רקע
ראובן וינטרויב
מַצֶבֶת בֶּן אוֹנִי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

הוּא פָּשַׂט אֶת יָדוֹ הַקְטָנָה, הַצְנוּמָה,

בָּכָה וְהִתְחַנֵן, שִׁוַע לְרַחֲמֵי אָדָם;

מְזֵה רָעָב כֹּה נִצָב בִּכְסוּתוֹ הַפְּרוּמָה

“פּוֹשֵׁט הַיָד” הַקָטָן וְלִבּוֹ שׁוֹתֵת דָם.

רַק פְּרוּסַת לֶחֶם יְבַקֵשׁ, פַּת חֲרֵרִים דַלָה

לְשׁוֹבֵב נַפְשׁוֹ, קֵיבָתוֹ הַצְמוּקָה.

כֹּה יִפְרֹשׂ כַּפַּיִם בְּקוֹל יְלָלָה

וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצֵץ הַכָּפָן, הַמְצוּקָה.


סְפוּג צַעַר עוֹלָם שְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת,

לֹא בּוֹדֵד פֹּה יַעֲמֹד, יִתְחַנֵן, יְחַלֶה.

כָּמוֹהוּ פֹּה שְׂרוּעִים בְּעֵינַיִם מְיַחֲלוֹת.

רַבִּים הָרָעָב יַדְבִּירֵם, יְכַלֶה.

כָּל אֶחָד וְנִגְעֵי לְבָבוֹ וּמְזוֹרוֹ

עֲשׁוּקֵי יַלְדוּת וְחֶדְוַת נְעוּרִים,

חֲסַר כֹּל בִּלְתִּי אִם הַחְבָהָ לְעוֹרוֹ

וְחַיִים אַכְזָרִים אֲפֹרִים.


נְחוּר גָרוֹן וּתְשׁוּש אוֹנִים

דוּמָם פֹּה יִרְבַּץ שָׁעוּן אֶל הַקִיר.

וְשָׁעוֹת יִנְקְפוּ וַהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים

יִנְהֲרוּ עַל פָּנָיו וְאִישׁ לֹא יַכִּיר.

לֹא הִשְׂבִּיעוּ נַפְשׁוֹ הָרְעֵבָה, הַשׁוֹקֵקָה,

הַפֵּרוּרִים הַדַלִים, נִדְבַת רַחֲמָנִים.

וְתוֹבַעַת אֶת שֶׁלָהּ בִּטְנוֹ הָרֵיקָה,

לֹא יָדְעָה זֶה כְּבָר סְעֻדַת מַשְׁמַנִים.


וּכְבָר פָּנָה הַיוֹם, עֵת בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת,

וְצוֹנֶנֶת הַמִרְצֶפֶת בְּשָׂרוֹ הַכָּחוּשׁ.

עַתָּה יָקוּם, יְשָׂרֵךְ רַגְלָיו הַתְשׁוּשׁוֹת

וְלֵאוּת כְּבֵדָה בְּכָל אֲבָרָיו יָחוּשׁ.

עָזוּב לְנַפְשׁוֹ רַק רוּחַ מְנַשֶׁבֶת,

תַּחֲלִיק, תְּלַטֵף שְׂעָרוֹ הַשָׁחוֹר,

כְּאִילוּ תְּנַחֲמֵהוּ וְלִבָּהּ קַשֶׁבֶת

לְסִבְלוֹת הַיֶלֶד מִכָּפָן וּמִקוֹר.


אַךְ מִי יְרַחֲמֵהוּ יָשִׁית אֶת לִבּוֹ

לְיָתוֹם קָטָן, נָמֵק בִּיסוּרָיו,

לְפֶרַח קָטָן נוֹבֵל בְּאִבּוֹ

עָזוּב מִבֵּיתוֹ הוֹרָיו וּמוֹרָיו.

אָבִיו עוֹד בִּימֵי פֻּרְעָנוּת רִאשׁוֹנִים

מִבֵּיתוֹ יָצָא וְשׁוּב לֹא חָזַר.

אַחַר עִם אִמוֹ מִצָה כּוֹס הַיְגוֹנִים

וּבְמוֹתָהּ גַלְמוּד פֹּה נִשְׁאַר.


עַתָּה בַּאֲפֵלַת מַרְתֵּף טָחוּב,

בֵּין זָרִים מִשְׁכָּנוֹ כָּאן מָצָא.

בְּאַחַת הַפִּנוֹת רָצוּץ וְכָאוּב

יִשְׁכַּב בְּאֵלֶם, פֶּה לֹא פָּצָה.

וּבְחַלְקָם עִם עֶרֶב אֵיפַת רָזוֹן הַדַלָה,

מְעַט חַמִים עִם צְנִים לֶחֶם כְּזַיִת

גַּם נַפְשׁוֹ יְשׁוֹבְבוּ בְּלִי הַבְדָלָה

כְּאַחַד הַמִשְׁפָּחָה כְּבֶן בַּיִת.


וְאַחַר בֵּין שִׁינָיו רָפוֹת יְסַנֵן

מִלוֹת דְוַי, קוֹרוֹת הַיוֹם הֶעָגוּם,

מַחֲזוֹת אֵימִים אַחַת אַחַת יִמְנֵן

עֲדֵי יִנְחַת עַל מִרְבָּצוֹ רָדוּם.

לֹא פָּשַׁט הַסְחָבָה, נַעֲלוֹ לֹא חָלַץ,

מְכֻוָץ כִּפְקַעַת יַעֲלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ

וּבַָעֲלָטָה הַכְּבֵדָה בְּפִנָתוֹ רָבַץ

בָּדָד וְגַלְמוּד הוּא וּכְאֵבוֹ.


וְנַחֲרַת מֵיטִיבָיו, נְשִׁימָתָם הַכְּבֵדָה

כָּמוֹהוּ עַל הָרִצְפָּה הַקָרָה שְׂרוּעִים

תַּעֲלֶה בְּאָזְנָיו עוֹלָה וְיוֹרְדָה,

תַּבְעִית שְׁנָתוֹ בְּמַרְאוֹת וּפְגָעִים.

טְרוּף שֵׁנָה, סְעוּר אֵימֵי בְּעָתוֹת

עַל מִרְבָּצוֹ הַקַר כְּנָחָשׁ יִתְפַּתֵּל.

וּלְעֵינָיו יַחֲלֹפוּ הַשָׁנִים הַטוֹבוֹת

טֶרֶם גוֹרָלוֹ בּוֹ כֹּה הֵמַר, הֵתֵּל.


עַתָּה בַּחֲלוֹם יֶחֱזֶה אֶת אִמוֹ הַטוֹבָה:

אֵלֶיהָ כָּלְתָה נַפְשׁוֹ וּמָה הוֹמִיָה.

אֵלֶיהָ יִצָמֵד וְשׁוּב לֹא יַעַזְבֶנָה,

עֲדֵי תִּלְחֲצֵהוּ אֶל לִבָּהּ בְּדוּמִיָה.

בְּנֹעַם וּבְרֹךְ עַל בִּרְכֶּיהָ תְּיַשְׁנֵהוּ,

תְּסַפֵּר בְּאָזְנָיו אַגָדוֹת פְּלָאִים

עַל יָדֶיהָ אֶל מִטָתוֹ תִּשָׂאֵהוּ

וּבִנְשִׁיקָה תִּפָּרֵד וּבְחִיוּךְ תָּמִים.


וּבְאַפְלוּלִית הַחֶדֶר עוֹטֶה רָז.

יִרְקֹם בְּסֵתֶר עוֹלָמוֹ הַקָסוּם

עַל רֹן צִפֳּרִים וְשֶׁמֶשׁ פָּז,

תֹּם יַלְדוּת וְהוֹד הַיְקוּם.

צְחוֹק מַרְנִין, זִיו וָזֹהַר

חִיוּךְ מָתוֹק וּמְאוֹר פָּנִים,

הֶמְיַת לֵב חֵן וָטֹהַר

הָיוּ מְנַת חֶלְקוֹ לְפָנִים.


אַךְ לָמָה יִסְעַר כֹּה לִבּוֹ הַקָטָן

וּגְנִיחוֹת יִמָלְטוּ מִגְרוֹנוֹ?

הַאִם אִוָה לוֹ צְחוֹק הַשָׂטָן

אִתּוֹ יֵאָבֵק בִּשְׁאֵרִית אוֹנוֹ.

יִלְפְּתֵהוּ בְּעֹז, בְּאוֹן יְטַלְטְלֵהוּ

מִזְרוֹעוֹת אִמוֹ יַחְטְפֵהוּ יִגְזְלֵהוּ.

הוֹי, רְחִימָאִים, מִי יַצִילֵהוּ

וְאֶל אִמוֹ הַטוֹבָה יְשִׁיבֵהוּ?


וּבְפָקְחוֹ עֵינָיו בִּנְהִימָה וּזְעָקָה

סְעוּר לֵב וְנַפְשׁוֹ רוֹטֶטֶת

וַתְּזַעְזַע חֲלַל הַמַרְתֵּף צְעָקָה

מִנִשְׁמָתוֹ הַקְטַנָה הַלוֹהֶטֶת.

וְשַׁחַר חִוֵר פָּקַד הַנָוֶה הַשׁוֹמֵם

וְקֶרֶן אוֹר לִטְפָה הַפָּנִים הַחִוְרוֹת

כָּל אֶחָד וְצִלוֹ מֵרִבְצוֹ יִתְרוֹמֵם

לְבַלְהוֹת הַיוֹם וְלֶחֶם הַמְרוֹרוֹת.


בַּלָאט אָז יָגִיחַ גַם הוּא מִמְאוּרָתוֹ,

מִטַחַב הָאֲפֵלָה אֶל צַחוּת הָאֲוִיר.

לְיוֹם שָׁלֵם יִטשׁ צֵל קוֹרָתוֹ

לְשַׁחֵר לְטֶרֶף לְשׁוֹטֵט בָּעִיר.

כְּבַד צַעַד יִפְסַע עָיֵף וְיָגֵעַ

לְעֵבֶר הָרְחוֹב פִּנָתוֹ מֵאֶתְמוֹל

זָר הוּא לַכֹּל אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ ­–

וּמִי יְרַחֲמֵהוּ, עָלָיו יַחְמֹל?


מִי יַטְרִיפֵהוּ וְלוּ פַּת חֲרֵרִים,

יַעֲטֶה עֶרְיָתוֹ, פִּצְעוֹ יַחְבשׁ.

לְרַחֲמֵי אָדָם חֶמְלַת זָרִים

לְהוֹשִׁיט יָדוֹ לֹא יֵבוֹשׁ.

כְּגִבּוֹר בָּדָד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ

לְלַחְמוֹ לֶחֶם עֹנִי הוּא נֶאֱבָק

עָרֹם וְיָחֵף, קְרוּעָה אַדַרְתּוֹ

לֹא נִכְנַע, עֶמְדָתוֹ לֹא שָׁבַק.


וְתוּקַם פֹּה מַצֶבֶת, אַנְדַרְטַת-בֶּן-אוֹנִי,

לַיָתוֹם, הַגִבּוֹר הָאַלְמוֹנִי בַּגֶטָאוֹת,

לְאַחַי הַקְטַנִים לִיגוֹנִי וּגְאוֹנִי

וְזֵרָיו וּפְרָחָיו אַשְׁקֶה בִּדְמָעוֹת.

המלצות קוראים
תגיות