¹

(דוּגמאוֹת מרישוּמי-החלקוֹת)

 

עגבניוֹת, שִלְהֵי קיץ תרע"ו    🔗

חלקה 1.

הזרע: ג' זנים: א. ממקוה-ישׂראל, פּשוּט וּמבוֹרר; ב. ערבי מגליל העליוֹן, מכּפר-הורא; ג. “פּלא השוּק”, מפּרי כּנרת וגָליל העליוֹן.

המַשתלוֹת הוּכנוּ ונזרעוּ מ-12 אב עד 9 אלוּל.

הנביטה – 17 אב. וכן כּל הנביטוֹת בּמשך 4–5 ימים.

שטח האדמה – כּדוּנם וחצי.

הכשרת הקרקע. האדמה – אדמת שׂדה (ולא גן) הוּצפה מים, זוּבּלה ונחרשה היטב לפני השתילה.

השתילה בּשוּרוֹת ישירוֹת, בּשתי ועֵרב, בּמרחקים של מטר על מטר.

ימי השתילה – 22, 29 אלוּל, 8, 21 תשרי (כּארבּעים יוֹם אחרי הזריעה).

הקליטה – טוֹבה. קליטה א' – 26 אלוּל. קליטה ג' – 13 תשרי. איזה מחַבּל בּלתי-נתפּשׂ קוֹטם את ראשי הגבעוֹלים, סמוּך לקליטה.

השקאות: 22, 24, 29 אלוּל, 8, 11, 20, 25, 30 תשרי, 2 חשוָן, 24 כּסליו. בּסך הכּל – 10.

פּירוּר הקרוּם בּתלם – 26 אלוּל.

עידוּר א' וקילטוּר – 16–18 תשרי.

קילטוּר ב' וכיסוּי תלמים, בּחיכּוּי לגשם, בּ-11 חשוָן. לפני הקילטוּר הפנוּ וסילקוּ את הבּדים הצדה, ואף-על-פּי-כן היה קשה לקַלְטֵר.

עידוּר ג' ותילוּל חָזק – 19–20 חשון. המַלבּן הכי-צעיר קיבּל את התילוּל ב-2–3 כּסליו.

תנאי העיבּוּד – קלים ונוֹחים. אפשרוּת הקילטוּר בּשתי ועֵרב קימצה הרבּה בּעידוּר וְהֵקַלָה את העבוֹדה. השתילה הישרה שמרה על השׂיחים מפּני הפסדים בּשעת קילטוּר.

הפּריחה – מראשית חשון, כּארבּעים יוֹם אחרי השתילה. בּ-12 חשון צוּין, כּי יש כּבר פּריחה הגוּנה, אַשכּוֹלוֹת וגם פּרי צעיר, ירוֹק.

מחלוֹת. חשש-מחלה נגלָה בּ-18 חשון. הקליפּה בּקצה הגבעוֹל, בּצמרוֹת הבּדים הצעירים, מַאפירה, מַשחירה. זה מזכּיר את ראשית המחלה שהסתערה על העגבניוֹת בּאביב תרע“ו. הכּתם האפוֹר לא העמיק לפי שעה לחדוֹר פּנימה. מלבד זה נגלָה גם מספּר שׂיחים עם עלים מגוּשמים, מכוּוָצים, מקוּפּלים, מַחוירים וכישוּתיים. למחרת היגָלוֹת המחלה ניסוּ לזמוֹר את קצוֹת הבּדים המַשחירים וחדלוּ. חסוּ על האשכּוֹלוֹת הרבּים, וגם העבוֹדה רבּה מאד. מתרבּה מספּר השׂיחים קמוּטי-העלים. מתחת בּגבעוֹלים מתרבּוֹת השׂערוֹת הלבנוֹת. דוֹמה שגם זהוּ אחד הסימנים למחלה הנ”ל.

21–22 חשון. המחלה גוֹברת. זריקת-בּוֹרדוֹ: גפרית-נחוֹשת אחוּז וחצי. סיד שָׁחוּק בּכמוּת כּפוּלה. אוּלם בּתוֹך כּמוּת זוֹ של סיד יֶשנן אבנים, שאינן נמַסוֹת. ריאַקציה של חוּמצה לא נתקבּלה – לפי הבּחינוֹת שלנוּ – גם כּשנתתי סיד פּחוֹת משיעוּר כּפוּל. הזריקה מוּצלחת והריסוּס יפה. השׂיחים מגוּדלים וּבוֹלעים הרבּה זריקה. בּסך-הכּל קלטה הזריקה גפרית נחוֹשת וכשמוֹנה פּחים מים.

25 חשון. המחלה אינה מתפּתחת. 16 כּסליו – מתרבּים העלים הצהוּבּים בּתחתית השׂיחים.

בּשעת האסיף נמצאוּ בּפּרי עגבניוֹת אחדוֹת, בּוֹדדוֹת, עם כּתמי רקבוֹן לח, שחוֹר, כּאלה שהיוּ בּאביב. גילוּיים אחרים של המחלה לא בּאוּ. הגבעוֹלים בּתחתיתם אפוֹרים מאד, וּכאילוּ מכוּסים איזה טחב כּהה.

אוֹרוֹבַּנְכָה² – הסוּג הקטן, הכּחלחל Phailipea mutely נתגלה מראשית כּסליו.

עקירת האוֹרוֹבַּנכה בּקלשוֹן-העידוּר, לפי הנסיוֹן של אֶשתקד, 17–19 כּסליו. עוֹלה להוֹציא את כּל אחד על שרשיו, לפעמים גם עם נימת-שוֹרש של עגבניה. רק אז אתה בּטוּח בּהחלט, כּי נפטרת מהאוֹרוֹבּנכה. בּזהירוּת ידוּעה וּבהסתגלוּת עוֹלה הדבר על פּי רוֹב לבלי לזעזע הרבּה את העגבניה עצמה.

בין האוֹרוֹבּנכה יש כּאֵלוּ שכּבר הִזְרִיעוּ, יש אכוּלים על ידי מַזיק, ויש גם רקוּבים. כּמוּת האוֹרוֹבּנכה גדוֹלה מאד.

עקירת אוֹרוֹבּנכה בּשנית – 30 כּסליו. וגם אחרי עקירה זוֹ נפוֹצה האוֹרוֹבּנכה שוּב, בּראשית טבת, ונמשך קיוּמה בּמשך כּל הזמן של קיוּם החלקה. עָיְפוּ לעקוֹר אוֹתה וחדלוּ.

תנאי הגידוּל. בּראשוֹנה היוּ התנאים נוֹחים בּכּל: הזיבּוּל, ההשקאוֹת התכוּפוֹת, העיבּוּד בּזמנוֹ, והחלקה היתה נהדרה בּיפיה, בּרענַנוּתה, בּפריחתה הטוֹבה. ב-7–9 חשוָן ירד גשם ראשוֹן, קטן וּבלתי-מספּיק. מאז לא קיבּלוּ העגבניוֹת מים. בּמקוֹם הגשם השני המקוּוה בּאוּ מ-26 חשון סערוֹת הקָדִים ונמשכוּ זמן מרוּבּה, בּהפסקוֹת. כּל הזמן הזה עמדה השאלה: אם יש צוֹרך בּהשקאה ואם לָאו, פּסחוּ על שתי הסעיפּים, ולא הכריעוּ. ב-15 כּסליו כּבר התכּוֹננוּ והכינוּ הכּל להשקאה, כּשראוּ שהתקוה לגשם נכזבת, אבל השמים התקדרוּ, ירד גשם של וחדל. נדחתה ההשקאה ויחד אִתה נדחָה גם הגשם. בּמשך הסערוֹת האֵלוּ וּפחד המחלוֹת נהפּך הוֹדה של החלקה לחרדה. נתרבּוּ העלים והבּדים הנוֹבלים, שׂיחים קמוּטים ונוֹבלים, וסוֹף סוֹף נאלצוּ, אחרי כּל הציפּיה לגשמים, להשקוֹת בּ-24 כּסליו, ערב חנוּכּה! – לא הספּיקוּ לכסוֹת את התלמים אחרי ההשקאה – והתחילה הרביעה האמיתית מא' טבת שנמשכה 11 יוֹם ((5.I–25.XII ונתנה 202.3 מ"מ מים. בּמשך כּל הזמן הזה והימים של אחרי הרביעה עמדוּ העגבניוֹת כּחוּלות ורוֹעדוֹת מקוֹר, בּתוֹך התלמים הפּתוּחים. הגשמים בּאוּ תכוּפים ולא נתנוּ לסגוֹר את התלמים. 21 טבת, כּשהאדמה עוֹד היתה רטוּבּה קילטרוּ וכיסוּ את התלמים. הקילטוּר התנהל בּקוֹשי רב, מפּני הרטיבוּת. בּקילטוּר זה בּרטיבוּת היה גם חשש של הפסד, ואוּלם הפּחד מפּני הגשמים הקרוֹבים והבּאים בּתכיפוּת אילץ לבלתי דחוֹת.

הפּריהּ. עגבניה אדוּמה ראשוֹנה – 6 כּסליו. יש מתקרבוֹת להאדים.

אסיף ראשוֹן – 11 כּסליו, 4 חדשים לזריעה.. 15 כּסליו – אסיף של 3 תיבוֹת-נפט. 18 כּסליו – סידוּר עגבניוֹת ירוּקוֹת בּתבן להקדים את ההסמקה. טבת: 7, 12, 13, 15, 18 – אסיפים גדוֹלים, כּ-72–86 ק"ג מדי פּעם, מַאדימוֹת. 23 טבת – אסיף של. משבט הוֹלך האסיף וּפוֹחת.

אסיף אחרוֹן – 26 שבט. פּרי לזרע הוּרד בּשני חדשי כּסליו וטבת.

הַסְמָכָה. ניסוּ להסמיך מַלבּן אחד, את הכי-צעיר (נשתל 21 תשרי) – 13–15 כּסליו. צוּרת ההסמכה: תוֹקעים מסביב לכל שׂיח 5–4–3 יתדוֹת נמוּכוֹת הסוֹעדוֹת אוֹתוֹ, לבל יזחַל על פּני הארץ. ההסמכה יחד עם הכנת היתדוֹת נמשכוּ ¾2 ימי-עבוֹדה. מראה המַלבּן המוּסמך היה יפה, אבל לא חזק. רוּחוֹת, עידוּרים, קילטוּר הפּילוּ את היתדוֹת. ושוּב לא תיקנוּ אוֹתן. בּעבוֹדה זוֹ עוֹד אפשר היה להתמַחוֹת ולעשׂוֹתה בּיֶתר הצלחה. 3 טבת, צוּין, כּי בּחלקה המוּסמכה יש עגבניוֹת המַאדימוֹת יפה מאד והאוֹדם שלהן – אַרגָמן, אביבי. ועדיין לא הוּברר, אם זוֹהי פּעוּלת ההסמכה והאוֹר המַספּיק אוֹ רק מקרה הוּא שלא הקדימוּ להסירן והִשהוּן על השׂיחים? האסיף נמשך בּחלקה זוֹ, הכי-צעירה, אחרי כּל החלקוֹת, והפּרי היה יפה, בּזמן שבּאחרוֹת כּבר הוּרד לגמרי. וגם את זה יש לתלוֹת בּגיל, בּצעירוּת החלקה וּבזַן המוּצלח. ואוּלם דבָר אחד בּרוּר, כּי הפּרי נשמר בּנקיוֹן וּביוֹבש.

קץ החלקה מיהר לבוֹא. רוֹב השׂיחים מתוּ, וּכאילוּ פּתאוֹם. רק בּוֹדדים נשארוּ ירוּקים וּמַבטיחים. לכתחילה התכּוֹננוּ לזמוֹר את החלקה כּוּלה, אוֹ חלק ממנה, וּלעבדה לאביב. אבל החוּרבּן הפּתאוֹמי של החלקה היה איוֹם וּבוֹלט מדי, שיהיה שוֹוה לטפּל בּה. החליטוּ להשאיר בּחיים וּבעיבּוּד רק את המַלבּן המוּסמך, הכי-צעיר, וכבר עישׂבוּהוּ. ואוּלם אחר כּך, מחוֹסר תקוה, הזניחוּ גם אוֹתוֹ. אמנם בּראשית שבט התחילוּ כּמה שׂיחים להוֹציא ענפים חדשים, אבל בּשביל בּוֹדדים אלה לא היה שוֹוֶה לעבּד את כּל החלקה. בּראשית אדר חרשוּ את החלקה – החרישה היתה קשה – והכינוּה לזריעת דלעת.

 

כּמוּת היבוּל וההכנסה:    🔗

כּסליו 123 ק"ג – 43 פרנק

טבת 763 " – 270 "

שבט 432 " – 169 "

_____________________

1318 ק"ג – 482 פרנק

 

העבוֹדה:    🔗

אלוּל: הכנה להשקאה ¾2. השקאה ¼2. שתילה ¼1. עידוּר ½1. = ¾7.

תשרי: תילוּם ½1. הכנה להשקאה ½3. השקאה 3. שתילה 2. עידוּר 3. = 13.

חשוָן: השקאה ¾. הכנה ¾. עידוּר ותילוּל ¼4. קילטוּר ¼1. זריקה 2. = 9.

כּסליו: אסיף ½1. הסמכה ¾2. תילוּל ¾3. עקירת אוֹרוֹבּנכה 1. הסרת בּדים כּמוּשים ¾. סידוּר בּדים להשקאה 1. השקאה 1. = ¾8.

טבת: אסיף וּמכירה ¾8. סידוּר בּדים לפני הקילטוּר ¾. קילטוּר ½. = 10.

שבט: אסיף וּמכירה ¾5. סך-הכּל ¼54³ ימי-עבוֹדה.

השוָאוֹת. אשתקד היוּ לנוּ 2 חלקוֹת עגבניוֹת. הראשוֹנה נשתלה 16 אלוּל ואחר כּך בּמילוּאים. קיבּלה 9 השקאוֹת עד 11 חשון. הפּרי הראשוֹן – 23 כּסליו, האחרוֹן – 30 שבט. החלקה היתה חוֹלָנית וּמדוּלדלת. עבוֹדה השקיעוּ בּה 17 יוֹם. היבוּל – משטח של חצי דוּנם – היה. הביאה הפסד גמוּר. חָלתה הרבּה בּקמיטת העלים.

חלקה ב' נשתלה בּ-11 חשון. פּרי ראשוֹן – 9 שבט. הספּיקה לתת עד הקוֹר – ועמדה. עיקר פּרייתה בּאביב. סבלה הרבּה ממחלוֹת (רקבוֹן חלל-הגבעוֹל. כּתמים אפוֹרים בּקליפּת העלים והגבעוֹלים המַעמיקים לחדוֹר). שתי המחלוֹת נתגלוּ אחרי עבוֹר הקוֹר בּאדר ב'. החוֹם הגדוֹל של חצי אייר קיפּד את חייה. האסיף האחרוֹן – 10 סיון. כּמוּת היבוּל כּוּלוֹ – משטח של 2 דונם – . ימי עבוֹדה ½49. זיבּוּל בּתלמים.

כּמוּת היבוּל לדוּנם בּשלוֹש החלקוֹת: א) –. ב) –. השנה –.

 

הערוֹת וּסברוֹת בעקב העבוֹדה    🔗

א. התילוּל המצוּין, שניתן לעגבניוֹת תיכף לאחר הגשם הראשוֹן, מי יוֹדע אם היה להן לברכה. בּעוֹנת הרוּחוֹת המיבּשוֹת הוֹעיל הוּא להרבּוֹת את שטח ההתנדפוּת. את שטח היניקה לא הגדיל מחוֹסר רטיבוּת.

ב. מציפּיה לגשם לא השקוּ את העגבניוֹת בּמשך זמן רב, והגשם הכזיב. תוֹחלת נכזבה זוֹ נמשכה דוקא בּעוֹנה קשה, בּעוֹנת הַקָדִים, שנגדה היה צריך למִצער להגן על הצמח בּמקצת בּעזרת ההשקאה.

ג. מה היתה סיבּת החוּרבּן הפּתאוֹמי של החלקה וכליוֹן רוֹב השׂיחים? האִם החלישה אוֹתם הפּריה הרַבּה בּיוֹתר? או הַדריכה הרבּה בּאסיף, בּחוֹסר עיבּוּד בּימוֹת הגשמים, הכבּידה עליהם? דבר-מה קרה פּה שלא עמדנוּ עליו.

ד. כּיצד להילָחם בּאוֹרוֹבּנכה? האם בּעקירת-קלשוֹן גמוּרה, כּמנהגוֹ, אוֹ אפשר להסתפּק בּקטימַת התִפרחוֹת, כּדעת אחרים? העלוּל הוּא להציץ שוּב אחרי קטימת ראשוֹ? ואם עלוּלים היוֹנקוֹת להמשיך את היניקה גם אחרי שרוֹב הצמח נעקר? וּמתי זרע האוֹרוֹבּנכה עלוּל לנביטה? וּלכמה הוּא שוֹמר את כּוֹח הנביטה?

ה. אֵחרנוּ בּסגירת התלמים. אפשר שזהוּ שגרם הפסד לחלקה. ואוּלם בּהחלט לא נתבּררוּ אצלנוּ התוֹצאוֹת. בּחלקה שכנה אחת היה ההבדל בּין שתילים שנשתלו בּעוֹנת הגשמים בּשטח ישר וּבין אֵלוּ שנשתלוּ בּתלמים פּתוחים – רב מאד. השטוּחים בּמישוֹר עמדוּ הרבּה יוֹתר יפה. מאִידך גיסא, חלקה אחת שכנה שעמדה כּל החוֹרף בּתלמים פּתוּחים וּבלי עידוּר היתה בּראשית אדר יפה וּבריאה. וכן גם אצל הערבים בּסביבה עוֹמדוֹת העגבניוֹת בּעשׂבים וּבלי עיבּוּד עד אדר. בּאדמה שלנוּ, בּכל אוֹפן, יש להזדרז בּסגירת התלמים.

ו. על ערך ההסמכה לא יִתכן עוד לשפּוֹט על פּי עבוֹדתנוּ. ההסמכה נעשׂתה קצת בּאיחוּר וּבלי הקפּדה יתירה. אבל אם בּרוּר כּי בּסביבת כּנרת אין שוּם צוֹרך להסמיך עגבניוֹת אביביוֹת, הנה יש צוֹרך לנסוֹת ולחזוֹר לנסוֹת את ערך ההסמכה בּעגבניוֹת-חוֹרף. ריבּוּי הפּרי ההוֹלך לאיבּוּד מרטיבוּת ורפש דוֹרש את זה.

ז. על תכוּנוֹת הַזְנִים שעיבּדנוּ אפשר היה לעמוֹד בּמקצת. האמוּנה ש“פּלא השוּק” מַבכּיר משאר המינים לא נתאַמתה. הגלילי הבכּיר אצלנו לא פּחוֹת. הפּרי הגלילי מכּפר הוֹרא הצטיין בּגוֹדל. טעם הפּרי לא היה מוּצלח, אבל גם לא גרוּע. הפּרי המִקואי, המצוּלע, לא עשׂה רוֹשם מיוּחד. פּוֹריוּתוֹ אינה רעה, אבל טיבוֹ נמוּך.

ח. ערך הגיל וּזמן הזריעה הוּבלט מאד, אם כּי לא בּמדידוֹת וּמספּרים. המַלבּנים הראשוֹנים, הכי-בּכירים, הקדימוּ לתת והרבּוּ לתת, הספּיקוּ למַדי עד היחָרבם, והם הם שנתנוּ את כּמוּת היבוּל. וּמהם ואילך – הוֹלך ויוֹרד. המַלבּן האחרוֹן, המוּסמך, נתן פּרי יפה, אבל תקוּפת פּרייתוֹ היתה קצרה מאד. ועוֹד יוֹתר היה חזיוֹן זה ניכּר בּמַלבּנים אחרים שלא בּחלקה זוֹ, בּחלקה 2, הם פּרחוּ וּפרוּ בּזמן אי-כּוֹשר וּללא הוֹעיל. כּנראה, שבּעוֹנה זוֹ של עגבניוֹת, שִלְהֵי קיץ, יש קצת להקדים, והמאַחר מסוֹף אלוּל – מַפסיד.