רקע
ראובן וינטרויב
בְּגֵיא צַלְמָוֶת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

עָבַר הַקַיִץ עַל סִבְלוֹתָיו וִיגוֹנָיו,

הַסְתָו חָלַף, עוֹד הִגְדִישׁ מַכְאוֹבָיו.

וִיהוּדֵי הַגֵטוֹ, עֲצָמוֹת יְבֵשׁוׂת

נְמַקִים בְּיִסוּרִים, עֵינֵיהֶם עֲשֵׁשוֹׁת.


גַם אֵיפַת הָרָזוֹן הוֹלֶכֶת וְכָלָה,

הַכַּר הָאַחֲרוֹן, הַפָּמוֹט, הַטַבַּעַת,

לַשׁוּק הוּצְאוּ חֵלֶף כַּף גְרִיסִין

לְנֶפֶשׁ רְעֵבָה, שָׂבְעָה לֹא יוֹדַעַת,


מֵעַלִיַת הַגַג, מֵעִמְקֵי מַרְתֵּפִים –

בְּכִי וּנְאָקָה קוֹרְעֵי לְבָבוֹת

שֶׁל יוֹנְקֵי שָׁדַיִם, גְמוּלֵי חָלָב,

הַגוֹוְעִים בְּאִבָּם רִבּוֹא רְבָבוֹת,


וְהַיוֹצֵא מִפִּתְחוֹ, לְרֶגַע עֲזָבוֹ –

אִם יָשׁוּב לְסִפּוֹ לֹא יֵדַע לְעוֹלָם

וְאִם ועוֹלָל זֶה עַתָּה נְטָשָׁם

הֲיָשׁוּב וְיִרְאֵם, עוֹד יֶחֱסֶה בְּצִלָם?


בְּרִכְבָּם כְּסַעַר, כְּסוּפָה יַחֲלׂפוּ,

בְּאֵשׁ-פַּלָׂצוֹת יִקְצְרוּ קָצִיר.

כְּשִׁבֳּלִים יִפּלוּ מִתְבּוֹסְסִים בְּדָמָם

כְּעוֹלֵלוֹת יְעוֹלְלוּם בִּשְׁעַת הַבָּצִיר.


וְאֵין קוֹבֵר ואֵין מְאַסֵף לָהֵמָה.

נְפוּחִים, מְזַוְעִים, כֹּה יִתְגַלְגְלוּ.

וְתַעַל צַחֲנָתָם וְתַרְעִיל הָאֲוִיר

וּבְרֶקֶב גוּפָם עוֹד יִתְעַלְלוּ.


כִּזְאֵבֵי עֶרֶב יַעֲטוּ עַל יְהוּדִי

מְרוּט חֲצִי זָקָן וּפֵאָה אַחַת

בִּצְחוֹק פָּרוּעַ יַכּוּהוּ קָדְקֹד,

דָרֹךְ וְרָמׂס בְּחֵמָה רוֹתַחַת.


וְכַלְבֵי פִּטוּם, כַּלְבֵי אַבֶירֶים,

בְּתַאֲוַת חַיָה דָמוֹ יָלֹקוּ,

גוּפוֹ יְשַׁסְעוּ לְבִתְרֵי בְּתָרִים;

גְרָמָיו בֵּין שִׁנֵיהֶם יַחְרׂקוּ.


שֵׁנִי לוֹ עַל קָדְקֹד שְׁמוּטָה טוֹטֶפֶת

יִכְרַע וְיִסְגֹד, יְעַוֶה פָּנָיו בִּצְחוֹק.

לְשִׂמְחַת לִבָּם יִרְקֹד, יְדַדֶה,

יְמַלְאוּ פָּנָיו כְּלִמָה וָרֹק.


לַשָׁוְא בְּבֵיתוֹ לוֹ יְצַפּוּ יְיַחֲלוּ –

נְפָשׁוֹת עוֹרְגוֹת לַאֲבִיהֶן הַמִסְכֵּן.

הוּא לֹא יָשׁוּב, לֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם,

אֶת לֶחֶם הַדָמִים שׁוּב לֹא יַטְרִיפֵן.


אֵי-שָׁם עַל מִדְרָכָה בְּפִנַת הָרְחוֹב

בְּתָרָיו טֶרֶף לִכְלָבִים, מְשׁוֹטְטִים;

לֹא יִקָבֵר וִילֻוֶה לְבֵית עוֹלָמוֹ,

מְיֹאָשִׁים יֵרָדְמוּ, כּוֹאֲבִים וְרוֹטְטִים.


וִימֵי אֵימִים וְלֵילוֹת חֲרָדָה,

וּבְעָתַת גֵיהִנוֹם, נְוֵהֶם פָּקְדוּ.

כִּדְעֹךְ נֵר, יִדְעֲכוּ יִתַּמוּ

אֵם עַל בָּנִים לְמוֹתָם נִפְקְדוּ.


גַם קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ, קַרְנֵי רְמִיָה,

הִגִיהוּ לִפְעָמִים בָּתֵּי מַחֲשַכִּים,

לָעֲגוּ לְאֵידָם, צָחֲקוּ לְשִׁבְרָם

הֵצִיצוּ וְנִמְלְטוּ בְּעַד הַחֲרַכִּים.


גַם הַסַהַר וְכוֹכְבֵי שָׁמַיִם

אָסְפוּ נָגְהָם, לָעֲגוּ לָרָשׁ

כְּגַנָבִים בַּלַיְלָה, הוֹפִיעוּ נֶעְלְמוּ,

כְּאִלוּ פָּנָה זִיוָם, כֹּחַם תָּשׁ.


כֻּלָם בָּגְדוּ בֶּגֶד, הֶעְלִימוּ עַיִן

עָמְדוּ עַל הַפֶּרֶק, אַף הִסְגִירוּ בַּיָד.

כֹּה הׂעֲלָה עַם שָׁלֵם עַל מוֹקֵד,

תַּם לִגְוֹעַ עֲרִירִי וּבָדָד.

המלצות קוראים
תגיות