רקע
משה גליקסון
מרדכי בן הלל הכהן
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: יצא מטעם הועד להוצאת כתבי גליקסון ע"י דביר; ת"ש-תש"א

עם פטירתו של ר' מרדכי בן הלל הכהן נסתם הגולל על תקופה שלמה. מן הישישים האחרונים לדור ראשון לתחיה היה, ממבשריה ומעובדיה הנאמנים הראשונים של תנועת שיבת ציון והתחיה הלאומית בישראל; ועד ימיו האחרונים לא כהתה עינו הבהירה, לא סר כוחו ולא נס ליחו.

וכחו היה גדול לא בעיון מעמיק וחודר לשרשם של דברים, לא בחדושי הלכות ועיקרי אמונה של הדור; כוחו היה גדול במעשיות מבורכה. איש חי היה תמיד, רב פעלים, אם כי שרת את חבת ציון ואת הציונות בעטו, עט סופר מהיר. הכל ניתן לו בקלות, את הכל תפס בקלות רבה, יתרה. הוא לא עג מעולם עוגה מצומצמת ומרוכזת לעצמו, לא בספרות ולא בחיים. ראשון במערכה לא היה מעולם – אין זה מגורלם של אנשי הקלות המבורכת – אבל במשך עשרות שנים היה מראשי המדברים בכל מקום, בספרות, בעתונות, בעסקנות לאומית וצבורית. הוא היה סופר פורה ורב-ההשפעה במשך שני דורות, ז’ורנליסט חי, זריז וקל-התנועה, מראשוני הז’ורנליסטים הטובים בעתונות העברית; הוא היה פובליציסטן בעל טמפרמנט וכשרון, בלטריסטן חביב על הקוראים, כותב זכרונות מן המעולים, וכל הימים היה שופע חיים ותנועה ופעולה. בשלוש לשונות – בעברית, ברוסית ובאידיש – עבד את עבודתו למחשבה הלאומית החדשה בישראל, למן ה“רזסווייט” הראשון בפטרבורג ועד “הארץ” בירושלים נתן מכוחו לעתונות הלאומית הטובה, המחנכת, והיה מהנה אותה מברכת עטו המגוון ורב-הענפים. ועבודתו הספרותית לא קפחה את עבודתו הצבורית. הוא ראה חיל גם בזו וגם בזו. מן “המוצלחים” היה, מן המעטים שבסוללי המסלות, הרואים את עולמם, את פרי עמלם, בחייהם. מרדכי בן הלל הכהן זכה להיות עד יומו האחרון מראשי העושים והמעשים בארץ-ישראל המחודשת. וסמל יפה הוא זה, כי מצא את מנוחתו האחרונה באחת המושבות הצעירות שבארץ. בבנימינה, אשר בה ממשיכים שני בניו לפי דרכם את עבודת הבנין הלאומי, נחצב לו קבר.

יש בזה לכאורה ממעוט דמותו של המנוח, אשר במת פעולתו במשך ששים שנה ויותר, היתה גדולה ורחבה מזו המסתמלת במושבה אחת קטנה; אבל יש בזה גם מהטעמת העיקר והיסוד לבנין הדורות, אשר את עבודתו הענפה, רבת הפנים והגונים, עבד המנוח במשך שני דורות.


“הארץ”, כ“ד כסלו תרצ”ז, 8.12.36

המלצות קוראים
תגיות