רקע
ברל כצנלסון
לועידת המוֹרים
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: מפלגת פועלי ארץ-ישראל; תש"ו, 1946

1

הערב מתכּנסת בּירוּשלים ועידת הסתדרוּת המוֹרים. ועידה “גדוֹלה”: תכנית לחמישה ימים. סדר יוֹם ענֵף ורב-ענינים. כּאן שאלוֹת פּדגוֹגיוֹת ואִרגוּניוֹת, הרצאוֹת מַדעיוֹת וּשאלוֹת חברתיוֹת עיקריוֹת, הקוֹבעוֹת את דמוּתה התרבּוּתית והחברתית של הסתדרוּת המוֹרים. הועידה החשוּבה לא זכתה ששאלוֹתיה העיקריוֹת תתבּררנה בּמידה מַספּיקה מעל עמוּדי העתוֹנוּת וּבפּוּמבּיוּת הראוּיה להן. יֵאָמרוּ כּאן אך מלים אחדוֹת בּקשר עם השאלוֹת הללוּ.

היוּ ימים וּועידוֹת המוֹרים בּארץ היוּ מאוֹרע רב-חשיבוּת, לא רק למוֹרה עצמוֹ, כּי אם לכל הציבּוּר התרבּוּתי שבּארץ. אז הקיפה ההסתדרוּת כּמעט את כּל הכּוֹחוֹת המתקדמים בּעבוֹדת התרבּוּת והחינוּך. סדר יוֹמה היה דל הרבּה יוֹתר מכּפי שהוּא היוֹם, אוּלם הוּא הקיף כּמעט את כּל הפּעוּלה לחינוּך ולהפצת השׂכּלה שהיתה אז בּארץ. מאז נשתנוּ הענינים. היצירה התרבּוּתית בּארץ רָחבה והתעַנפה. כּוֹחוֹת יצירה חשוּבים בּיקשוּ וּמצאוּ להם בּיטוּי בּצוּרוֹת חדשוֹת וּבמפעלים חדשים לא שיערוּם הקוֹדמים. צמחה ועדת התרבּוּת של הסתדרוּת העוֹבדים2 עם מפעליה. נבטוּ כּמה התחלוֹת פּרטיוֹת בּמקצוֹע בּית-הספר והתרבּוּת העממית, אשר צר היה להם המקוֹם בּתחוּמים הקיימים. והסתדרוּת המוֹרים, עם התבַּצרוּתה האִרגוּנית והחָמרית, אינה מקיפה כּיוֹם את ההתפּתחוּת הזאת. היא הפכה להיוֹת כּעין “אִרגוּן מוֹרים העוֹבדים אצל נוֹתן-עבוֹדה אחד” – ההנהלה הציוֹנית. וגם בּהצעת התקנוֹת החדשוֹת המוּבאוֹת לועידה משתמר האוֹפי הזה.

שאלתה העיקרית, איפוֹא, של הועידה – שאלה שאינה כּתוּבה בּסדר-היוֹם – היא, אם תרצה ואם תוּכל הסתדרוּת המוֹרים להיוֹת להסתדרוּת כּללית המאַחדת את כּל עוֹבדי החינוּך והשׂכּלת העם בּארץ?

וּשאלה זאת היא שמבצבּצת מתוֹך הסעיפים: “לשאלת המוֹרים, מחוּסרי-העבוֹדה” ו“היחס שבּין הסתדרוּת המוֹרים והסתדרוּת העוֹבדים”. בּאוֹפן ההצגה והפּתרוֹן של שתי אלה תתבּטא רמתה התרבּוּתית והחברתית של הסתדרוּת המוֹרים כּיוֹם ואָפיה בּימים הבּאים. שתיהן הנן כּוּר מבחן לציבּוּר המוֹרים: בּאיזוֹ מידה חיה בּקרבּוֹ האֶתיקה החברתית, שהיא יסוֹד מוּסד לכלל העוֹבדים בּמידה שהוּא מתעלה וּמתגבּש לכוֹח חברתי-תרבּוּתי; כּיצד הוּא רוֹאה את מקוֹמוֹ בּקרב הכּלל החלוּצי שבּארץ.

ועידת המוֹרים תפתוֹר את השאלוֹת בּהתאם להרכּב הכּוֹחוֹת שבּתוֹכה כּיוֹם, למדרגת הכּרתם הלאוּמית והחברתית. אין מי שהוּא מאִתנוּ רוֹצה בּ“החלטוֹת יפוֹת”, שלא תהיינה נוֹבעוֹת מתוֹך הכּרתם הנאמנה של חברי הועידה.

ציבּוּר העוֹבדים נוֹשׂא בּקרבּוֹ את ההכּרה העמוּקה של אחדוּת כּל העוֹבדים הישרים, העוֹבדים בּחוֹמר וּברוּח. הוּא נוֹשׂא את נפשוֹ להגשמת האיחוּד הזה בּחיים ממש, לא רק בּועידוֹת וּבהחלטוֹת, אוּלם הוּא גם יוֹדע שהדרך אינה קצרה כּל כּך. רגיל הוּא לראוֹת את האינטליגנציה העוֹבדת – מלבד יחידי-סגוּלה – בּמקוֹם להיוֹת חלוּצה העוֹברת לפני המחנה כּמפַגרת דוקא בּדרך זוֹ של איחוּד העוֹבדים. ורוֹאה הוּא בּצער, כּי אם בּכמה וכמה ארצוֹת, בּמקוֹם שמבּחינת הרמה התרבּוּתית רוֹבצת תהוֹם בּין עמֵלי הגוּף והרוּח, כּבר הגיעוּ שם הסתדרוּיוֹת המוֹרים להצטרפוּת גמוּרה להסתדרוּיוֹת העוֹבדים הכּלליוֹת, הרי אצלנוּ, שממַקבת בּוֹר אחד נוּקרנוּ, שהאינטליגנציה שלנוּ אינה מבּני אצילים והפּוֹעל שלנוּ רחוֹק רחוֹק מהיוֹת “עם-הארץ” – דוקא כּאן אֵחרוּ פּעמי האיחוּד. אוּלָם עם כּל שאיפתנוּ לאיחוּד אמיתי, הרי חוֹששים אנוּ יוֹתר מאשר לַכּל לאיחוּד מזוּיף, למיקח טעוּת, לעיטוּף דברים בּאיצטלה זרה. משאַלתנוּ היחידה היא, כּי השאלוֹת תוּצגנה בּלי לב ולב, בּגָלוּי וּבאוֹמץ, לכל מלוֹא קוֹמתן. שהדברים יהיוּ בּרוּרים. בּרוּרים לצירי הועידה, לכל מוֹרה בּאשר הוּא, וגם לנוּ, לכלל העוֹבדים, המלַוה את הועידה בּהתענינוּת וּבברכה.


אלול תרפ"ו.

  1. “דבר”, גליוֹן 382, י“ט בּאלוּל תרפ”ו, 29.8.1926. דבר היוֹם. החתימה: ב. כ.  ↩

  2. בּשנת תרע“ה נבחרה בּועידת פּוֹעלי הגליל בּכנרת ועדת תרבּוּת לפוֹעלי הגליל, ושנה אחרי כן נבחרה בּועידת פּוֹעלי יהוּדה בּפתח–תקוה ועדת תרבּוּת לפוֹעלי יהוּדה. עיקר תפקידן של הועדוֹת האלה היה הנחלת השׂפה העברית לפּוֹעל והרחבת חוּג השׂכּלתוֹ. עבוֹדה זו נתרחבה ונתבּססה עם היוָסד ההסתדרוּת הכּללית על ידי ועדת התרבּוּת המרכּזית שלה, אשר בּמשך שנים פּיתחה פּעוּלה ענֵפה בּעיר וּבכּפר בּעזרת הקצבוֹת מאת ההנהלה הציוֹנית והכנסוֹת ממקוֹרות עצמיים. ועדת התרבּוּת המרכּזית קיימה שיעוּרי ערב, ספריוֹת, חדרי–קריאה, יסדה את רשת מוֹסדוֹת החינוּך של ציבּוּר הפּוֹעלים וּבתי–הספר לנוֹער העוֹבד, הוֹציאה ספרים, נתנה יד ליצירת ה”אוֹהל“ והיתה מכשיר רב–ערך להפצת הדיבּוּר העברי בּישוּב וּלגיבּוּש דמוּתוֹ העברית. עיין ”מסילה“, הוֹצאת ועדת התרבּוּת, ירוּשלים תרפ”ד, עמוּד 273; תוֹספת מיוּחדת ל“פנקס”, סיון תרפ"ה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות