רקע
ברל כצנלסון
מעוֹלם התוֹהוּ

1

לא ינוּם ולא יִישן ה“יהוּדי המלוּמד” השוֹכן בחַצרוֹת הקרֶמל. הוּא יוֹדע כּי על בּעליו “המוֹחוֹת הגוֹיים” אין לסמוֹך. “בּעינים פּקוּחוֹת הַבּט”. מארץ רחוֹקה בּא הֵלֶך להסתוֹפף בּחַצרוֹת האינטרנַציוֹנַל השלישי, ושי יוּבל אִתוֹ, שי אשר יהיה לרצוֹן אדוֹני הקרמל – נתינוּת אֱמוּנים של המוֹני העוֹבדים שם, בּמזרח. אוּלם שוֹמר הסף הנאמן, הקוֹמיסַר היהוּדי המלוּמד מֶרֶז’ין הריח – את ריח… “פּוֹעלי ציוֹן” זעוּמי נפשוֹ, וידע כּי דבק דבר-מרמה בּשַׂלמוֹת האוֹרח, אשר בּא לקחת את הבּרכה. וַישׂא את קוֹלוֹ: “משַטים בּאינטרנַציוֹנַל השלישי, מרַמים אוֹתוֹ, קַ-רַ-אוּ-ל!” וּב“עמעס” המוֹסקבאי (זוֹהי האמת של הקוֹמיסרים היהוּדים כִּכְתבה וכלשוֹנה, להבדיל מה“אוּנזער אמת”) משׂתער המוֹרה העברי מרז’ין על חברוֹ בּא-כּוֹח המ.פּ.ס. (אפשר מ.פּ.ס.ע. – מי בּיניהם יברר?) מבּלי רַחם:

“וּכשבּאים בּשקרים וּמרַמים פּשוּט בּשַרלַטַניוּת לא את מישהוּ סתם, כּי אם את האינטרנַציוֹנַל השלישי עצמוֹ, הרי נהיה הדבר כּבד מנשׂוֹא, ונכנס לתחוּמים של מעשׂי-פּלילים. בּישיבה של הועד הפּוֹעל של האינטרנַציוֹנַל השלישי מכ”א בּספּטמבּר הוֹדיע מאִירסוֹן הלַז קטיגוֹרית, "כּי מפלגתוֹ אין לה כּל שייכוּת אל המפלגה הנַציוֹנַליסטית המפוּרסמת “פּוֹעלי-ציוֹן” (מתוֹך הפּרוֹטוֹכּוֹל הרשמי), זה נאמר גָלוּי בּפני בּאי-הכּוֹח של הפּרוֹליטריוֹן הקוֹמוּניסטי העוֹלמי, ואוֹתם הדברים נשנוּ על ידוֹ בּישיבוֹת הצ.בּ. (הלשכּה המרכּזית) של הסֶקציוֹת היהוּדיוֹת ליד הצ.ק. (הועד המרכּזי) של הר.ק.פּ. (המפלגה הרוּסית הקוֹמוּניסטית). בּאוֹתה ישיבה הסבּיר הוּא, כּי בועידה החמישית של “פּוֹעלי-ציוֹן” בּוינה “היה נוֹכח בּמטרוֹת אִינפוֹרמַציוֹניוֹת” (פּרוֹטוֹכּוֹל של הצ.בּ. מ-16 לספּטמבּר). על שאלת צֶ’מֶרינסקי מהי הפֶּריפֶריה (ההיקף) של המפלגה הפּלשׂתינאית השיב מאירסוֹן, כּי “הפֶּריפֶריה היא בּרוּבּה ערבית” (שם). – – “ועכשיו מתבּרר לנוּ, כּי הוּא פּשוּט שיקר ורימה בּגסוּת את האינטרנַציוֹנַל הקוֹמוּניסטי ואת הצ.בּ.; בּדין-וחשבּוֹן של הבּרית הימנית של “פּוֹעלי-ציוֹן” אנוּ קוֹראים, כּי מאירסוֹן הלך לועידה החמישית לא לשם אינפוֹרמַציה, כּי הפרַקציה הקוֹמוּניסטית בּועידה אָזרה את כּל כּוֹחוֹתיה בּכדי להשׂיג למ.פּ.ס. וּלי.ק.פּ. זכוּת דעה מוּחלטת, אבל שאר חלקי הועידה דחוּ את ההצעה, והועידה אישרה אוֹתן רק בּזכוּת דעה מיעצת. בּרוּר איפוֹא, כּי מאירסוֹן עם הפֶּריפֶריה הערבית שלוֹ רצה להיוֹת חבר בּזכוּיוֹת שווֹת בּבּרית הפּוֹעל-ציוֹנית עוֹד בּטרם נתפּלגה, יחד עם מפלגוֹת-הלגיוֹנים. הוּא, מִסכּן, לא זכה לכך, אוּלם לא בּאשמתוֹ. הוּא את חוֹבתוֹ לפּריפריה הערבית מילא בּאמוּנה, ואם בּישיבת האינטרנַציוֹנַל הקוֹמוּניסטי הוּא סיפּר מַשהוּ אחרת, מה בּכך? רִשמוּ עליו, על הפּוֹעל-ציוֹן, עַוְלה”.

נפלאים דרכי ההשגחה. כּלוּם לקבּלת-פּנים כּזוֹ היה ראוּי בּא-כּוֹחה של עֲרָב וּמצרים מאת מֶרֶז’ין 2וחבריו בּצ.בּ. של הסקציוֹת היהוּדיוֹת? וכי לא נזדמנה להם כּאן אבן-טוֹבה, אשר הפסידוּ בּידים? וּמי עוֹד עלוּל לגלוֹת להם את כּל מסתרי “מפלגוֹת-הלגיוֹנים” כּמוֹהוּ? והנה, – את הניצוֹץ היהוּדי אין לשעֵר – נתגלגלה לוֹ לאדם זה הזכוּת לקַדֵש שֵם “פּוֹעלי-ציוֹן” בּרבּים, להיוֹת מחוּלָל מפּשעינוּ, מדוּכּא מעווֹנוֹתינוּ. האין זאת “מַדרגה”?

והקטיגוֹר הקפּדן מוֹסיף “לגלוֹת פּני הלוֹט”: “יחד עם הציר בּעל זכוּת הדעה המיָעצת של מפלגת מ.פּ.ס. בּקוֹנגרס השני של האינטרנַציוֹנַל מחַדש עכשיו מאירסוֹן את הא.בּ. (אוֹרגַניזַציוֹנס בּיוּרוֹ) העוֹלמית של “פּוֹעלי-ציוֹן” השׂמאליים, זוֹ שנתבּטלה אחרי הועידה החמישית”.

לשוא רוֹעם כּל כּך מרז’ין. אף זוֹהי מַדרגה. מדרגה בדרך אַל–מרז’ין.


אדר א' תרפ"א.


  1. שם, עמוּד 14. החתימה: ירוּבּעל.  ↩

  2. מראשי ה“יֶבסֶקציה”. בּנעוּריו התחנך בּ“חדר” וּבישיבוֹת והתחיל את פּעוּלתוֹ הציבּוּרית כּציוֹני. עבר ל“בוּנד” וּממנוּ ליֶבסקציה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53502 יצירות מאת 3182 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!