רקע
יצחק לופבן
יַעֲקֹב רַבִּינוֹבִיץ

בכל הצורות הקיימות בחכמת הכתיבה, הוא נכנס לספרות העברית, והיה מרבה בה נכסים במשך שנים רבות: במאמר, בשיר, בספור וגם בחזון. אך את מקומו הנכבד הוא כבש לעצמו במאמר, בפעילותו הפובליציסטית, רבת הגוונים, שבה נתגלה עיקר תכונתו הנפשית וכוחו המחשבתי. הוא היה מן הראשונים שיצקו לתוך הפובליציסטיקה העברית הרבה חיוניות ושיווה לה צורה של שיחה שוקקת, לפיכך נתחבבה על הצבור, והיתה לגורם משפיע ומחנך בחיי הישוב העברי.

לא פילוסוף לא איש-מדע, אלא אדם משיח לפי תומו ומלמד להועיל. אילו לא סיגל לעצמו בשעתו אחד-העם את כנויו הספרותי, שלא הלם את צורת הכתיבה שלו, המדויקת, הרצינית והלמדנית, היה כנוי זה הולם ביותר את יעקב רבינוביץ. הוא היה אחד העם, בפשטותו, בשיטה הדידקטית הצנועה שנקט בה, שלא באה בשם הסמכות העליונה של הידיעה הצרופה, אלא בשם האדם מבפנים, שאינו רוצה לחדש הלכות אלא לגלות דברים, שהוא רואה אותם והם נעלמים מעיני אחרים. לפיכך כאשר הגיד אשר עם לבו והעיר וביקר, לעתים בצורה חריפה מאד, איש לא נפגע ע"י בקורת זו, והיא עשתה את שליחותה הפעילה והיעילה.

הוא היה מעורה בכל ישותו בחויה הארצישראלית. עוד בישבו באודיסה, כמזכיר של “חובבי ציון” היה איש הישוב. כשעלה לארץ, קבע את מושבו בפתח-תקוה, באם המושבות, במקום הצמיחה וההתרקמות הראשונה של חיי העבודה העברית ושל תנועת העבודה העברית. מעולם לא היה חבר בתנועה זו באורח רשמי, אך היה חבר בה בלבו ובנפשו, שמח בשמחות יצירותיה וכיבושיה וכאב את כאב סבלותיה וכשלונותיה. אף השתתף לא פעם בהכנותיה הארגוניות, כאשר נסע כציר מפלגת הפועל הצעיר לקונגרס הציוני הי"א והיה חבר המשלחת בועידת פרג.

אין בין הסופרים העברים איש, אשר ליווה כמוהו כל התהוות חדשה בארץ, אשר כמוהו ראה חובה לעצמו לעבור, מפקידה לפקידה, את הארץ לארכה ולרחבה, לבקר ולחזור ולבקר כל נקודה חדשה וכל נקודה ישנה, אשר כמוהו התבונן וגילה את האורות וראה את הצללים. כל ניצן חדש שצץ באיזה מקום, בחיקו הוא חימם אותו והעתיר עליו תלי תלים של דברי חיבה. כל יצירה חדשה היתה לו מקור השראה. מכל התפתחויות נוספות של הקיים שאב עידוד ואמונה.

את עבודתו הספרותית קיים מעושר מחשבתי, מחריפות מוחו, מכוח זכרונו הנפלא, אך מעוני חמרי. כל ימיו חי חיי פשטות וצמצום ונהג בעצמו את ה“כך דרכה של תורה”: פת במלח ומים במשורה. את מיטב יצירתו הפובליציסטית פרסם מעל דפי “הפועל הצעיר”, ששנים רבות היה אחד ממשתתפיו הקבועים והעקריים. אך אין ולא היתה כמעט במה ספרותית רצינית שלא פירסם בה את יצירתו. הוא הקפיד מאוד על כבודה של האכסניה שבה השתתף. עניו וחיי המחסור שלו, לא העבירו אותו על הנקיון הרוחני והמוסרי של עטו, ולא נתפתה מעולם לעשותו קרדום לחפור בו כסף. הוא היה קודש לספרות, לעם, לארץ, לאדם העובד וליצירתו.

(הפוה״צ, תש״ח, גליון 29)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47932 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!