רקע
ברל כצנלסון
הספרדים באסיפת הנבחרים

1

בּין שאר התוֹצאוֹת של הבּחירוֹת, הראוּיוֹת לתשׂוּמת-לב, ישנה אחת, שכּבר הפנתה אליה את כּל הלבבוֹת: האַקטיביוּת הספרדית. זוֹ הפּעם הראשוֹנה מיוֹם הוּחַל הישוּב החדש, אשר המוֹני הספרדים וגם שאר העדוֹת המזרחיוֹת נכנסים לתוֹך חוּג הכּוֹחוֹת הציבּוּריים הפּוֹעלים, היוֹצרים את חיינוּ המדיניים והתרבּוּתיים. וּמה שלא תהיינה עמדוֹתיהם של נבחרי הספרדים בּשאלה זוֹ אוֹ אחרת, אם יקַדמוּ את חיינוּ ואת פּעוּלתנוּ אוֹ יעצרוּ בּעדם, תּהיה השפּעתם על אסיפת הנבחרים הנוֹכחית אשר תהיה, הרי עצם דבר ההשתתפוּת הזאת והקשרים החדשים המתהוים על ידי זה בּין חלקים שוֹנים של ישוּבנוּ – קוֹבעים בּרכה רבּה בּפני עצמם, ורב טוּב צפוּן בּהם לכל עתידנוּ. ואילוּ לא בּאוּ הבּחירות אלא לשם זה, לאוֹשש את הכּוֹחוֹת האלה וּלשַתפם בּעבוֹדת הבּנין, ולעשׂוֹתם אַחראים בּעד עבוֹדת הישוּב – דיינוּ הפּעם. אוּלם אנשים, ואנשי-מפלגה בּיחוּד, אינם מסתפּקים בּכגוֹן זה בּלבד, והרי מנַחשים מכּל צד על תפקידם של הספרדים בּאסיפת הנבחרים, כּאילוּ השם ספרדי כּבר מחַייב שיטה ועמדה מיוּחדה בּכּל, וכל הספרדים זהוּ גוּש אחד, אשר לאשר יטוּהוּ – יפנה, ואינם מסתפּקים בּניחוּשים לבד, כּי אם גם מנסים לקַלֵס וּלשַבּח – ולרכּוֹש את אשר לא הספּיקוּ לרכּוֹש בּבּחירוֹת. מְעַנְיֵן משוּם זה להקשיב, מה אוֹמרים נבחרי הספרדים עצמם.


הנה הד“ר לוי, נשׂיא הסתדרוּת הספרדים, וּמנהל האפּ”ק, יוֹצא וּבא זה כּמה שנים בּחוּגי “הציוֹנוּת” הירוּשלמית. נשמע מה בּפיו: –


“נראה לי שאסיפת הנבחרים כּפי שיצאה מהבּחירות שסוּדרו על ידי הועד הזמַני לא תהיה בּת-קיימא. על פּי מספּרי הבּחירות הרשמיים נראה בּרוּר שלמפלגוֹת השׂמאליוֹת יהיה הרוֹב בּאסיפת הנבחרים וכי תהיה להן השפּעה מכרעת. נראה לי, שבּמצב הענינים הנוֹכחי השפּעה כּזאת תהיה מַזקת. נראה לי שחוֹבת כּל המפלגוֹת המתוּנוֹת תהיה לדרוֹש את הכנסת כּל החרדים ולתת לכל ארבּעים בּוֹחרים חרדים את הזכוּת לבא-כּוֹח”.


אין אנוּ מתוַכּחים עם הד"ר לוי הנכבּד, הידוּע לאחד ממַשׂכּילי העדה הספרדית. אנוּ מקשיבים. האוּמנם זוֹהי “העדה הספרדית”? הנה עוֹד קוֹל.


מר דוד אבישר, מנהל התלמוּד-תוֹרה של הספרדים, כּוֹתב: “חשיבוּתוֹ של ה”בּלוֹק" הספרדי הוּא בּזה שבּוֹ נשתקפה כּל היהדוּת הספרדית לכל זרמיה ולא נעדרוּ בּוֹ גם מוּעמדים אשכּנזיים. מסַדרי הבּלוֹק שאפוּ לבלי תת לתימנים, בּוּכרים וגוּרג’ים להיפּרד ממנוּ. כּאן נראתה הַרמוֹניה-ציבּוּרית עם עבוֹדה משוּתפת בּתקוה שגם להבּא תשׂרוֹר הרמוֹניה זוֹ ותהיה שאיפה ליצירת חיים שלמים ומגוּוָנים. ההגיוֹן הספרדי הפּשוּט והתמים, אשר דרכּוֹ סלוּלה וּבטוּחה, המוֹצא את שביל החיים והיצירה מבּלי העוָיוֹת וּפלפּוּלים ימצא בּ“שׂמאל” תכניוֹת רבּוֹת ישרוֹת וּתמימוֹת לפעוּלה ולעבוֹדה, הרבּה יוֹתר מאשר ימצא בּימין ואפילוּ במרכּז. בּ“שׂמאל” יראה הספרדי את הקלפים גלוּיים, את המחשבה המוּבּעה בּרֵיש גַלֵי, את הרעיוֹן ההוֹלך וחוֹדר עד סתרי העתיד, ויתן להם יד. צאוּ אל ההמוֹן הספרדי והמזרחי ודבּרוּ אִתוֹ על דבר עבוֹדה וּבנין, אִרגוּן וסדרי חיים דמוֹקרטיים ותראוּ שנתוֹן יתן לכם את בּרכתוֹ האמיתית והישרה. ונבחרי ההמוֹנים הללוּ מחוּיבים לעמוֹד על שאיפוֹת בּוֹחריהם וידעוּ מיד לאָן עליהם לנטוֹת ועם מי לעבוֹד. ולעוּמת זה, סעד יוֹתר ימצאוּ הנבחרים הספרדים בּאגף השׂמאלי, בּכל דרישוֹתיהם, מאשר בּמרכּז. יוֹדע השׂמאל – שיהיה הרוֹב בּאסיפת הנבחרים – את היסוֹדוֹת הבּריאים אשר ליהדוּת הספרדית, וּבנטיה טבעית ירגיש גם הוּא, בּכוֹח הפּעוּלה והקידמה אשר ליהדוּת הזאת, ולא ישכּח את בּני הארץ מאז וּמעוֹלם. ותמוֹך יתמוֹך בּהם ויצרפם בּכל וַעדה וּבכל מעשׂה, והגן יגן על זכוּיוֹתיהם בּחרוּף נפש. בּאי-כּוֹח היהדוּת החיה על עמלה ועל יגיע כּפּיה ולא על “החלוּקה” בּצוּרוֹתיה וּבגוָניה השוֹנים, יפגשוּ מבּט אנוֹשי חפשי, מבּאי-כּוֹח אגף העבוֹדה אשר בּזיעת אפּיהם, בּחלבּם וּבדמם יוֹצרים את חייהם – חיינוּ הכּלליים והפּרטיים. נזכּוֹר נא זאת וּבעינים פּקוּחוֹת נגש לעבוֹדה. בּקשתנוּ היא רק, שהשׂמאל יתאַחד לחטיבה אחת מוּצקה ויחד עם בּאי-כּוֹח היהדוּת הספרדית יניחוּ את אבן-הפּינה – יסוֹד העבוֹדה והיוֹשר, לבנין הארץ ולתחית האוּמה".


גם אלה דברי ספרדי. לשוא איפוֹא מַקדימים רבּים לעשׂוֹת את החשבּוֹן מבּלי דעת בּעלים. סַדְנָא דְאַרְעָא, כּנראה, חַד הוּא. גם בּין הספרדים וגם בּין האַשכּנזים ישנם המפחדים מפּני אסיפת הנבחרים ו“חוֹששים” כּי לא יהיה לה קיוּם, ואין לבּם כּעת פּנוּי אלא להפחיד את הקהל: הנה ה“שׂמאל” הוֹלך! ויֶשנם גם אחרים הרוֹצים בּעבוֹדה, מקוים לעבוֹדה וּמאמינים בּכנסת ישׂראל עוֹבדת.


אַל נא תְהַלְכוּ עלינוּ אֵימים. הוֹלכים אנוּ בּארץ, כּוּלנוּ, לקראת חיים וּפעוּלה. והחיים והפּעוּלה הם יקָרבוּ והם ירחיקוּ, וּבפגישת-אנשים זוֹ הקרוּיה אסיפת-נבחרים יוֹרוּ הענינים והצרכים את כּל אחד למצוֹא את רֵעוֹ ואת בּן-בּריתוֹ. חלפה, חלפה תקוּפת הגבּאים וּפרנסי-הקהל, וצירוּפי-כּוֹחוֹת והסכּמוֹת בּין פּלוֹני ואַלמוֹני לא יוֹשיעוּ. הקהל שוֹמע, הקהל מקשיב, ועיניו נפקחוֹת: מעשׂיכם יקָרבוּכם, מעשׂיכם ירַחֲקוּכם.


אייר תר"פ.


  1. “קוּנטרס” ל“ח, אייר תר”פ, עמוּד 21. החתימה: א.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53502 יצירות מאת 3182 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!