רקע
ראובן וינטרויב
אִמָּא אַל תִּבְכִּי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

אִמָּא, אַל תִּבְכִּי! וּמְחִי דִמְעוֹתַיִךְ!

אַל נָא תִּבְכִּי, תַזִילִי דְמָעוֹת,

הֵן לֹא מַתְנוּ, כֻּלָּנוּ חַיִּים אָנוּ

נִצָּבִים פֹּה אִתְּכֶם עֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת.


זוֹכֶרֶת אִמָּא, בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים

עוֹדֶנוּ יְלָדִים קְטַנִּים שׁוֹבָבִים!

זוֹכֶרֶת הַלֵּילוֹת וַאֲגָדוֹת הַפְּלָאִים

עַל גִּבּוֹרֵי קֶדֶם וּפְנֵיהֶם לְהָבִים?


לֹא כַךְ לִמַדְתִּינִי אִמָּא, הֵן וַדַּאי תִּזְכְּרִי

לְאַהֲבָה זֹאת הָאָרֶץ וּלְדָבְקָה בָּהּ.

בִּתְּכֵלֶת שָׁמֶיהָ וּנְקִיקֵי סְלָעֶיהָ

בְּזוֹ פִּנַּת יִקְרַת עַל פְּנֵי תֵבֵל רַבָּה.


כֹּה רָקַמְתְּ בְּלִי דַּעַת זוֹ מַסֶכֶת פְּלָאִים

עַל זֶה הָעָם, בְּצַעֲדוֹ בִּישִׁימוֹן מִדְבָּר.

בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, לִקְרַאת סִינַי בַּקֹּדֶשׁ

אֱלֵי כְּנַעַן הַמּוֹלֶדֶת בְּיָמִים מִשֶּׁכְּבָר.


מֵהַרָרֶיהָ חָצַבְנוּ צוּר לְבָבֵנוּ

מִמִּשְׁעוֹלֵי שְׂדוֹתֶיהָ תַעֲצוּמוֹת וָעֹז.

מִמֶּגֶד גַּפְנָה, מֵעָסִיס רִמּוֹנֶיהָ

חִשַׁלְנוּ הַזְרֹעַ, דַּרַכְנוּ עֹז!


מִלַהַט יְקוֹד רוּחוֹת הַשָּׁרָב

מִטְרוֹת זַעַף בְּסוּפָה וָסַעַר.

מִמַּשַׁק פְּלָגֶיהָ בְאֹן מְפַכִּים

נִחוֹחַ חָצִיר וּפִרְחֵי הַבָּר.


וּבְהִשָׁמַע זַעֲקַת מוֹלֶדֶת הַקּוֹרֵאת

קַמְנוּ וְהָלַכְנוּ! לֹא יָכוֹלְנוּ אַחֶרֶת,

צָעַדְנוּ אֱלֵי קְרָב בְּרֶנֶן עַל שְׂפָתַיִם

וְנִּשְׁקֵנוּ בַּיָּד, נָפַלְנוּ עַל מִשְׁמֶרֶת.


לֹא בָּכִית אָז אִמָּא! רַק דִמְעָה זַכָּה –

כַּבְּדוֹלַח, נִצְנְצָה בְזָוִית עֵינַיִךְ,

רַק נְשִׁיקָה לוֹהֶטֶת הִצְמַדְתְּ אֶל מִצְחִי

וְרַפוֹת בְּלַחַשׁ מִלְמְלוּ שְׂפָתַיִךְ.


"הֶיֵה אַמִיץ בְּנִי! וְשוּבָה בְשָׁלוֹם,

לְשׁוּבְךָ יוֹם־יוֹם אֲצַּפֶּה, אֲיַחֵלָה.

רַק הִזָּהֵר, כִּי מְאֹד לִי יָקָרְתָּ"

וְחָמַקְתִּי מִזְרוֹעוֹתַיִךְ בְּאִישוֹן לַיְלָה.


פָּשׁוּט הָלַכְנוּ לֹא יָכוֹלְנוּ אַחֶרֶת

קַמְנוּ וְהָלַכְנוּ עִם תַּרְמִיל עַל הַגַּב.

נָטַשְנוּ בַּיִת וְאִמָּא אוֹהֶבֶת

הָיָה זֶה יוֹם חֹם שֻלֶ לַהַט וְשָׁרָב.


הֱיִי גֵאָה אִמָּא! הֵן חַי אָנֹכִי!

בִּתְּכֹל שְׁמֵי מוֹלֶדֶת עֵינִי נִבֶּטֶת,

סֹמֶק לֶחְיִי בְּכָל פֶּרַח מַדְמִים

בְּלַהַט שָׁרָב נִשְׁמָתִי לוֹהֶטֶת.


בְּכָל צִיץ וְנִיצָן בְּכָל עֵץ מְלַבְלֵב

בְּשִׁבּוֹלֶת דָּגָן תָּנוּעַ עִם רוּחַ.

בִּצְחוֹקוֹ הַמַּרְנִין שֶׁל יֶלֶד תָּמִים

בְּצִלְלֵי עַרְבַּיִם עֵת יוֹם יָפוּחַ.


אִמָּא, אַל תִּבְכִּי! מְחִי דִמְעוֹתַיִךְ!

הֲלֹּא כָּך לִמַדְתִּינִי. כָּל סֵבֶל וָצַעַר –

לְמַעַן יִעוּד, שְׂאֵת בְּאֵלֶם – דוּמִיָה

לִזְקוֹף הַקּוֹמָה בְּהִתְחוֹלֵל הַסָּעַר.


הָלַכְתִּי לְלֹּא שׁוּב אִמָּא!

פָּשוּט לֹא יָכוֹלְתִּי אַחֶרֶת.

אָנָא סִלְחִי לִי אמא!

שִׂימִינִי עַל רֹאשֵׁךְ עֲטֶרֶת…


המלצות קוראים
תגיות