הַנָּכְרִי / יחיאל מר
© כל
הזכויות
שמורות.
החומר מובא ברשות
בעלי הזכויות.
הוּא
עָמַד מוּל הַבַּיִת,
חָצֵר וָגַן
וְסָפַג
אֶת הַצֶּבַע,
הָרֵיחַ, הַקַּו
– –
הוּא
רָאָה אֶת הַכֶּלֶב
יָשֵׁן עַל מִפְתַּן,
הָעֵץ
שֶׁהַקַּיִץ
הִשִּׁיר לִבְלוּבָיו,
וְהִשְׁקִיעַ
נפְשׁוֹ בַּשַּׁלְוָה
שֶׁבְּכָאן,
וְנָשָׂא
אֶת רַגְלָיו...
אִישׁ
לֹא רָאָהוּ. רְדוּמָה
הֶחָצֵר.
אִשָּׁה
בַּמִּטְבָּח
בָּחֲשָׁה בַּמַּחֲבַת;
וְהִקְשִׁיבָה
לִבְנָהּ בְּגוּפָה
הַמְזַמֵּר,
וְחָשָׁה
זְרוֹעוֹת בַּעֲלָהּ,
וַתִּרְעַד.
שָׁלְחָה
מַבָּטָהּ לַשָּׂדֶה
הַזּוֹהֵר,
בְּחִיּוּךְ,
עוֹד מְעַט...
רַק
יֶלֶד בַּחַלּוֹן
פָּסַק מֵרֹן,
רָאָה
אֶת הַהֵלֶךְ,
נִפְעַם, וְהִרְגִּישׁ
הַיַּתְמוּת
הַגְּדוֹלָה,
זֶה יָם-הַיָּגוֹן,
הַדְּמוּת
הַשְּׁחוֹרָה
שֶׁבְּלֹבֶן
הַכְּבִישׁ!
וְיָדַע
– הַמָּוֶת הוֹלֵךְ
בַּחַלּוֹן,
וַיִּזְעַק: הוֹי, אִמָּא,
הָאִישׁ!
© כל
הזכויות
שמורות.
החומר מובא ברשות
בעלי הזכויות.