רקע
דוד שמעוני
[על מרחבי ציה]

עַל מֶרְחֲבֵי צִיָּה טָס נִמְהָר וְאָפֵל בֶּן-עָב

אֲיֹם יֹפִי קוֹדֵר וּמַפְחִיד וּמַקְסִים כִּקְרָב.

מוֹלִידוֹ אֹקְיָנוֹס, הֲרַת כָּל חֲלוֹמוֹת הַדְּרוֹר,

וְאִמּוֹ – שַׁלֶּטֶת הָאוֹר.

בְּחָזוֹ הַכַּבִּיר הִתְעַבֵּר, הִתְגָּעֵשׁ בַּעְיָם

הַסַּעַר צְמֵא קְרָבוֹת – מוֹרָשָׁה מֵאָבִיו הַיָּם;

הַשֶּׁמֶשׁ הוֹרָתוֹבּוֹ נָטְעָה רְצוֹן אֳלֹהִים

לְהַפְרוֹת אֲדָמָה וּמְתִים.


אַךְ גְּבוּל אֵין לַצִּיָּה וּמְצָרִים – לְחוֹלוֹת הָעַד.

הֶעָנָן הִתְעַצֵּב: אֵי יַעֲרֶה אֶת שִׁפְעַת הַלְּשַׁד?

רַק כֵּפִים עֲרֻמִּים וְעַפְרוֹת חֲרֵרִים בַּכֹּל:

לֹא יִפְרוּ אֲבָנִים וָחוֹל.


וְנִלְאֶה מִנְּדוּדָיו הִתְאַבֵּל וַיָרֶד הָעָב

עַל אוֹנוֹ הַצָּפוּן, עַל כֹּחוֹ הַּכָּלֶה לַשָּׁוְא…

וַיַּשְׁחֵת לַצִּיָּה אֶת לַהַט יְגוֹנוֹ הָעָז

בִּמְטַר דְּמָעוֹת קָרוֹת – וָגָז.


הַחוֹל בָּלַע מַהֵר אֶת זֵכֶר הַנֶּאֳסָף בְּלִי עֵת.

הַמִּדְבָּר כְּקֶדֶם מְפַכֶּה אֶת נָגְהוֹ הַמֵּת.

רַק רֶגַע הִזְדַּעְזַע כְּזוֹכֵר אַגָּדָה נִפְלָאת,

וְשֵׁנִית הִשְׁתַּקַּע בִּשְׁנָת.

המלצות קוראים
תגיות