רקע
ראובן וינטרויב
שִׁיר קִינָה עַל וַרְשָׁה שֶׁאֵינֶנָּה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

בְּלִבִּי צָפַנְתִּי מַרְאוֹתַיִךְ, וַרְשָׁה, עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

חָבֵר אֲנִי לַמְבַכִּים עֱנוּתֵךְ, וַרְשָׁה הַשְׁדוּדָה!

אֶשָׂא קִינָה וָנֶהִי עַל חֻרְבָּנֵךְ וְכִלְיוֹנֵךְ,

עַל מַשׁוּאוֹתַיִךְ אַקוֹנֵן, עָלַיִךְ, הֲרוּסָה וּשְׂרוּפָה.


וַרְשָׁה עִיר עֹז, רַבָּתִי עָם, מְשׂוֹשׂ יְהוּדֵי תֵבֵל כֻּלָהּ,

תּוֹסֶסֶת כִּשְׂאוֹר בַּמִשְׁאֶרֶת.

שׁוֹקֶקֶת כִּבְאֵר מַיִם חַיִים –

עַתָּה שׁוֹמֵמָה וַחֲרֵבָה, כִּלְאַחַר רְעִידַת אֲדָמָה.


רְאִיתִיךְ, וַרְשָׁה, גוֹסֶסֶת, שׁוֹקַעַת,

נְטוּשָׁה, עֲזוּבָה, בּוֹדֵדָה.

שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ כָּל מְבַקְשֵׁי נַפְשֵׁךְ

אָטְמוּ אָזְנָם שָׂשׂוּ לְאֵידֵךְ.


רָשׁוּ וְרָעֲבוּ, עֲשִׁירַיִךְ, וַרְשָׁה, שֶׁבָּטְחוּ בְּחֵילָם וּבְעָשְׁרָם הִתְהַלְלוּ.

רְאִיתִיכֶם נוֹפְלִים בְּחוּצוֹתֶיהָ כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;

וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא הוֹסִיף קוּם מִצַעַר וּמִיסוּרִים.

עֲזָבָם כֹּחָם לָנֶצַח, נֶאֶלְמוּ דוּמִיָה.


גְבִירוֹתַיִךְ וּבְתוּלוֹתַיִך הָעֲדִינוֹת וּמְדֻשְׁנוֹת עֹנֶג,

רָזוֹן שֻׁלַח בְּגוּפָן, כַּחַשׁ בְּמִשְׁמַנֵיהֶן.

שְׁבוּרוֹת לֵב רָאוּ עֵינֵיהֶן בִּגְוֹעַ עוֹלְלֵי טִפּוּחִיהֶן

נֶעְלְמוּ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ, שְׁלַל רְקָמוֹת וְהָעֲנָקִים לְגַרְגְרוֹתֵיהֶן.


מִסָבִיב קִבְּצוּם אֵלַיִךְ מִמִזְרָח, מִמַעֲרָב, מִצָפוֹן וְדָרוֹם,

בְּזוֹ הַמִכְלָאָה הַקְרוּיָה “גֶטוֹ” בִּלְשוֹן עָם נָבָל.

הוֹי, יְהוּדֵי וַרְשָׁה הַשְׁדוּדָה, הָעֲשׁוּקָה,

מִי יִשָׂא שִׁבְרְכֶם, עֶלְבּוֹנְכֶם יִתְבַּע וּכְלִמַתְכֶם?!


הַגֶטוֹ סָגוּר וּמְסֻגָר אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא,

סְבָבוּם, כִּתְּרוּם, הֵמָה מִסָבִיב שָׁתוּ עֲלֵיהֶם

וּמִבַּיִת שְׁכוֹל וְיָתוֹם בַּאֲשֶׁר אַבִּיטָה!

הַמָוֶת מִשְׂגַבָּם, מִפְלָטָם הָאַחֲרוֹן, לָהֶם, לִנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם.


הוֹי אָדוֹן לֹא יִסְפְּדוּם, לֹא יִקָבְרוּ כַּדָת בַּקֶבֶר!

עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת בְּרָאשֵׁי חוּצוֹת הֵם סְרוּחִים.

כְּרֵסָם צָבְתָה, מַרְאָם זְוָעָה, תִּינוֹק, אִשָׁה וָגֶבֶר

כְּזֶבֶל עַל עֲגָלוֹת יַעַרְמוּם שְׁחוּטִים וַעֲרוּפִים.


וְרַבָּה הַמְלָאכָה וּסְחוּבוֹת הָעֲגָלוֹת בִּידֵי סוּסֵי אָדָם.

מַצְחִין וּמַרְעִיל הָאֲוִיר, רָאשִׁים וְרַגְלַיִם שְׁמוּטִים,

נִגְרָרִים, נִסְחָבִים לַמַשׂרֵפָה, רְפוּשִׁים זָבֵי דָם.

וְכִגְלָלִים בָּאֵשׁ יִשָׂרְפוּ, גוּפָם עַל בִּגְדֵיהֶם הַמְרֻפָּטִים.


עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת כֻּלָם הִגִיעוּ, לְפִתְחֵי שְׁאוֹל.

בְּלָעָתַם מְצוּלָה בְּאֶרֶץ נְשִׁיָה וַאֲבַדוֹן, עַד אַחֲרוֹן הָכְרְעוּ לָטֶבַח.

זָרִים בָּזְזוּ יְגִיעָם, חֵילָם לִמְשִׁסָה וּשְׁאֵרִית אוֹנָם לַבּוֹזְזִים.

כֻּלָם שָׂשׂוּ, שָׂמְחוּ לְאִידָם, הִתְכּוֹנְנוּ לָזֶבַח.


בְּצִלְלֵי רְפָאִים הִתְעַלְלוּ, הִשְׁפִּילוּם עַד עָפָר, עַד דַכָּא,

הִרְקִידוּם כַּעֲגָלִים, לְחוֹלֵל צִווּם, לָתֵת קוֹלָם בְּשִׁיר

“הָבוּ לְגֶרְמַנְיָה, בְּנֵי תּוֹלֵעָה, הָבוּ לְגֶרְמָנְיָה כָּבוֹד וָעֹז” –

כֹּה יִרְקְדוּ רִקוּד הַמָוֶת עַד הַשָׂטָן דָמָם יַגִיר.


גַם בְּקָדְשֵׁיכֶם הָיְתָה הַזָדוֹן, טִמְאוּ מִקְדְשֵׁי אֵל וְתוֹרָתוֹ חִלְלוּ,

נִשְׂרְפוּ עַל הַחוֹסִים בְּצִלָם, הָיוּ לְשַׁמָה, נָפְלוּ לְמַשׂוּאוֹת.

חִלְלוּ נִזְרָם, נִפְרְצוּ גְדֵרוֹתַיִךְ, בַּגְוִילִין הַקְדוֹשִׁים הִתְעַלְלוּ

עָרוּם עָרוּם עַד הַיְסוֹד בָּם, נֶחְבְּאָה הַשְׁכִינָה, אֵל הַיְשׁוּעוֹת.


תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל יְסוּרִים בְּחֶלְקְכֶם נָפְלוּ, יַלְדֵי וַרְשָׁה הַתְּמִימִים וּמְשׁוֹבְבֵי נֶפֶשׁ.

כָּבָה הַבָּרָק בְּעֵינֵיכֶם, שַׂעַרְכֶם פָּרוּעַ, בִּגְדֵיכֶם בְּלוּיֵי סְחָבוֹת.

בַּחוּצוֹת תְּשׁוֹטְטוּ עֲזוּבִים, מְעוֹרְרֵי רַחֲמִים, מִתְגוֹלְלִים בִּסְחִי וָרֶפֶשׁ.

אֵין מְתוֹם בִּבְשַׂרְכֶם. נְגוּעֵי שְׁחִין תּוֹשִׁיטוּ יָד בַּחוּצוֹת, בָּרְחוֹבוֹת.


מִי יְתַנֶה עֱנוּתְכֶם, מַר גוֹרַלְכֶם יְבַכֶּה, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, מְאִירֵי עֵינַיִם.

אֶת כָּל חֲמַת הַפְּתָנִים כִּלוּ בָּכֶם רִאשׁוֹנִים, הַזֵדִים, גוֹי הָרְהָבִים,

הִצְמִיתוּכֶם בִּדְמִי יְמֵיכֶם, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה קִצְרוּ עֲלוּמֵיכֶם.

עָצְמוּ מִסְפֹר צָרוֹתֵיכֶם, טַל הַיַלְדוּת לֹא עוֹד נוֹצֵץ בְּעֵינֵיכֶם.


רְעֵבִים גַם צְמֵאִים מִשׁוּט בָּרְחוֹבוֹת וּמֵחִטוּט בָּאַשְׁפַּתּוֹת;

אֶל מִשְׁכְּנוֹתֵיכֶם הַדַלִים תָּשׁוּבוּ עִם עֶרֶב.

נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשְׁכֶם, לְפַת חֲרֵבָה, לְכַף גְרִיסִין דַלָה,

אַךְ לַשָׁוְא תּוֹחַלְתְּכֶם, עַל הָרִצְפָּה תִּרְבְּצוּ בְּלִי מָזוֹן וָטֶרֶף.


מִעִמְקֵי מַרְתֵּפִים אֶנְקַתְכֶם הַשָׁמַיְמָה לֹא עָלְתָה.

מַצְמִיתֵיכֶם עָצְמוּ מִכֶּם, שַׁוְעַתְכֶם בִּגְרוֹנְכֶם נֶחֶנְקָה.

לַשָׁוְא לְחַסְדֵי הַזֵדִים תְּיַחֲלוּ!

עַד תֹּם שְׁתִיתֶם, מִצִיתֶם כּוֹס הַתַּרְעֵלָה.


*


יְהוּדֵי וַרְשָׁה אֵינָם עוֹד, סָפוּ תַּמוּ מִן הָעוֹלָם.

עַל מַשׁוּאוֹתֵיהֶם בָּתֵּי מִדוֹת יִתְרוֹמְמוּ אֶל עָל,

נְטוּעִים גַנִים, עֵצִים מְלַבְלְבִים, וִילָדִים בְּרֹן מְשַׂחֲקִים,

וּכְעֵד אִלֵם מִתְנַשֵׂא רַק גַל-עֵד קַר, מְיֻתָּם, רַק גַל.

המלצות קוראים
תגיות