רקע
דוד שמעוני
עִם הַנֵּצַח

עֵת תִּיעַף נַפְשִׁי בִי מֵאוֹר וּצְלָלִים,

מֵאַנְחוֹת גְּסִיסָה וּמִצָּהֳלַת אוֹנִים,

מִצַּחֲנַת פְּגָרִים וּמֵרֵיחוֹת פְּרָחִים, –

אָז אָתוּר מָנוֹס בֵּין אַרְבָּעָה כְתָלִים,

עַל הַחַלּוֹנוֹת אוֹרִיד הַוִּילוֹנִים

וְסָגֹר הֵיטֵב אֶסְגֹּר אֶת הַפְּתָחִים.


וּדְמָמָה תֵט עֲמֻקָּה וּמַרְגִּיעָה,

רַק זִמְזוּם רָחוֹק אֶבְחַן עוֹד בַּדְּמָמָה

וְצִלְצוּל סוֹד כֹּה קָרוֹב וְכֹה כָמוּס…

וּכְאִלּוּ עוֹד בְּמַחְשַׁךְ קַדְמוּת בְּרִיאָה

בְּפַעֲמוֹן סֵתֶר הִכְּתָה יַד נַעֲלָמָה,

וְנִשְׁמַר הֵדוֹ וְלָעַד לֹא יָמוּת…


זֶה צִלְצוּל סוֹד הוּא צִלְצוּל מַסָּע מָהִיר

מֶרְכֶּבֶת כְּשָׁפִים נִשֵּׂאת בְּלִי הֲפוּגָה

בְּאָרְחוֹת פֶּלֶא, שְׁבִילִים בִּלְתִּי-נִרְאִים.

הַנֵּצַח בָּהּ. לֹא זָקֵן וְלֹא צָעִיר,

בְּבַת-צְחוֹק-רָז לֹא קָרָה, לֹא עֲנֻגָּה

יַנְהִיגָהּ דֹּם בְּחֹסֶן שֶׁל אַדִּירִים.


וּכְבָר אֲנִי טָס עִמּוֹ בַמֶּרְכָּבָה…

עֲרָפֶל עָבָר, אֵד עֲתִידוֹת בְּרִיאָה

מִשְׁתַּפְּכִים יַחְדָּו, עוֹלִים דֹּם כְּחַיִץ…

נָמוֹגוּ חַיִּים וַהֲמִיתָם גָּוְעָה,

רַק חַלָּשׁ הֵד לְאָזְנַי עוֹד יַגִּיעַ

כְּזִמְזוּם דְּבוֹרִים בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ.

תרס"ט

המלצות קוראים
תגיות