רקע
אריה סיון
הספדים שותקים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: עכשיו; תשכ"ג

האב:


הַלְמוּת לִבְּךָ הִזְרִימָה

אֶת דָּמִי בְּכָל

הַנְּחָלִים, בְּכָל אַמּוֹת

הַמַּיִם. מִנְּשִׁימָתְךָ הַמְּדוּדָה

תָּפַחְתִּי כְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ

עֲנָקִי, עֲצוּם־אֶפְשָׁרוּיוֹת

בְּהַמְרִיאוֹ אֶל

הַשָּׁמַיִם, בַּדֶּרֶךְ לַנְּשָׁרִים.

עַכְשָׁו אֲנִי מֵשִׁיב רוּחִי

לְאַט לְאַט. אֲנִי הוֹלֵךְ

וּמִתְגַמֵּד. סוֹף־סוֹף

אֶהְיֶה לִנְקוּדָה שֶׁל

סוֹף מִשְׁפָּט, שֶׁל סוֹף

הַסֵּפֶר, כְּגַרְגֵּר עָפָר

בֵּין שָׁרְשֵׁי הַבְּרוֹשׁ

הַמִּתַּמֵּר לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ.


האם:


מֵעַל מִטָּתְךָ

קָבַעְתִּי נוּרָה

לִשְׁמֹר שֶׁתִּהְיֶה

מְכֻסֶּה וּלְגָרֵשׁ אֶת

הַחשֶׁךְ אֶל מִחוּץ

לְעֵינֶיךָ. עַכְשָׁו,

כְּשֶׁאַתָּה מְכֻסֶּה,

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת

כָּל הַחֲשֵׁכוֹת: הֵן

בָּאוֹת הַבַּיְתָה בַּדֶּלֶת

הַפְּתוּחָה תָּמִיד

וּמִסְתַּדְּרוֹת לְאֹרֶךְ

הַקִּירוֹת, עַד שֶׁאַצִּיעַ

לָהֶן כִּסְאוֹת

וּמִטָּה, אֶת מִטָּתִי. אֵין

לִי בְּרֵירָה אַחֶרֶת, כִּי

עַל שֶׁלְּךָ

שׁוֹמֶרֶת

הַנּוּרָה

בִּמְסִירוּת

עִוֶּרֶת.


האב:


בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף הִדַּקְתִּי

אֶת סִדְקֵי הַתְּרִיס, כְּדֵי

שֶׁהָרוּחַ לֹא יִפְרַע אֶת

שְׂעָרְךָ וְהַגֶּשֶׁם לֹא יִתֵּן

בְּךָ אֶת סִמָּנָיו. וּבְבָקְרֵי

הָאָבִיב הָיִינוּ הוֹלְכִים

וְהַמַּרְגָּנִיּוֹת הִגִּיעוּ עַד

כְּתֵפֶיךָ. הֵן עִקְבוֹת

כַּפּוֹתֵינוּ טְבוּעוֹת עַד הַיּוֹם

בָּעֲנָנִים וּבְאָפְקֵי

הָרוּחַ. אֲבָל אֲנִי גַּשָּׁשׁ

לְבוּשׁ שְׁחוֹרִים, אֲשֶׁר

אֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת

עֵינָיו מֵעַל רִגְבֵי

הָאֲדָמָה.


האם:


מִבְּלִי לְהִפָּרֵד

עָלִיתָ עַל רַכֶּבֶת

סְתוּרַת עָשָׁן שָׁחֹור

לִנְסֹעַ

לִמְחוֹזוֹת

שֶׁל תְּשׁוּקָה

אֲיֻמָּה כְּתַחְתִּית שֶׁל

בְּאֵר עֲמֻקָּה.

מִהַרְתִּי

אַחֲרֶיךָ בְּכָל

מְאֹדִי, אֲבָל הָרָצִיף

הָיָה רֵיק וּבַקֻּפָּה

לֹא הָיָה אַף

אֶחָד, וְהַכַּרְטִיסָן

דָחַף אוֹתִי מִן

הַקָּרוֹן: כִּי

לֹא הָיָה כַּרְטִיס

בִּרְשׁוּתִי, כִּי לֹא

הָיָה דָּבָר בִּרְשׁוּתִי,

כִּי לֹא הָיְתָה לִי הָרְשׁוּת

לָדַעַת

לְמִי

שָׁמוּר הַמָּקוֹם

לְצִדְּךָ בַּמַּלְבּוּשׁ הֶחָדָשׁ

וְהַזָּר.

נָפַלְתִּי

עַל הַמְּסִלָּה.

הָרַכָּבוֹת עוֹבְרוֹת עָלַי

מֵאָז בְּמוֹעֲדֵיהֶן

הַקְּבוּעִים

בְּלוּחַ הַשָּׁעוֹת

פְּקוּחַ

הָעֵינַיִם


האב:


בָּנִיתִי פַּעַם בַּיִת מֵחוֹלוֹת וַאֲבָנִים

שֶׁיִּתְקַשֶּׁה וְיַעֲמֹד הַרְבֵּה שָׁנִים

גַּם עַצְמוֹתֶיךָ בְּנִי הָיוּ רַכּוֹת

עֵת שִׂחַקְתָּ בְּחוֹלוֹת וַאֲבָנִים.


עַכְשָׁו אֱמֹר לָהֶם לָקַחַת לְעַצְמָם

אֶת כָּל הַסְּמַרְטוּטִים הַלְּבָנִים

אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת חֻלְצָתִי הָרְקוּמָה

שֶׁלֹא לָבַשְׁתִּי כְּבָר שָׁנִים,


אֱמֹר לָהֶם לָקַחַת לְעַצְמָם

אֶת הָאָרוֹן וְהַזֵּרִים

חָזִי וְצַלְעוֹתַי יִהְיוּ קְרָשִׁים טוֹבִים

וְצִפָּרְנַי חַדּוֹת כְּמַסְמֵרִים


וְעַצְמוֹתַי הַחֲסֻנּוֹת תִּלְעַגְנָה לָרָקָב

וּתְגָרֵשְׁנָה אֶת הַקֹּר וְהַתּוֹלָע

וְעַצְמוֹתֶיךָ הַלְּבָנוֹת תָּאֵרְנָה אֵת חֶשְׁכַת

הַבְּדִידוּת שֶׁאֵין לָהּ סוֹף וְהַתְחָלָה.


מִפִּי הַמְיֻבָּשׁ תִּשְׁמַע סִפּוּר חַיַּי

וּבְיָדַי – כְּרֹתוֹת שֶׁל אֳרָנִים –

אוֹצִיא אֶת הַקֶּלַע הַחַד מִלִּבְּךָ

וְאֶחְרֹץ בְּפָנַי בּוֹ קְמָטִים לְבָנִים.


הַבְּרוֹשִים מִמַּעַל יְיַשְּׁנוּ אוֹתְךָ

בַּעֲרִיסָה שֶׁל חוֹל וַאֲבָנִים

וְעַצְמוֹתֵינוּ בְּנִי תִּחְיֶינָה בִּמְנוּחָה

עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים.


האם:


בַּחשֶׁךְ הֶעָגֹל שֶׁלִּי

רַק הִבְהוּב אֶחָד

הַקֶּלַע שֶׁפָּעַר נָתִיב

אֶל לְבָבְךָ.


אֶכָּנֵס לַמָּבוֹךְ בְּלִי

נֵר וּבְלִי חוּט

וּבַחשֶׁךְ אֵלֵך

אֵלֶיךָ לְאִבּוּד.


רְאֵה

הוֹצֵאתִי שִׂמְלָתִי מִן

הָאָרוֹן הַזָּר

וּבְכָל מַעֲיָן

אֶטְבֹּל וְאֶטְהַר


וְאִם תָּנִיחַ לִי לָבֹא

עַד לְבָבְךָ

וְלֹא יַפְרִיעוּ לִי יוֹתֵר

לְטַפֵּל בְּךָ,


אַשְׁכִּיב אוֹתְךָ בְּרַחֲמִי

לָעַד כְּמוֹ חוֹלֶה

וְהַקְּלָעִים יְבַקְּשׁוּךָ

בִּבְשָׂרִי הַכָּלֶה.



המלצות קוראים
תגיות