רקע
יוסף מיוחס
ילדי רוחי: במקום הקדמה

1

לכל זמן, ועת לכל חפץ.

והעת לפרסום כל כתבי המנוח הגדול חותננו הר' יחיאל מיכל פינס ז“ל גם היא באה, והננו שמחים לראות כי עלה בידינו לתת לע”ע בזה לקהל הקוראים את ספרו הראשון, בכורי פרי עטו, ספר “ילדי רוחי” אשר כבר מזמן אזל משוק הספרים. ספר זה שכתב המנוח בבחרותו, בהיותו בן כ“ח שנים, נחשב בצדק לספרו “המרכזי”, אשר בו התרכזו רעיונותיו העמֻקים וגרעיני הגיוני רוחו הגאוניים בצורה תמציתית, והם הם ששמשו מצע ורקע שעליהם רקם המנוח במשך חייו את כל אותן הדעות וההשקפות שהיו ליסוד גם ליתר הנלחמים מלחמת עמנו, תורתנו ותחית ארצנו. את דעותיו פִּתּח והפיץ במאמרים רבים בעתונות העת ההיא, ובכל חום נפשו העיר ועורר את האהבה לציון עוד לפני התעורר הרעיון בלב הסופרים הלאומיים עד כי בשנת תרל”ח, שנים אחדות לפני התהוות תנועת ביל"ו והקריאה לתחית העם על ארצו, לא מצא הועד ל“מזכרת השר משה מונטפיורי בירושלם” טוב ממנו לשלחו לארץ ישראל במטרה לעורר את יושביה והמתישבים בה, וביחוד את הצעירים שבהם, לבסס את חייהם על יסודות כלכליים בריאים, יסודות המלאכה או עבודת האדמה, ולצאת מיון הבערות והשנוררות שהיו שקועים בהן אז עד צואר. בבואו לא"י היה המנוח בבחינת “הזמיר הראשון” לשירת אביבה של תחיתנו הלאמית החדשה בארץ.

אמנם מרגישים הננו כי אחרנו במִלוי חובתנו באֹסף כתבי המנוח. כבר עברו עשרים שנה מיום פטירתו וכתביו עודם מפֻזרים בעתונים ובקבצים שונים, ורבים מדבריו נשארו בכתב מבלי שיתפרסמו כלל. זה גרם כי רבים מהמכירים עוד את טיב אישיותו ההולכת ונשכחת, ואת ערך כל אשר יצא מתחת עטו הן מצד התכן, והן מצד הסגנון, מתרעמים עלינו על מנענו מהם את הטוב ואת הענג לקרא את ילדי רוחו של פינס; אך סבות שונות וביחוד טרדות מרובות גרמו לצערנו לאֵחוּר זה, והיכלת איננה הולכת תמיד יד ביד עם הרצון.

עתה החלטנו להקדיש זמננו להוצאת כל כתביו, ושמחים הננו לראות כבר את ההתחלה, הדפסת ספרו “ילדי רוחי” בשני חלקיו. מעתה הננו מקוים כי לא נעמד בחצי הדרך, כ"א נשתדל להביא מפעל זה לידי גמר, לשמחת כל אוהבי ציון הנאמנים.

הערכה מפֹרטת על המנוח ועל מפעליו הספרותיים והצבוריים המצֻינים תבוא בהמשך פרסום יתר כתביו, ולעת עתה נסתפק בתתנו בזה את הרצאותינו עליו במלאת עשרים שנה למותו, ביום ז' אדר תרצ"ג.

ויהי רצון כי בפרסומים אלה ישוב זכר המנוח לתחיה, והדור החדש ידע מה פעל האיש הגדול הזה לטובת העם ולטובת ספרותו.

ירושלים תרצ"ד

חתניו מעריציו

דוד יֶלין, יוסף מיֻחס.


  1. בהוצאה זו באו תקונים קלים במקום שהיה צרך בזה  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!