רקע
אברהם שלונסקי
אֲנִי וְהוּא
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: (מרחביה - תל אביב): ספרית פועלים, 0; תשל"ב 1971

הָרוּחַ מַפְשִׁילָה בְּלוֹרִית-עָשָׁן נִדֶּפֶת

אֲחוֹרַנִּית.

מִגֶּשֶׁר-הַפִּקוּד צוֹפֶה לוֹ בְּמִשְׁקֶפֶת

הַקַּבַּרְנִיט.


נִגַּשׁ אֵלַי אֶחָד בֶּן כְּמוֹשׁ וְלֹא-רֻחָמָה

וְסָח בִּצְחוֹק:

״מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לִהְיוֹת צוֹפֶה רַק שָׁמָּה

לְמֵרָחוֹק.


וַדַּאי גַם אֲדוֹנִי… יִסְלַח לִי… קַבַּרְנִיט הוּא.

כִּי הֵן לָרֹב

גַּם הֵם הַפַּיְטָנִים רַק אֶל רָחוֹק יַבִּיטוּ.

וּמִקָּרוֹב?


נָא לְמָשָׁל הַהִיא: הַמְכֹעָרָה. הָהָרָה.

זֹאת הִיא אִמִּי.

בִּשְׁמָהּ נִגַּשְׁתִּי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אוּד-סִיגָרָה

וּבִשְׁמִי


לוֹמַר לוֹ: מוֹץ-יָמִים כֻּלָּנוּ. סְחִי-שַׁלֶּכֶת

בְּכֶרֶם אֱלֹקִים.

וְכִי אֵין טוֹב כִּי אִם לִשְׂטוֹת מִמֶּנוּ וְלָלֶכֶת

לְמֶרְחַקִּים.


כָּךְ טוֹב יוֹתֵר. כָּךְ טוֹב יוֹתֵר גַּם לָנוּ.

לְהִתְרָאוֹת…

שָׁם שָׁם – בִּקְצֵה הַחוֹף בּוֹ נִפָּגֵשׁ כֻּלָּנוּ

בְּבוֹא הָאוֹת.״


וְהוּא הָלַךְ.


הַאִם עָנִיתִי לוֹ? הַעוֹד הַמַּעֲנֶה לִי?

אוּלַי אָמַרְתִּי כָּךְ:

הָהּ אַלְמוֹנִי הָהּ חֲבֵרִי הַפֶּלִי

הַנִּדָּח


הִנֵּה הִיא שָׁטָה פֹּה עַל יַד אֳנִיָּתֵנוּ

סִירַת-הַבְּלִי הַקְּדוֹרַנִּית

וּבַמַּסָּע הַזֶּה גַם לֹא אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ

הַקַּבַּרְנִיט. –


כֹּה נִשָּׁעֵן טַנְדּוּ עַל מַעֲקֵה אֳנִיָּתֵנוּ

וְנַבִּיט:

עָשָׁן בַּל-יֵרָאֶה יֻפְשַׁל מֵעַל רָאשֵׁינוּ

אֲחוֹרַנִּית.

המלצות קוראים
תגיות