יוֹאָשׁ הוּא חַיָּל צָעִיר, יְלִיד אַחַת הַמּוֹשָׁבוֹת בַּצָּפוֹן. דַּם אֲבוֹתָיו, הַחֲלוּצִים הַנּוֹעָזִים, פּוֹעֵם בְּעוֹרְקָיו. מִגִּיל צָעִיר הָיָה אָח וָרֵעַ לְחַיּוֹת־בַּיִת וְשָׂדֶה, אוֹהֵב מֶרְחָב וְשׁוֹאֵף חֹפֶשׁ. בַּעַל יָד חֲזָקָה הָיָה יוֹאָשׁ, וְרַךְ־נֶפֶשׁ לְהַפְלִיא. הוּא הָיָה אוֹמֵר: “מֵבִין אָנֹכִי שִׂיג־שִׂיחַ עוֹפוֹת וְחַיּוֹת; וְאֵין זֹאת תּוֹרַת סְתָרִים. יֵשׁ לְאָהֳבָם, וְהֵם יִמְסְרוּךָ הֶמְיַת לִבָּם בִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם מַמָּשׁ; יַכִּירוּ טוֹבָה, וּבְהִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה יִגְמְלוּ חֶסֶד כִּפְלַיִם.”
אוּלָם חִבָּתוֹ הַיְתֵרָה הָיְתָה נוֹדַעַת לַיּוֹנִים. אֵלּוּ הָיוּ מַשְׂאַת־נַפְשׁוֹ. שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת טִפֵּס עַל גַּגּוֹת, רָדַף בִּרְחוֹבוֹת הַמּוֹשָׁבָה, שָׁרַק וְצִפְצֵף, וַעֲדַת יוֹנִים צְחֹרוֹת מַשִּׁיקוֹת בְּכַנְפֵיהֶן חוּג־וָעוּג סְחוֹר־סְחוֹר, בְּסִבּוּבִים בִּלְתִּי פּוֹסְקִים.
נִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל יוֹאָשׁ בַּסְּבִיבָה וּמוֹרָאוֹ נָפַל עַל כָּל בַּעֲלֵי הַשּׁוֹבָכִּים. יוֹנֵי הַפִּתּוּי, שֶׁשִּׁלְּחָן לַחָפְשִׁי, הֵבִיאוּ לוֹ יוֹנִים חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים. לְבַסּוֹף נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ שְׁכֵנָיו וְהִפְקִירוּ אֶת שׁוֹבַכֵּיהֶם לְחַסְדּוֹ.
עָבְרוּ שָׁנִים מִסְפָּר. הַמִּלְחָמָה פָּרְצָה, וּכְעֵין עֲנָנָה יָרְדָה עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל יוֹאָשׁ. לֹא בְּנָקֵל הֶחְלִיט לְהַכְנִיס צַוָּארֹו בְּעֹל הַמִּשְׁמַעַת הַצְּבָאִית. אוּלָם הַהַכָּרָה הִתְגַּבְּרָה עַל הָרֶגֶשׁ, וּבְאַחַד הַיָּמִים הִתְגַּיֵּס.
הַאִם לְסַפֵּר לָכֶם כִּי רִאשׁוֹן הָיָה לְתַרְגִּילֵי־סֵדֶר וְרֹאשׁ לַקּוֹלְעִים?
אוֹ כִּי נוֹעָז הָיָה בְּיוֹתֵר בֵּין כָּל חַבְרֵי פְּלֻגָּתוֹ?
הַאִם לְסַפֵּר כִּי רִאשׁוֹן לָעֳנָשִׁים הָיָה, אַף רֹאשׁ לְכָל מְפִירֵי חֹק וּמִשְׁמַעַת?
קְשֵׁה־עֹרֶף הָיָה יוֹאָשׁ כִּסְיָח צָעִיר.
בְּאַחַד הַיָּמִים, וְהוּא לֹא פִּלֵּל אֲפִלּוּ, קִבֵּל פְּקֻדַּת הַעֲבָרָה לִפְלֻגַּת מְאוֹתְתִים; וְלֹא סְתָם מְאוֹתֵת־אַלְחוּט, כִּי אִם לִקְבוּצַת יוֹנֵי הַדֹּאַר.
שִׁנּוּי שֶׁל מַמָּשׁ חָל בַּבָּחוּר, הַשּׁוֹבָב לְפִי טִבְעוֹ, וּכְאִלּוּ הִרְצִין בְּבַת־אַחַת. בְּשִׂמְחָה רַבָּה נִגַּשׁ לְתַפְקִידוֹ הֶחָדָשׁ.
הַשּׁוֹבָךְ הַצְּבָאִי הָיָה עַל אַחַד הַגַּגּוֹת שֶׁל בִּנְיָן עַתִּיק, שֶׁעָמַד בְּתוֹךְ גַּן רַב־עֵצִים. בִּבְדִידוּתוֹ הִתְמַסֵּר יוֹאָשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ. חִישׁ־מַהֵר הִצְטַיֵּן בְּטִפּוּלוֹ הַזָּרִיז וְהַאַחֲרָאִי. מִשֶּׁהָיָה בָּטוּחַ בְּאַחַת מִיּוֹנוֹתָיו כִּי אָכֵן הִתְרַגְּלָה לִמְקוֹמָהּ, הָיָה מוֹסְרָהּ לְתַחֲנָה מְרֻחֶקֶת, עַל מְנָת שֶׁזּוֹ תַּעַזְבֶנָּה לָשׁוּב כַּעֲבֹר זְמַן לְשׁוֹבַכָּה, וְהִיא נוֹשֵׂאת פִּתְקָה חֲבוּיָה הַמְהֻדֶּקֶת אֶל שׁוֹקָהּ אוֹ כְּנָפָהּ.
רַבִּים הֵם יְמֵי הַבַּטָּלָה הָעוֹבְרִים עַל חַיָּל, אוּלָם תָּמִיד יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ יִקָּלַע פִּתְאֹמִית לְמַלֵּא תַּפְקִיד הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יְמֵי הַבַּטָּלָה וְהַשִּׁעֲמוּם.
כַּדָּבָר הַזֶּה קָרָה אֶת יוֹאָשׁ. חֳדָשִׁים עַל חֳדָשִׁים טִפֵּל בְּיּוֹנִים, קִבֵּל יְדִיעוֹת, מָסַר, שָׁלַח יְדִיעוֹת וְחָשַׁב: הִנֵּה, בַּעֲבוֹדָה זוֹ יְסַיֵּם אֶת יְמֵי שֵׁרוּתוֹ. וְלֹא כָּךְ.
כְּעֵין לַחַשׁ עָבַר פִּתְאֹמִית אֶת הַפְּלֻגָּה: בְּקָרוֹב עוֹמֵד מַשֶּׁהוּ לְהִתְרַחֵשׁ. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וּבְאַחַד הָעֲרָבִים נִשְׁמְעוּ שְׁרִיקוֹת וּצְעָקוֹת הַקּוֹרְאוֹת לְמִסְדָּר. הַקָּצִין הוֹדִיעַ בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: “בַּחֲצוֹת יוֹצְאִים לִפְעֻלָּה בַּחֲזִית.”
וְיוֹאָשׁ נִלְקַח לְאֹהֶל הַמִּפְקָדָה, בּוֹ קִבֵּל הוֹרָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת, לְהָכִין יוֹנִים מֵהַמְאֻמָּנוֹת וּמֵהַמַּתְמִידוֹת בְּיוֹתֵר, בְּמִקְרֶה שֶׁהָאַלְחוּט יִתְקַלְקֵל אוֹ יִפָּגַע.
…מֵרָחוֹק נִרְאוּ זִקּוּקֵי הָאֵשׁ כְּאוֹר שֵׁדִים. רַַעַשׁ עָמוּם שֶׁל תּוֹתָחִים עָלָה וְגָבַר. הָאֲדָמָה רָעֲדָה, כְּאִלּוּ אָמְרָה לְהִתְמוֹטֵט מִתַּחַת לָרַגְלַיִם. הַפְּלֻגָּה תָּפְסָה אֶת עֶמְדָּתָהּ מֵאֲחוֹרֵי שַׁרְשֶׁרֶת גְּבָעוֹת כְּשֶׁפִּתְאֹם נִשְׁמְעָה יִלְלַת אֲוִירֹונֵי צְלִילָה מַחֲרִישַׁת־אָזְנַיִם וּמַקְפִּיאַת־דָּם. הַקֶּשֶׁר כְּאִלּוּ נִפְסַק. רַעַשׁ־אֵימִים שֶׁל פְּצָצוֹת וְטִרְטוּר מְכוֹנוֹת־יְרִיָּה נִשְׁמַע מִסָּבִיב.
לַשָּׁוְא חִכּוּ בַּבָּסִיס לִידִיעוֹת נוֹסָפוֹת. הַתַּחֲנָה הַנָּעָה שֶׁל הָאַלְחוּט נִפְגְּעָה חִישׁ־מַהֵר וְנֶעְלְמָה. אוּלָם בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה כְּבָר יוֹאָשׁ בִּפְעֻלָּה. בְּמִצְוַת הַקָּצִין הִצְמִיד הוֹדָעוֹת לְרַגְלֵיהֶן שֶׁל שָׁלשׁ יוֹנִים בְּדָרְשׁוֹ “עֶזְרָה מִיָּדִית!”, נְשָׁקָן וְשִׁלְּחָן לָעוּף.
הַזְּמַן זָחַל בַּעֲצַלְתַּיִם. הָאֹפֶק הָפַךְ אָדֹם וְאֵשׁ הָאוֹיֵב הָלְכָה הָלוֹךְ וְגָבוֹר נִדְמֶה הָיָה כִּי הַסּוֹף בָּא. הַפְּלֻגָּה הֶחֱזִיקָה עֲדַיִן בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַגְּבָעוֹת, אוּלָם בָּרוּר הָיָה כִּי עִם אוֹר הַבֹּקֶר נֶאֱלָצִים יִהְיוּ לָסֶגֶת.
אַנְחַת הֲקַלָּה פָּרְצָה מִלִּבּוֹת רַבִּים, מִשֶּׁהוֹפִיעוּ לְהָקוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אֲוִירוֹנִים שֶׁעָשׂוּ דַּרְכָּם יָשָׁר לְקַוֵּי הָאוֹיֵב, לְהַמְטִיר אֵשׁ בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת.
הַקְּרָב נִסְתַּיֵּם. הָעֶזְרָה הִגִּיעָה בִּזְמַנָּהּ, וְהִכְרִיעָה אֶת הַכַּף לְטוֹבָה.
וּמִשֶּׁחָזַר יוֹאָשׁ לִבְסִיסוֹ נוֹכַח לָדַעַת כִּי מִשְּׁלשׁ הַיּוֹנִים אַחַת הִיא שֶׁהִגִּיעָה, וְאַף זוֹ כְּנָפָהּ פְּצוּעָה וְזָבַת דָּם.
לַשָּׁוְא הָיָה כָּל הַטִּפּוּל בָּהּ, וּלְחִנָּם מְסִירוּתוֹ הָרַבָּה…וּמִשֶּׁהוֹדִיעַ לַפְּלֻגָּה כִּי הַיּוֹנָה מֵתָה הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט בַּמַּחֲנֶה, כְּאִלּוּ נוֹסַף עוֹד שֵׁם לְשַׁרְשֶׁרֶת שְׁמוֹת הַחֲבֵרִים שֶׁנָּפְלוּ חָלָל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.