בחיי המלכה ויקטוריה נ"ע

תרכ“ג –תרנ”ז

מקדש לחג יובל-הכתרת הוד מלכותו

ג’ורג' החמשי

מלך אנגליה וקיסר הודוּ

ירום הודו

מאת

פנחס בן צבי גראייבסקי – ברוך בן מאיר פריבר

ירושלם – ארץ-ישראל

שנת ברכה להמלך ג’ורג' החמשי לפ"נ

ה' ת' ר' צ' ח'

דפוס צוקרמן ירושלם

 

קבלת פנים רשמית אצל הכותל המערבי.    🔗

קבלת הפנים היותר רשמית, היותר מלכותית בתקופה הראשונה היה אצל המקום היותר קדוש לנו: “כותל מערבי”, שריד בית מקדשנו.–

מלפני כשבעים שנה היתה שמה קבלת-פנים נהדרה מצד היהודים בירושלם, קבלת פני בן המלך ויקטוריה, יורש-עצר כסא בריטניה הנסיך אוף וילס, אחרי-כן “אדוארד השביעי” אבי המלך ג’ורג' החמשי הנוכחי, מלך אנגליה וקיסר הודו.

אז, באותה התקופה, היה הרב הראשי בירושלים הגאון ר' חיים דוד חזן זצ"ל, איש חכם ונבון, בעל רוח ורעיון כביר וידע לנהל את עדת ירושלם. נכבד היה בעיני הממשלה, ותכבד אותו באותות כבוד ויקר¹.

כל הרחוב המוליך לכתל המערבי היה מלא אנשים. מעל הגגות החלונות והחנויות היו אלפי עינים נטויות אל התהלוכה הרשמית של הנסיך ובני לויתו, הרב יצא לקראתו בבגדי כהונתו. ובכל אותות הכבוד והיקר. לבוש מעיל מרוקם זהב ופתיל זהב חבוש למצנפתו, ומסביביו חכמי העדה ראשיה ורבניה. כולם מלובשים בבגדי מועד, ויקבל את פני האורח בברכה בשם ה' הבוחר בירושלם. והנסיך השיב ברכה ושלום להרב לראשי העדה ולכל עם ישראל בארץ ישראל. שניהם יחד נגשו אל הכותל בהדרת קדש. השיחה בינים היתה בשפה האיטלקית. הנסיך התענין במצב העדה בחמריותה ורוחניותה. וישאל את הרב עם יאמין באמת כי החומה הזאת היא חלק מהבנין המפואר אשר בנה שלמה. הראיות הברורות והנכונות אשר נתן לו הרב לאשר ולקיים את מסורת-קדומים זו, עשו רשם נכר בלב הנסיך ולאות קדושת המקום הסיר את מגבעתו מעל ראשו והרכין ראשו מול הכתל ויבקש מאת הרב לערך תפלה לפני ה' בעד אמו מלכת בריטניה.

הרב שם פניו אל הכתל, פרש כפיו אל השמים ובקול רם ונעים הביע תפלה בעברית ממעמקי הלב בעד שלום המלכה ויקטוריה, מלכת אנגליה וקיסרית הודו, כי תאריך ימים על ממלכתה וכשלמה המלך בחכמה ובצדק.

וכל הנאספים ענו ואמרו: אמן!

הנסיך נתרגש מאד מתרגום התפלה הלבבית ועוד יותר מ“האזכרה”: "מלך מלכי המלכים יאסוף בסתר כנפיו את נשמת הנסיך אלברט, בעל המלכה, שהלך לעולמו ויצרור בצרור חיי-עד את רוחו וינוח על משכבו בשלום. גדולי פקידי הממשלה שבאו גם הם לראות טקס קבלת-הפנים עמדו ביראת הכבוד בראותם את המחזה הנהדר הזה, הנסיך הביע להרב את רגשי תודתו במו פיו ולחצת יד, ושניהם יחד, שלובי זרוע, הלכו משמה לבקר את בתי הכנסיות שנערכה שמה תפלה מיוחדת בעדו ובעד הנסיך אלפרד ובעד כל שלום משפחת המלכה.

בבית הכנסת של רבן יוחנן בן-זכאי בקש הנסיך מהרב להראות לו את ספר התורה והביט בו ביראת כבוד.

אחרי כן הלך הנסיך עם הרב לבקר את בתי הכנסיות החדשים: בית-יעקב ותפארת ישראל, בית החולים לשרי בית רוטשילד. השיחה היתה ידידותית, והרב ליווה אותו עד מרום הר ציון. – עוד אז כבר ראה הנסיך מה שזנגויל ראה אחרי כן: "לא בריות שפלות ובזויות, פסלת מין אנושי, כאשר תארום אחדים מהכותבים הנוצרים, כי אם אנשים בעלי הדרת פנים וטובי תואר לקומה, לבושים בתלבושת נאה וקנתם ובכיתם על ארץ-מולדת אשר גרשו ממנה לפני אלף ושמונה מאות שנה, הוא מחזה היותר נהדר והיותר מעורר חמלה ורחמים מה שאפשר לראות בעולם.

 

נסיכי אנגליה בירושלם    🔗

לפני ארבעים ושלש שנים היו נסיכים אנגליים, בהם הנסיך ג’ורג‘, כעת – ה. מ. ג’ורג’ החמשי, מלך בריטניה, מסיבים על שלחנו של החכם באשי בליל הסדר, ליל התקדש חג הפסח. באחד עשר יום לחדש הופיעו הנסיכים אלברט וג’ורג' בשערי ירושלם. לא באו “רשמית”. הממשלה המקומית לא ידעה דבר בואם, ואף אחד מפקידי הממשלה לא יצא לקראתם. רק הקונסול הבריטי מר מאהר וסגנו וסריסיו יצאו לקראתם ויביאום העירה. כבוד גדול נחלה אז עדת ישראל בירושלם מהנסיכים, שהביאו דרישות שלום מהמלכה ולקחו ברכה בעדה מאת ראשי הרבנים.

הנסיכים התענינו בכל קדשי ישראל בארץ. הקונסול האנגלי מר מאהר הודיע להרב הראשי הגאון רבי מאיר פניזיל ז“ל, כי נכספה נפשם של הנסיכים להכבד לבקרו בביתו בליל החג, ליל התקדש חג הפסח, למען תחזינה עיניהם סדר הלילה “ליל שמורים”. הנסיכים באו בזמן הקבוע בלוית הקונסול והרופא האנגלי ד”ר צפלינג וישבו תחת חופת כבוד שהוכנה בעדם. כל הרבנים ונכבדי העדה ובראשם הרב הראשי קבלו אותם בברכת “ברוכים הבאים” והאורחים השיבו ברכה ותודה. הנסיכים התענגו בחברת הרבנים והתענינו בסדר הלילה. אחד מדייני הספרדים עמד ואמר כי סדר הלילה הגיע, מר נסים בכר, מנהל בית הספר חברת “כל ישראל חברים” תרגם להם את כל דבר האגדה, והבינם טעמי כל המנהגים בלילה הזה. האורחים היו נרגשים מכל הטקס, הקשיבו לכל מלה ולכל הגה ושמו לב לכל מנהג מתוך התענינות מרובה עד גמר ההגדה ב“גאל ישראל”: אחר כך טעמו, מאשר הוכן לפניהם, וגם מן ה“מרור” בפרידתם הבטיחו לאדון הבית ולכל הנמצאים שמה, כי זכרון הלילה הזה לא ימוש מלבבם עד עולם.

בשובם ללונדון שלח אביהם מכתב תודה להרב בלוית תמונתו למזכרת.

 

מכתב מלורד סאליסבורי    🔗

אל הרב הראשי לעדת האשכנזים בירושלם הגאון רבי שמואל סלאנט ז"ל.

בשנת תרנ"ז חגגה עדת ישראל, נתיני אנגליה בירושלם חג יובל הששים של המלכה ויקטוריה מושלת בריטניה מעת עלותה על כסא מלכותה, ולמענה על מכתב הברכה אשר שלח רבי שמואל סלאנט בשם העדה הנז' הגיע אליו המכתב הבא לקמן מאת שר הענינים החצונים בבריטניה וזה נוסחו:

Foreign Office

August 9 1897.

Sir. I am commanded by the Queen to inform you that the Address forwarded by you from the Jews of Jerusalem on the occasion of the Sixtieth Anniversary of Her Accession to the throne has been laid before Her Majesty.

The Queen has received this Address with great satisfaction, and I am to request you to the express to Signatories Her Majesty’s sincere thanks for the expressions of attachment and respect which it contains, together with Her best wishes for their welfare and prosperity.

I am Sir

your most obedient humble servant

Salisbury

The Reverend SAMUEL SALANT

Chief Rabbi of the Jewish congregation at Jerusalem

וזו העתקתו:

בית פקודות הענינים החצונים.

אוגוסט בתשיעי 1897.

אדון – פקדתי מאת המלכה להודיעכם כי מכתב הברכה אשר שלחתם מאת היהודים בירושלם, לכבוד יום המלאות לה ששים שנה מעת עלותה על כסא המלוכה, הוגש לפני הוד מלכותה.

המלכה קבלה את מכתב הברכה ותשבע רצון למאד, ואני הנני לבקשם להביע לחותמי המכתב את תודת המלכה בעד מבטאי אמון ויקר אשר במכתבכם יחד עם מאוייה כי יהיו שלוים ורעננים.

הנני אדוני, עבדך היותר נכנע.

סאליסבורי

להרב שמואל סאלאנט

הרב הראשי לעדת היהודים בירושלם.