (עמ׳ 163–168)
• י. ר. [יעקב רבינוביץ]:  לספרי־הימים של הרצל (עמ׳ 169–173)


• מאת המוציאים לאור (עמ׳ 174–175)
• ספרי הוצאת מצפה 1925–1929 (עמ׳ 177–200)
•     מ. בלושר:  הוצאת ״מצפה״ לאור העתונות העברית (עמ׳ 178–180)
•     ספרות מקורית (עמ׳ 181–184)
•     ספרות מתורגמת (עמ׳ 184–191)
•     ב״ספרית תרבות״ 1929 (עמ׳ 192–194)
•     ספרית פרוזה מקורית (עמ׳ 195)


• מדור פרסומי